ביקורת ספרותית על זוּלֵיכָה פוקחת עיניים מאת גוזל יכינה
ספר מעולה

---

הדבר הראשון שיש לי לומר על הספר הזה חשוב מאין כמוהו - אל תקראו בגב הספר לפני שתקראו את תוכן הספר!!! העוול בפרטים שנמסרים שם הרבה פעמים חורה לי, אבל כאן אני מרגישה שממש חצו גבול שאסור שייחצה, ובמקום לפתות לקריאה הגב מוסר מידע שאפילו אינו מצוי בספר כלל.
את הספר הזה על 488 עמודיו קראתי במהלך שבוע שלם (שכלל בתוכו חופשת פסח ועוד עיסוקי ילדים) שבו הייתי צמודה לספר הזה בלבד ברוב רגעי הפנאי.
זה נדיר שאני נצמדת כך לספר אחד, אבל מה שיותר נדיר הוא התגובה הרגשית, הפיזית כמעט, שהספר הזה גורם לו.
זוליכה גיבורת הספר נמצאת בין דפיו בכל עמקי מהותה, ולכל אורך שנותיה הטמונות בספר היא עוברת תלאות שאינן רק פיזיות אלא כאלה שנוגעות בעומק הנשמה ומשנות בה דבר, היא פוקחת עיניים לראות מה מונח לפניה לא פעם ולא פעמיים, ולעיתים גם מצליחה למצוא קמצוץ של אושר בדברים. היא לא הגיבורה היחידה של הספר, וחייה שלובים בכמה דמויות נוספות, מרכזיות יותר או פחות, שגם הן ונפשן נפתחות בין דפי הספר בכל אנושיותן הקשה או מכמירת הלב.
הספר הזה כתוב היטב, עומס הפרטים חשוב וחיוני לבניית העולם הקר שהדמויות חיות בו, וחיי הנפש והרגש של הדמויות נעשים מוחשים כמעט ומובילים אל רגש ממשי שמתפתח עבורן במהלך הסיפור, או לפחות כך היה אצלי.
התרבות הרוסית רחוקה ממני מאוד, אבל כאן היא הומחשה ונתנה הצצה יפה אל פניני תרבות רחוקה. קראתי בעבר אי אילו סופרים רוסיים והרגשתי שאני לא מתחברת לספרות הזו, כנראה שהכתיבה הנשית הרוסית פועלת עלי טוב יותר.
חמוטל בר-יוסף תרגמה נהדר.
"דמדומי הבוקר הסמיכים מעבר לאשנב למראשות משכבה הולכים ונעשים קלושים, מדוללים באור החלוש של בוקר החורף. זוליכה פותחת לרווחה את הווילונות: כל דבר טוב יותר מאשר לעבוד בחושך. מנורת הנפט שעומדת בפינת האח מטילה אור קלוש אלכסוני גם על אדף הנשים, אבל מורטזה הקמצן סובב את הפתיל שיהיה כה נמוך, עד כי הלהבה בקושי נראית לעין. לא נורא, היא יכולה לעשות את כל זה גם בעיניים עצומות.
מתחיל יום חדש." (עמ' 16)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על זוּלֵיכָה פוקחת עיניים