“כך מתחיל הספר: "פעם אמר הנמר הקטן לדוב הקטן: עכשיו אני אומר, יש לי יומולדת ואנחנו נעשה מסיבה. מסיבה! קרא הדוב הקטן, אני כל כך שמח!" המחצית הראשונה של הספר מספרת על ההכנות, על המוזמנים- מאה, על הבית שמתמלא בחיות ובכל טוב. ציטוטים שאי אפשר בלעדיהם: עמ' 22: "התחילו להכין מרק ירקות עם תפוחי אדמה ובצל. כי האורחים צריכים לאכול. אורחים תמיד רעבים." עמ' 32: "השועל התאהב באווזונת ופרט”

“ספר מיוחד! מסופר בו על דובון שיצא לדוג ופתאום ראה קופסא מעץ שטה בנהר ועליה כתוב "פנמה" לקופסא היה ריח מופלא של בננות, שעורר בדמיונו של דובון תשוקה לגן העדן ששמו- פנמה. רץ דובון הבייתה ו"הדביק" את חברו ושותפו- נמרון בחלום הפנמי, וסיפר לו כל אותו לילה על פנמה היפה (כפי שדימה אותה כמובן, כי הרי בחייו לא ביקר בה). למחרת הוחלט שחייבים לעזוב לפנמה, כי שם הכל יותר טוב, אבל איפה זה פנמה??? הם שאלו בדרכם א”

“את הספר הזה אני אוהבת להקריא לילדיי בעיקר משום שאני אוהבת אותו, וגם הם. מסופר בו על מקרה שבטח קורה בכל בית, ובו נמרון פתאום מרגיש חולה, אני כותבת "מרגיש" כי הוא לא באמת חולה, רק זקוק לתשומת לב מיוחדת, לבישולים הטעימים שמכין לו חברו דובון, לחברים שלו שיבואו לבקר אותו, לפינוקים אחרים, למשל אומר לדובון: תביא לי כרית לסלון, תביא לי גם שמיכה, תביא לי גם....ודובון עושה כל מה שהוא רוצה כדי ש"יחלים". ובסו”

“כך מתחיל הספר: "פעם אמר הנמר הקטן לדוב הקטן: עכשיו אני אומר, יש לי יומולדת ואנחנו נעשה מסיבה. מסיבה! קרא הדוב הקטן, אני כל כך שמח!" המחצית הראשונה של הספר מספרת על ההכנות, על המוזמנים- מאה, על הבית שמתמלא בחיות ובכל טוב. ציטוטים שאי אפשר בלעדיהם: עמ' 22: "התחילו להכין מרק ירקות עם תפוחי אדמה ובצל. כי האורחים צריכים לאכול. אורחים תמיד רעבים." עמ' 32: "השועל התאהב באווזונת ופרט”

“ספר מיוחד! מסופר בו על דובון שיצא לדוג ופתאום ראה קופסא מעץ שטה בנהר ועליה כתוב "פנמה" לקופסא היה ריח מופלא של בננות, שעורר בדמיונו של דובון תשוקה לגן העדן ששמו- פנמה. רץ דובון הבייתה ו"הדביק" את חברו ושותפו- נמרון בחלום הפנמי, וסיפר לו כל אותו לילה על פנמה היפה (כפי שדימה אותה כמובן, כי הרי בחייו לא ביקר בה). למחרת הוחלט שחייבים לעזוב לפנמה, כי שם הכל יותר טוב, אבל איפה זה פנמה??? הם שאלו בדרכם א”

“את הספר הזה אני אוהבת להקריא לילדיי בעיקר משום שאני אוהבת אותו, וגם הם. מסופר בו על מקרה שבטח קורה בכל בית, ובו נמרון פתאום מרגיש חולה, אני כותבת "מרגיש" כי הוא לא באמת חולה, רק זקוק לתשומת לב מיוחדת, לבישולים הטעימים שמכין לו חברו דובון, לחברים שלו שיבואו לבקר אותו, לפינוקים אחרים, למשל אומר לדובון: תביא לי כרית לסלון, תביא לי גם שמיכה, תביא לי גם....ודובון עושה כל מה שהוא רוצה כדי ש"יחלים". ובסו”