ביקורות ספרים על הספר מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות
|
הרומן עוקב אחר טייסת הקרב הבדיונית 256, שהוצבה באי בדיוני, במהלך שיא מלחמת העולם השנייה. צוות גדול של דמויות מטורפות (גם בגלל המלחמה וגם בגלל שכך נולדו אולי) וחוסר כרונולוגיה תוך שינוי נקודות מבט דרך עיני הדמויות השונות בכל פרק. המחבר ערבב את הסיפורים בצורה מטורפת אולי כדי לגרום לקורא/ת לחוש את חוסר היכולת של הדמויות וכמובן את הבירוקרטיה שבה הפרט הולך לאיבוד.
הגיבור הראשי (נראה לי שאין מי שלא מכיר את שמו) הוא יוסאריאן, טייס מפציצים, שהשאיפה העיקרית שלו בחיים היא "לחיות לנצח או למות בניסיון". הוא אפילו לא מבחין בין "האויב" לממונים עליו. מבחינתו, האויב ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אוקטובר, עלים ראשונים של סתיו נשרו על אדמת טאיוואן כשסין פלשה. ציר הרשע רוסיה-סין-איראן סוחף את האנושות אל מלחמת עולם שלישית. יוסיריאן חדש מגויס ונשלח אל מותו. מלכוד 22 חי וקיים.
היצירה מגוללת את קורותיו הצבאיים של יוסריאן, בחור צעיר שכל מבוקשו הוא לחיות. הבעיה היא שכולם מנסים להרוג אותו – מדינות הציר, מפקדיו, עמיתיו, חבריו ואפילו מספר רופאים וזונות רחוב.
יוסריאן מוכן למות, אך לא במלחמה, במשאלה בלתי אפשרית זו, הוא עתיד ללמוד מחדש את גבולות האובדן, הכאב, החברות והשיגעון.
ג'וזף הלר גרם לי לצחוק בקול, מעללי האבסורד שתיאר התעלו לרמת הפיוט. כתיבתו מדויק... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא כמו רוב הקוראים פה בסימניה. לא שאני בכלל מכירה כאן מישהו אבל תמיד הרגיש לי שאני לא, שאני לא מספיק בתוך העולם הזה של הספרים, שהלוואי שהייתי אבל אני לא.
לא קראתי כבר הרבה מאוד זמן. הייתי מתחילה ומפסיקה ומתחילה ומפסיקה ונוטשת ומחליפה ספר רק כדי ששוב אוכל להתחיל ולהפסיק ולנטוש ולהחליף. הספרים שלי היו מפוזרים במקומות אסטרטגיים בבית בתקווה שזה ידרבן אותי להתמיד בקריאה אבל האמת היא שזה היה אבוד מראש. הראש שלי פשוט לא היה בזה, לא הצלחתי לשקוע ולא באמת הצלחתי להנות.
מלכוד 22 היה הספר היחיד שהצלחתי לסיים בשנתיים האחרונות והוא הביא איתו רעב לעוד. משהו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספרייתי שוכנים כמה ספרים שהם טובים עד כדי כך שאני חוזר וקורא בהם שוב ושוב.
כאלה הם למשל שוגון של גיימס קלאוול, גבעת ווטרשיפ של ריצארד אדמס וכמה ספרי מדע בדיוני. כזה הוא גם מלכוד 22 של גוזף הלר.
לפחות לגבי מלכוד 22 הסיבה לקריאה החוזרת והנשנית ברורה - זה ספר מורכב מבחינת כמות הגיבורים ורצף האירועים הקטוע שלו ורק אחרי הקריאה השלישית בערך כבר זוכרים ממנו מספיק כדי להתחיל לחבר קטעי עלילה לתמונה קוהרנטית. בקריאה השלישית או הרביעית כבר מתחילים סוף סוף להכיר את הגיבורים השונים, להבין את הנדבכים השונים של העלילה ומתחילים להינות מהספר, למרות שהנאה היא אולי ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד הרבה לפני שהתגייסתי שמעתי "את פשוט חייבת לקרוא את הספר הזה" ובהחלט קניתי לי אותו והנחתי אותו בצד של הספרים שעדין לא קראתי.
זמן עבר ואיתו גם הגיל והתגייסתי, בהתחלה נטשתי את הקריאה לתקופה מסוימת. לפעמים קשה לנו לקרוא זה יכול לנבוע מחוסר זמן או רצון אצלי זה היה מתשישות. הדבר שהכי חזור לי מתקופת שירתי הוא עייפות בלתי נגמרת. אבל כמו שאומרים הזמן עושה את שלו וכך הוא עשה. לקראת סוף שחרורי דיברתי עם חייל נוסף שסיפר לי שהספר הזה חד משמעית הספר הכי קשה והכי טוב שאי פעם קרה, ואם זה לא מספיק הוא אמר לי שאני חייבת לקרוא בזמן השירות שלי את הספר.
כמובן שחזרתי הבי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה לא אמרו.
יצירת מופת,ענק,מטורף,מבעית.
שם ספר שהפך לביטוי.
קראתי מזמן.
זוכר יותר את הדמויות יוצאות הדופן והציטוטים שלהן ועליהן ופחות את ההפצצות והגיחות.
