סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקידים ואינטליגנציה, שהשתמש עד לפני שנים לא רבות בצביונו המקורי, ואשר ניתן לכנותו "מעמד ההסתדרות". דמויות אלה באות ויוצאות כאן בתהליך של שקיעה והתפוררות, והן נעות בין מפחים לבין בולמוס של חטיפת פירורי - הנאות.

"זכרון דברים" היה הרומאן הראשון של יעקב שבתאי, לאחר ספר הסיפורים "הדוד פרץ ממריא". המשפטים שלעיל הם הנוסח הצנוע, היבש, שהוכן בעצה אחת עם המחבר, בשביל עטיפת הספר כשראה אור לראשונה ב"ספרי סימן קריאה"ב - 1977. נדרש עוד זמן - מה עד שהביקורת וקהל - הקוראים עמדו על גדולתו של הספר הזה, ורק כעבור זמן נוסף זכה גם לה לתהילתו הבינלאומית כרומאן מודרניסטי ייחודי (מבקרו של "האינדיפנדנט", גבריאל יוסיפוביצ'י, בחר בו ב - 1989 כרומאן של העשור, והישווה את גדולתו לזו של "בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט). אין לתאר את הספרות העברית בחמש - עשרה השנים האחרונות בלי ספר זה, שיש כיום הסכמה כללית שהוא ניצב בפיסגת הישגיה. בעשור האחרון אין כמעט ספר סיפורת בספרות זו שלא ניכר בו, הרבה או מעט, איזה הד של "זכרון דברים". מהדורת "הספריה החדשה" נועדה להביא את הרומאן הדגול של שבתאי אל קהלי קוראים חדשים, והספר רואה אור בשנת השישים להולדתו של שבתאי.

יעקב שבתאי

יעקב שבתאי (1934־1981) יעקב שבתאי (זונאבנד) נולד בתל-אביב בכ"א באדר תרצ"ד, 8 במארס 1934 למשפחת פועלים יוצאי העיירה ריפין בפולין. שבתאי גדל ונתחנך בעיר הולדתו ובה סיים את לימודיו בבית הספר התיכון עירוני א' שבעיר. את שירותו הצבאי עשה במסגרת הנח"ל. אחרי שחרורו נשא לאשה את עדנה, בת קיבו... המשך לקרוא

שם הספר
סוף דבר - ספרי סימן קריאה #
נמר חברבורות ואחרים - מחזות
כתר בראש ואחרים
המסע המופלא של הקרפד