יוסאריאן המטורף-שפוי עם הפראנויות וההגיון.
ארפי,מילו מינדרבינדר, פופינג'י,מיג'ור מיג'ור מייג'ור,קולונל קאטקרט ועוד כמה ,תקצר היריעה.
כל מיני טיפוסים הזויים ומוטרפים בצד איזה הגיון כשברקע מלחמה וגיחות הפצצה.
אמרות שפר כמו 'פופינג'י, אתה צף בחרא ועוד בלי משוט'.
אבל עם האיכויות יש גם יותר מדי. מעל 500 עמודים מתחיל להיות יותר מדי.
נהניתי? מהרבה כן,מחלקים לא.לפעמים מצאתי את עצמי מדפדף וקורא מהר כדי לד... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מלכוד 22 אומר שיש להם זכות לעשות את כל מה שאיננו יכולים למנוע מהם." (עמוד 387)
מעולם לא נכתב ספר הגדוש בכל-כך הרבה ניגודים. בכל פרק, בכל דף ובכל משפט ומשפט.
מלכוד 22 מתעד את סיפורו של החייל יוסאריאן וחבריו על האי פיאנוזה במהלך מלחמת העולם השניה. בין הדמויות המתוארות ניתן למצוא את הטייס הקרבי שאינו מוכן לטוס למשימות קרב, חברו שתוקע תפוחים בלחיו, הצעיר שמאוהב עד עמקי נשמתו בזונה שמתעבת אותו, המפקד שמסתכל על החיים רק במובנים של טפיחה על השכם או סטירה על הגב והכומר שאיבד את דרכו. הכל קורה על רקע של אי יפהפה בעל נוף עוצר נשימה, אך במחיר האלימות והמוות.
לאחר ע... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"קראתי את המלכוד לפני שהתגייסתי לצבא. הוא היה מצחיק להפליא, משפטים שלמים נתקעו לך בראש ולא יצאו משם עד היום. זה לא עצר אותי מללכת לצנחנים, יש בחיים דברים שאפילו הספר הכי גדול לא יתגבר עליהם, אבל הייתה תקופה, בצבא ואחר כך, שיכולת להגיד משפט מ'מלכוד' והייתי ממשיך אותו עד הסוף בלי לקחת נשימה." (מתוך הכתבה "מלכוד 22: איזו מלחמה נחמדה" מאת עפר שלח, מעריב, 13.09.2008.)
גם אני קראתי את הספר לפני שהתגייסתי לצבא, וגם אותי זה לא עצר מללכת לצנחנים, כי באמת יש בחיים דברים שאפילו הספר הכי גדול לא יתגבר עליהם, אבל הוא נותר, עד היום, אולי, הספר המצחיק ביותר שקראתי מעודי, וגם הכי ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחי אמר לי שאני חייבת לקרוא את הספר, התחלתי לקרוא וזה עבד לבערך חצי שעה אח"כ דפדפתי בו עוד קצת רק בשביל להיות בטוחה שאני לא מפסידה משהו, אחרי שהחלטתי שאני כנראה צודקת בעניין הפסקתי והחזרתי אותו לספריה, עד היום אני שואלת את עצמי אם אחי אמר לי את זה בתור בדיחה........ המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את הספר הזה עדיף לקרוא בשפת המקור.
המצב האבסורדי של מלחמה מבוטא היטב גם בתרגום לעברית וכך גם העלילה.
מה שלא עובר טוב בכלל זה ההומור והבדיחות והמצבים המצחיקים.
כמו בספר שלושה בסירה אחת, חלק גדול מההומור הוא בשפה עצמה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין מספיק סופרלטיבים להלל את הספר הזה. התרגוש חדש ומשובח גם הוא. מי שלא קרא או רוצה לחדד את זכרונו ואת בלוטות ההומור הציני שלו שיקרא!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הביקורות פה בסימניה, כולם ללא יוצא מן הכלל כמעט מתייחסים לכך שהספר הזה ״ מצחיק״, ״ מבדר״, ״ כייפי״, וכו׳.
הרב מתייחסים לכך שספר זה הוא פרודיה על המלחמה, ספר אנטי מלחמתי , בעל תובנות עמוקות בנושא הפציפזם....
אני , שבדרך כלל לא הולך עם הזרם, אדון בספר הזה מן הזוית הטכנית שבו .
אני לא מתיימר לנתח אותו לעומק, לחדור לתובנות עמוקות שאחרים לא ראו בספר, פשוט אדון בצד הטכני שלו.
ובכן, מטוסי ה B-25 היו מפציצים בינוניים אמריקנים, בעלי טווח פעולה מוגבל (1350miles), לכן הצוותים שלו לא ביצעו הפצצות ארוכות טווח ולא הגיעו לעומק גרמניה ולארצות במזרח לדוגמא , לשדות הנפט ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצחיק מאוד, אשר מתחת לצחוק מסתתר חוסר התוחלת שבמלחמות שלנו באשר הן.
כדי לתמצת את הספר, אשתמש בקטע מתוכו (בניסחוח חופשי) -
ברגע שהכירו בכך שאני משוגע - קיבלתי "פטור" מלהשתתף במלחמה.
אבל - לקבל פטור מלהשתתף במלחמה זה רק הדבר ההגיוני לשאוף אליו - משמע אני לא מטורף.
ואם אני לא מטורף - אז לא מגיע לי פטור מהמלחמה.
וכאן עולה השאלה שלי - האם להלחם זה מעשה של טירוף? האם כל מי שנלחם אי פעם = מטורף?
ושמא רק מי שאינו מטורף - נלחם?
לעומת שאלה כזאת - מה קדם למה - הביצה או התרנגולת - לא נשמעת כמו שאלה קשה במיוחד.
את הספר קראתי לפני הרבה שנים, ואני עדיין מוצא את עצמי מה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים... אם לא הספר.
אז זהו, זהו אחד הספרים הכי חזקים שקראתי אי פעם ואני ממשיך לחזור ולקרוא אותו אחת לכמה שנים.
וואוו, איפה להתחיל ?
אולי באנקדוטה קטנה - בשיחת הטלפון הראשונה שנהלתי עם מי שתהיה אשתי, היא סיפרה לי שהיא קראה את המילכוד, דבר שהעלה את ערכה בעיני. לבסוף התברר שהחבר הקודם המליץ לה עליו, הוא לא מצא חן בעיניה והיא לא סיימה אותו ושהיא בכלל טיפוס של ג'ין אוסטין, ברברה סטרייסנד וכדו'.
יוסריאן היא דמות שאי אפשר להישאר אדיש כלפיה, היא נכנסת לקורא מתחת לעור ודורשת יחס - אני התמסרתי והזדהתי לחלוטין - וכן דמויות אחרות וצבעוניות לא פחות המופיעו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז תראו. המפגש הראשון שהיה לי עם הספר הזה היה איפה שהוא באמצע שנות ה-70 עת ירדתי לחופשה לחוף ראס מוחמד עם חברתי דאז,ושנינו מתמקמים שם על החול החם ואני שם לב לזוג תיירים שיושבים גם הם ואחד מהם אוחז בספר כיס וקורא בו ולא מפסיק לצחוק. לעיתים צחוקו פורץ והוא נשכב על החול כאחד שאיבד שליטה על עצמו והמראה הקומי הזה נמשך שעה ארוכה. במצב הזה אני מבשר לחברתי דאז שהגיע הזמן לבדוק את פשר העניין. הצגתי את עצמי ובקשתי לדעת פרטים. על הכריכה היה כתוב "Catch 22" והוא התחיל במשפט:"It was love from the first sight". גמרתי אומר לרכוש את הספר מייד לכשאחזור צפונה. ותקשיבו ידידי, הייתי אז חייל מש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תעשו לעצמכם טובה - פשוט תקראו את הספר הזה.
הספר הראשון שגרם לי לצחוק בקול רם תוך כדי קריאה! (עניין מביך במיוחד כשאתה קורא בחברת אנשים... :) )
תשמעו, מה לא נאמר על הספר הזה, "סאטירה קומית מבריקה", "גדול מהחיים", "מקורי" - ואף על פי כן אני חושבת שאתאר אותו פשוט כך : "הנאה צרופה".
אל תחשבו פעמיים, פשוט תתחילו ותראו שלא תירצו להפסיק... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הכי אדיר שקראתי (וקראתי המון ספרים, ועוד היד נטויה...).
אם הייתי צריכה לתייג אותו כדי שאנשים יבינו מה יש בספר הזה, זה לא היה נגמר:
צחוק, עצב, שנינות, תמימות, אלוהים, אמונה, אתיאיזם, בירוקרטיה, שלומאליות, צבא, סיאוב, אופרטוניזם, חיים, מוות, אהבה, חברות, פחד, הגיון, חוסר הגיון, תקווה, ציניות, חכמה, טיפשות- ויש עוד המון...
גם אם לא מתאהבים בספר בפעם הראשונה (אני התייאשתי אחרי 50 עמ' בפעם הראשונה שקראתי אותו. חוסר הכרונולוגיה ייאש אותי לגמרי. שניה לפני שהחזרתי אותו לספריה החלטתי למזלי לנסות שוב..) שווה לנסות שוב.
מומלץ, מומלץ, מומלץ.
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר.. לא גמרתי - הפסקתי ברגע שהשטניות ההגיונית והמבריקה של מילכוד 22 עצמו נהיה נהיר לי...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים!
העלילה ריאליסטית ומקורית.
קל להזדהות עם הספר, במיוחד לאלה מבינינו שיודעים
דבר או שניים על המערכת הצבאית.
הסיטואציות בהן נתקל מיודענו, יוסאריאן, כאילו
לקוחות הישר מתוך שירותו הצבאי של כל חייל וחייל.
אני לא יודע אם לזה הלר התכוון, אך זו בהחלט ההרגשה שאיתה מסיימים את קריאת הספר.
שנינות, הומור, עצב, שמחה, אהבה, אכזבה - יש הכל
בספר הזה.
לעיתים התפתלתי מצחוק, ולעיתים כמעט הזלתי דמעה.
לעיתים הזדהתי כ"כ עם הגיבור, ולעיתים מעשיו נראו כמעורפלים למדי, עד שלבסוף ההבנה המפתיעה מכה בך.
ספר חובה לחיילים, מסיימי שירות צבאי וגם כאלה
שפשוט מכירים מספיק א... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עבורי הספר הזה הוא סוג של תנ"ך. קראתי אותו עשרות פעמים. פשוט מסמך מרתק על האיוולת והטמטום שבמערכות צבאיות. מי ששירת ביחידה קרבית כלשהי, יבין מה הלר רצה לומר, ומאיפה זה שאוב. לטעמי- אחד הספרים שחובה על כל אדם לקרוא.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מלכוד 22 הוא ספר מהנה ומעניין מהרגע הראשון. הטיפשות שבצבא מובאת בו במלוא עוצמתה, ואין מי שיזדהה איתה יותר מאשר חייל בצה"ל ובכלל. אני מוצא את עצמי נתקל בסיטואציות דומות בחיי היום יום בצבא שזה פשוט מגוחך. העלילה עצמה מתמקדת ביוסריאן, טייס במלחמת העולם השנייה שרק רוצה להשתחרר מהצבא ולחזור הבייתה וכל פעם הממונים עילו מטילים עליו עוד ועוד משימות, כאשר כל מפקד גרוע יותר מהשני ובעצם מדובר בבית משוגעים אחד גדול. מראה שלפעמים המציאות פשוט נכפית עלינו ולנו אין מה לעשות בנדון, ונותר רק לנסות להשלים עם מר גורלינו. הבעיה היחידה שזיהיתי בספר זה האורך, הייתי מוריד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני עכשין קוראת את הספר הוא ספר יפה נורא והוא מספר על הצבא ואני נורא אוהבת אותו ולא יכולה להפסיק ליקרוא אתו כי ספרים כהלה אני אוהבת... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מוזר, אחרי כל כך הרבה שבחים רכשתי אותו, התחלתי לקרוא מתוך התלהבות כזו של "מי שהשיג ספר עמוס לעייפה בהמלצות מהארץ ומחול, מההווה ומהעבר הרחוק יחסית", תוך בערך 50 עמודים התחלתי לשאול את עצמי למה הספר כתוב בשפה כל כך מטמטמת ומעייפת? כאילו שהסופר ישב לכתוב על אקסטזי. עוברים מנושא לנושא, איפה נגמרת הציניות ואיפה מתחילה, הלכתי בקלות לאיבוד בין כינוי מוזר שהסופר החליט ליצור עבוד דמות מוזרה עוד יותר, ניסיתי לקשר את האינדיאני לסיטואציה, ואת האדם החבוש הפצוע, ואת הקלטות שהשמיעו לו, ולא מצאתי שום תרומה או קשר עם גוף העלילה. בעמוד 100 המשכתי בגלל שכל כך הרבה המלצ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אני מודה- לא סיימתי אותו. לא יכולתי- הוא עשה לי כאב ראש. כן כן אני יודעת שגוזף לר הוא סאטיריקן ממדרגה ראשונה- אבל עם כל הכבוד לו יש לי IQ גבוה ותפיסה מהירה כך שמבחינתי כל הספר הזה היה חזרה אחת גדולה על אותה הפיסקה בוריאציות שונות- וכאמור- זה עשה ליכאב ראש. זה לא מצחיק- זה חד. אני יכולה להבין את אלו שמתלהבים מהספר (בעלי טוען שהוא הספר שגרם לו לקרוא ספרים) ויכולה להבין את אלו ששנאו אותו. מה שאיכזב אותי בעיקר היה שציפיתי למסמך ציני בנוג למלחמה וטירופה וקיבלתי יותר עקיצות בכיוון המשטר הצבאי, הביוקרטיה שלו והרנדומליות שלו- לא הצחיק אותי. 4 בסולם ליבי (סורי ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כל כך טוב
באמת, כל כך טוב...
עצוב ומצחיק ומקומם וגרוטסקי
כל פעם אניחוזרת לקטעים שאהבתי ונהנית מחדש
איזה גאון ג'וזף הלר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
חוזר שוב לספר הזה,
מרוב שהוא גרוטסקי ולא אמיתי הוא פשוט הכי אמיתי שיש,
הדמויות הכי הזויות הן הדמויות שכולנו מכירים.
ומילים שנכתבו לפני כל כך הרבה שנים, בעידן אחר, עדיין כל כך מצחיקות שבא לי --מ- ש--ם -- --- -מ- -- מ---- ש-... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מלכוד 22 הוא ספר מצחיק ועצוב עד למאוד, אולי נשמע מופרך אבל זה מה שהוא בעיני. חיי הצבא מוגשים לקורא באירוניה, לעיתים קיצונית וגרוטסקית, לעיתים נלעגת והזויה. התיאורים והכתיבה מהממים את הקורא בחוסר המוצא ובאין האונים הקיומי של הדמויות, בעיקר של יוסיריאן. בשתי מילים: 'מלכוד 22'.
לעצם הספר היחס שלי אליו מאוד אמביוולנטי. מצד אחד הוא נוקב בביקורת שלו נגד הצבא, נגד המלחמות, נגד המוות וחוסר התוחלת שבו, נגד הבירוקרטיה הצבאית, נגד הדרגים הבכירים והמנותקים. הספר הוא זעקת החייל הפשוט הנזרק למהומת הקרב, בשם אידיאלים נעלים שנאמרים בפי אנשים שרחוקים מלהיות ראויים שי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קטונתי מלכתוב ביקורת על מילכוד 22 או על היהודי הזה ג'ו הלר (חוץ מאשר לומר שטעמו בנשים הוא נשיאותי...).
קראתי את הספר טרום גיוסי לצבא , בזמן ששהיתי בלבנון תקופות ארוכות ברצועת הביטחון ולאחורנה אחרי מבצע "עופרת יצוקה" - יוסריאן כל פעם לבש דמות אחרת... יותר ויותר של מלח הארץ הזו - לא של משתמט.
אז איך מישהוא משנות דור אחרות , ארץ שונה ואויב מלוכסן מדבר אלי ??? וכל פעל בעוצמה והזדהות משתנה ???
כנראה זו גדולתו של היהודי הזה .
ממליץ בחום לשים במדף ולקרא כל כמה שנים !!!
קובי דייטש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים ששווים את המאמץ לקרוא בהם, מגדיר במדוייק את הטירוף שבמלחמה, כמה היא מיותרת ולא נחוצה באמת. מדגים יפה את המשפט "במלחמה יש רק מפסידים" .
ספר חובה לכל הלוקל פטריוטים, הלאומנים , ושאר הקיצונים למיניהם .
מובטח שאחרי שיסיימו את הספר יחשבו אחרת.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא משהו. ניסיתי פעמיים, בצעירותי ובבגרותי ולא הצליח לי.
הסטירה פשטנית והציניות כל כך צפויה, שזה גובל בשיעמום. ציטוט לדוגמה: "לא היה עוררין על התיק שנאסף נגד קלווינג'ר. הדבר היחיד שנשאר היה למצוא משהו להאשים אותו בו."
(יש מצב שהמלך הוא עירום?...טוב לא, זה כנראה עניין של טעם.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר ממש טוב!
אמנם בהתחלה היה לי קצת קשה להסחף לתוכו אבל אחרי שזה קרה לא יכלתי להפסיק לקרוא. למרות שמעולם לא הייתי לוחמת- הספר הזה השאיר אותי במעין תחושה של הלם קרב. כתוב בצורה כל כך שנונה ועם זאת רגיש מאוד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצד אחד-שילוב מעולה של הומור גאוני עם נגיעות מלודרמה איכוצ'יצ' והשקפת עולם אסקפיסטית.
מצד שני-בין הזונות האיטלקיות והציניות חדי העין אולי יבחינו בצורר.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
חובה לכל אדם החי על פני כדור הארץ ומועד עם כל מכשול שהבירוקרטיה מעמידה בפניו. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הקלאסי של הלר.אין עליו. כתב גם את "אלהים יודע" וגם שם יש הברקות.חוץ מזה שבקהל של קוראים תמיד טוב ומרשים שאפשר להגיד שקראת את ספריו של הלר (ולא רק את האחרון של סרמאגו למשל)(אם כי, הרהור נוגה,זה בטח אומר משהו על הגיל שלך)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ספרים כאלה. סטירה חריפה על צבא חיילים מפקדים ומלחמות. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. אוסף דמויות מטורפות ובלתי נשכחות. ספר חובה. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר חובה
לכל מתגייס לצבא, םפר מעולה יחיד במינו, פציפסטי, מביא את המלחמה עד לגיחוך ואבסורד ובכל זאת כל חייל יכול להזדהות עם חלק מהארועים בספר. אם אפשר לכנות ספר "כספר פולחן" זה הספר! כשאני פוגש אנשים שקראו את הספר ולו אפילו לפני שנים רבות מיד מעלים "קטעים" שהפכו לקלסיקה כמו מייגור מייגור, ההפצצה של שדה התעופה שלך, תעשית ההברחות, סיפורי הכומר וכו. עומד יפה במבחן הזמן, הרבה לא השתנה....... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הטירוף במלחמה מתואר בצורה הקיצונית ביותר.
המושג מלכוד 22 הינו פרדוקס : על החייל להשלים 22 גיחות מעל האויב (המספר עולה ככל שהמחלחמה מתארכת).
השחרור מתקבל לאחר שהחייל מוכיח חוסר שפיות.
אם החייל מבקש שחרור כשגמר את מכסת הטיסות - הוא מוכיח שפייות כי הוא מעוניין לברוח מהמלחמה ,ולכן לא יקבל שחרור.אם לא יבקש שחרור הוא מוכיח כמובן שאינו שפוי אבל לא יזכה בשחרור כי לא ביקש אותו.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באמת ספר מטורף..!! קראתי בשקיקה עד אמצע הספר ואז זה התחיל לחזור על עצמו ולשעמם. לא בדיוק לשעמם, היו חידושים ושינויים מהחלק הראשון אבל הבנו. נו.. המחבר הוא מבריק, חכם בטירוף ומנצל את זה עד תום בכתיבת הספר. הוא מביא את הקורא לשיא של ריכוז על מנת להבין את העלילה (אם יש כזו..?). מצד אחד הבנתי למה רבים וטובים אוהבים וממליצים ומאידך, לא מתאים לכל אחד. למי כן? למי שאוהב לקרוא, למי שאוהב דברים מטורפים ויכול להביא אותם לידי ביטוי בקריאה בעיקר.. ולמי שאוהב ספרי פולחן..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, נהניתי מכל רגע.
מה גם שקראתי את הספר בעיצומו של השירות הצבאי שלי בגולני, מה שבהחלט הוסיף לחוויה. יכולתי להשוות בקלות הרבה אלמנטים ותכונות שהכרתי אצל אנשים ומפקדים בצבא למה שקראתי במלכוד 22.
מאוחר יותר גיליתי שכמעט כל המפל"ג (מפקדה פלוגתית) שלנו קורא את הספר הזה, החל ממפקד הפלוגה ועד החובש הפלוגתי.
ללא ספק, ספר חובה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה לי מאוד קל להתחבר לדמות הראשית יוסריאן. מפני שהיא מאופיינת בהמון תכונות ישראליות, במהלך הקריאה חשבתי לעצמי שאולי מדובר בחייל ישראלי. יש קונפליקט בסיפור האם לתת מעצמך לארצך או להילחם למען החופש שלך. באיזשהו שלב יוסריאן מחליט שהגיע הזמן שלו לחיות כמו שצריך למען עצמו, אז הוא עושה הכל בשביל להיות חופשי.
הספר מעלה זכרונות מתקופת הצבא, הספר מוכיח שתמיד יהיו אנשים סטריאוטיפים וייחודיים שאפשר לפגוש רק בצבא.
אהבתי את הכתיבה שלצד הקטעים העצובים בסיפור תמיד ה'מסביב' היה מאוד שנון ומצחיק ולא פעם מצאתי את עצמי כמעט על הרצפה מרוב צחוק.
קלאסיקה משובחת, ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה, קצת מטורף, ללא ז'אנר מוגדר, ללא אחיזה ברורה בדמויות, הגיון פנימי או קו עלילה "נורמאלי" אבל – חכם, מקורי, מצחיק בטירוף, נועז, סאטירה מבריקה שגם כותב הספר לא הצליח לשחזר בשנית. הספר מגולל כעיקרון כללי, את קורותיו של יוסריאן, טייס מטוס הפצצה בעת מלחמת העולם השנייה.
לחובבי האתגר שינסו לקוראו –
לא להיבהל מהקפיצות בזמנים (קדימה ואחורה) ולא להיכנס לדיכאון (הסאטירה "קצת" מוגזמת) מה שכן לנסות – לחפש את הדמות המועדפת עליכם ולנסות לחשוב על משמעות חלק מהמשפטים החכמים הנאמרים בו
(קריאה שנייה מנדטורית)
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי אותו הייתי חייל בסדיר והספר דיבר אל תחושות הבטן שלי. הצבא נראה לי אז כמו ערימה של אנשים עם ארגון ביורוקראטי רופף ולא יעיל שבו הבלגן חוגג. ג'וזף הלר תיאר מציאות דומה בטייסת אמריקאית באיטליה במלחמת העולם השניה. הוא לוקח את המצב לקיצוניות עד כדי אבסורד ועם זאת האבסורד הזה הוא מציאותי עד כדי כאב.
למלכוד יש כמה רמות. המילכוד של החייל המישוגע. אם הוא מישוגע אז צריך לשחרר אותו אבל אם הוא פונה לקצין הפסיכיאטר הוא אינו מישוגע כי הוא מוכיח רצון לחיות ורחוק ממלחמה ואז אי אפשר לשחרר אותו. המלכוד הגדול הוא החיים בתוך מלחמה כשמנסים לחשוב בהגיון במציאות א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מלכוד 22
מאת ג`וזף הלר
הוצאת ידיעות אחרונות (אני קראתי את ההוצאה האחרונה)
לפני כמה חודשים, כשבעלי שיחיה קרא את מלכוד 22 כל הזמן צחקתי עליו כי לא הבנתי למה לוקח לו כל כך הרבה זמן לגמור את הספר. לקח לו משהו כמו חודשיים (אני קוראת בדרך כלל ספר בשבוע). והנה, כשבאתי אני לקרוא את מלכוד - לקח לי חודש וחצי... למה? מלכוד 22, כשמו כן הוא, הכניס אותי למלכוד. מצד אחד זה ספר מצחיק לאללה, מלא בציניות ואירוניה והומור שאני אוהבת (בעיקר הומור שחור). מצד שני - בל נשכח שמדובר במלחמה, שהיא תמיד ברקע, לעולם לא נשכחת ומטריפה את דעתם של כולם. כל פרק הוא מעין סיפור קטן לכשעצמו ולכן אפש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצחיק וציני בטרוף.
מבט חכם כל כך על מלחמה וצבא
דמויות בלתי נשכחות
מהספרים הטובים שקראתי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מילכוד - 22 הבחירה דווקא במספר - 22 היה יכול להיראות לי מיקרי לחלוטין אילמלא קראתי ספר אחר של ג'וזף הלר, שנכתב אחרי הספר הנ"ל ושמו "רק אלוהים יודע".
מכאן התחזקה אצלי התחושה הבולטת שמאחורי כל ההומור שמילכוד - 22 משופע בו, מסתתרת איזו אמת, או ליתר דיוק איזו הסתכלות ופרשנות לגבי העולם שבו אנו חיים, החל מהמישור האישי ביותר ועד המישור הפוליטי, מדיני וכלל עולמי.
22 הן כמובן 22 האותיות העבריות שמהן נבנתה לראשונה שלשלת היסטורית, התבוננות הסטורית המתיחסת למשמעות האדם בעולם ומשמעות האלוהות.
ויחד עם זאת אין לשכוח שהספר רווי בהומור, משעשע, נחמד ורציני כאחד.
בברכת קרי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר המוצלח ביותר שקראתי מימיי. בהתחלה לא ממש ששתי לרעיון לכתוב לספר הזה המלצה כי זה מסוג הספרים שגדולתם צועדת לפניהם, הרגשתי שיהיה זה מיותר לשבח אותו. אבל לא הצלחתי להתאפק, הספר שנון ומצחיק, בעל סאטירה נוקבת ומעורר מחשבה, פשוט מושלם! מומלץ בהרבה חום והערכה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כמו נגיחה בקיר. הספר המצחיק ביותר שקראתי, מתאר דמויות ודינמיקה צבאית שלא צריך מכונת זמן-חלל שתשיב אותנו לאיטליה ב1943 כדי לפגוש, מספיק לגשת לבסיס צה"ל הקרוב. יכול להחליף את קורסי ההכנה לצה"ל העולים כפורחים במחוזותינו.
מיצירות המופת הגדולות והפופולריות של המאה העשרים, ובכלל. טוב יותר משוקולד פרה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי הרבה ספרים בחיפוש אחר חוויית קריאה כזו. ההתחלה של הספר לא ברורה אז זוהי רק הכנה, ההמשך שלו שנון מצחיק מרתק וזרוע באלמנטים מזעזעים. הספר בהחלט סוחף, מלמד הרבה לקחים ונותן סטירות לחי. נכון שהוא כתוב על מ"ע ה2, אך כחיילת בצה"ל אני יכולה להזדהות איתו גם. יש בו הרבה אלמנטים הקשורים לחיים שלנו כיום, מה שרק אומר שלא המצאנו את הגלגל... ולא הדור שלנו לא כזה מקולקל ;)
כל עמוד הנאה...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יוסריאן, מטילן בטייסת המוצבת באי פיאנוזה ליד איטליה במלחמת העולם השניה, פוגש במוות בכל יום. חבריו נהרגים אחד אחד והוא לא רוצה להיות הבא בתור.
התאור לעיל נשמע כמו ספר דכאוני ביותר - אז זהו שלא.
השפה השנונה בה הוא כתוב וההומור המטורף והאבסורדי הפיל אותי על הרצפה מרוב צחוק. אין בו רגע דל, הספר מדהים לכל אורכו.
קראתי אותו מספר פעמים, ובכל פעם נהנתי מחדש.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהתחלתי לקרוא אותו הרבה מבוגרים התרשמו והיו מופתעים שמשהו עוד נוגע בספר הזה, ואמרו לי שהספר הזה הוא היסטוריה. אחרי שקראתי אני בטוח בכך.
בין כל הלהט המלחמתי נמצא יוסריאן, שפק שפוי מדי-ספק תלוש מהמציאות בה הוא נמצא, שמצליח לשגע את כולם ברעיון שלו, ובאותה עת משתגע מההלך החיים של הדמויות שסביבו.
סיפור מעולה שנתן לי להרגיש טיפה טעם מלחמה. לאו דווקא מלחמה של שדות קרב, יותר מלחמה של בן אדם שרוצה להשיג את המטרות שלו, אגואיסטיות אומנם, כנגד גוף שמנוהל ע''י אנשים שמנסים להרשים אחד את השני, והרבה פקידים מבולבלים.
קלאסיקה ללא ספק.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים, מצחיק וחכם ! כל מי שהיה חודש בצבא, יזהה בו את שלל הטיפוסים המיוחדים שכל חייל פוגש, עם או בלי רצונו. הפרק הראשון מעט מוזר, אבל חובה להמשיך לקרוא, מדובר ביצירת מופת של ממש, רווית צחוק והרהורים ! ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אבסורדי. אבסורדי במלוא מובן המילה.
מן צחוק מובן מאליו, צחוק על אידיאולוגיה,
על אותם נופלים שמתו בכבוד בשדה הקרב.
מלכוד 22 הוא לא ספר סוחף,
אבל בהחלט מעניין.
קצה חוט לתפיסה פציפיסטית מטורפת ושנויה במחלוקת.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחד הספרים השנונים שקראתי. לא ממלכתי בעליל, לא מומלץ לקריאה במועדי ישראל. למרות הזמן שחלף, עומד בחתרנותו - במובן היסטורי זה חבל.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מתארת את הספר הזה כמשעשע, מזעזע ומעורר מחשבה.
תיאור תלאות מלחמת העולם השניה באי פיאנוזה שבאיטליה, בו ממוקם להק טייסות של חיל האוויר האמריקני, ישנה את התפיסה של רוב הקוראים אותו לגבי מלחמה.
במילכוד 22 שחור הופך ללבן, טוב הופך לרע ואוהב לאויב - ג'וזף הלר מצליח בצורה בלתי ניתנת לתיאור לערער את כל האידיאלים והערכים שהקורא והדמויות אי פעם האמינו שיש להם. הישרדות היא המטרה העליונה, והקורא כמו הגיבור, יוסאריאן, ימצא שאפילו ללא האיום הממשי של אש הנ"מ ומשימות הטיסה המסוכנות, הוא מוכן להשיג את המטרה - להשאר בחיים - גם בידיעה הוודאית שתמורתה ימסור את המצפון ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גישה ריאלית לתפלותה של המלחמה. מיהו הגיבור ? זה שהולך בראש הכוח להשמיד את האויב או זה שחושב שהמלחמה זו ההזדמנות העסקית הטובה ביותר. שנון ומעורר מחשבה.
לקרוא בהנאה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
חכם, מצחיק ושנון. הומור וציניות משולבים יחד.
במיוחד אצלנו עם כל שנות הצבא הלא קצרות ניתן להעריך אותו ואת ההגיון מאחוריו.
תענוג לקריאה.
נ.ב. ממש לא סופר של ספר אחד. "אלוהים יודע" שלו מומלץ ביותר גם כן.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ניגשתי לספר בעקבות המלצה, ואני חייבת להודות שעשיתי זאת בזהירות. ספרים ארוכים תמיד מהווים מאין דילמה בשיבילי: הם לרוב סוחפים לחלוטין או מהווים בזבוז זמן משווע - בלי שתהיה אופציה שלישית.
ובכן, "מילכוד 22" הפתיע לטובה. הוא מתחיל באיטיות, אמת, אבל שווה להמשיך... כשהגעתי לעמוד מאה כבר הייתי בתוך הסיפור.
מדהים כמה אמת יש בו (רק כיום כשאני בצבא אני אני יכולה להעיד), ואני חושבת שכל אחד ששירת בצה"ל וראה בו את ההומור יהנה גם מזה.
העלילה זורמת ובעיקר כתובה בשנינות. עד היום אני מאוהבת מעט ביוסארין, הדמות הראשית. בכל מקרה, טוב שזה נגמר ביניינו, גם ככה הוא היה שובר לי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מילכוד 22 הוא ספר על – זמני. על אף שנכתב ב1961, ועלילתו מתרחשת בזמן מלחמת העולם השניה, הספר עדיין פופולרי וצובר עוד ועוד קוראים מעריצים עם השנים.
הגיבור, קפטן יוסריאן, משרת בחיל האוויר האמריקאי בתפקיד מטילן פצצות. הוא מוצב עם הטייסת שלו באי קטן ליד איטליה, ממנו יוצאים צוותים מדי יום להפציץ מטרות גרמניות. מכל משימה כזו יוסריאן יודע שסיכוייו קלושים לחזור בחיים. רק מזל טהור יכול לעזור לו לשרוד את התקפות מטוסי הקרב של הגרמנים ואת אש הנ.מ. הכבדה שלהם. וכשחבריו נהרגים בזה אחר זה, הוא חש שהמזל, ששמר עליו עד כה, אוזל במהירות. גם הפטריוטיות של יוסריאן הולכת ו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מלחמה מיוחד ומדהים. שום דבר שנכתב על מלחמה לא דומה לו, ושום דבר שהלר כתב לא מתקרב אליו. נפלא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יוסריאן לא רוצה למות. כולם מסביב מתעקשים להרוג אותו: הגרמנים ממטירים על מטוסו אש נ"מ, המפקדים שלו ממשיכים לשלוח אותו לטוס להפצצות, אויביו בטייסת משבצים אותו למשימות מסוכנות במיוחד, חבריו מסכנים אותו באהבת הטיסה שלהם וגם הזונה מנסה להתנקש בחייו.
הספר עוסק בסיפורו של יוסריאן, מטילן בטייסת המפציצים האמריקאית המוצבת באי פיאנוזה שבאיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה. הספר עוקב אחרי מאמצים נואשים של יוסריאן להתחמק ממוות תוך מפגש מרתק עם מגוון דמויות משונות.
איך אפשר להגדיר את הספר? סאטירה שחורה על האבסורד שבמלחמה. הומור שחור וציניות חריפה, הגזמה והקצנה ש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הלר כתב יצירה של פעם בדור. אתה מוצא עצמך בוכה מצחוק (כן, זה אפשרי בספר הזה) ומשתדל להאריך את הקריאה. מתחשק בסוף לטוס לארה"ב ולאמר להלר - עזוב צא מהדיכאון, נכון שלא התקרבת שוב לפסגה של "מלכוד" אבל את תרומתך שלך לאנושות נתת. (הסבר - לאחר "מלכוד 22" הלר כתב ספרים נוספים שלא הצליחו לעורר עניין. הלר נותר מתוסכל מתדמית "סופר של ספר אחד" שהודבקה לו).... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
טמטום חושים. אבסורד קיומי. קריסת ערכים. וצחוק חולני של נידונים למוות במפציץ אמריקאי איטי מעל אש נ"מ גרמנית רצחנית.
האבסורד במלחמה והגברים המנהלים אותה מסופרת בצורה גברית, נושאת בעול וצוחקת על הטרגדיה השחורה בעולם. מופתי. בן זונתי. מעורר תשוקה לחיים וצחוק עצוב על ארעיותם.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
