ביקורת ספרותית על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות מאת ג'וזף הלר
ספר מעולה

---

יוסריאן לא רוצה למות. כולם מסביב מתעקשים להרוג אותו: הגרמנים ממטירים על מטוסו אש נ"מ, המפקדים שלו ממשיכים לשלוח אותו לטוס להפצצות, אויביו בטייסת משבצים אותו למשימות מסוכנות במיוחד, חבריו מסכנים אותו באהבת הטיסה שלהם וגם הזונה מנסה להתנקש בחייו.

הספר עוסק בסיפורו של יוסריאן, מטילן בטייסת המפציצים האמריקאית המוצבת באי פיאנוזה שבאיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה. הספר עוקב אחרי מאמצים נואשים של יוסריאן להתחמק ממוות תוך מפגש מרתק עם מגוון דמויות משונות.

איך אפשר להגדיר את הספר? סאטירה שחורה על האבסורד שבמלחמה. הומור שחור וציניות חריפה, הגזמה והקצנה של מצבים ודמויות מטורפים.

הבטיחו לי שבמהלך הקריאה אצחק תוך דמעות, זה לא קרה! רק פרק אחד הצחיק אותי באמת "מילו ראש העיר", במהלך שאר הספר רציתי לבכות. הבנתי את הציניות, קלטתי את הסאטירה והפנמתי את העובדה שהכל מוקצן ועדיין סיימתי את הספר בתחושה קשה. אחד העמיתים שלי, בחור צעיר שסיים לא מזמן שירות צבאי קרבי, אמר לי שבשביל להבין באמת את הספר, היה צריך לעשות שירות קרבי בשטחים. אם כך הדבר אז המצב הרבה יותר עגום ממה שנדמה לי. אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, נשארתי עם תחושה דומה לזו שהיית לי לאחר קריאת "המוות והפינגווין": מרוב שהמצב אבסורדי, בא לבכות.

מעבר לכל התחושות הקשות שלי ברמה האישית, הספר מתאפיין בכתיבה שנונה, אם כי לא חסר תיאורים בוטים, הדמויות מרתקות ומגוון מטבעות הלשון בהחלט מרשים.



כמה ציטוטים נבחרים:

בהקשר למשפטו הצבאי של קלווינג'ר

"לא היה עוררין על התיק שנאסף נגד קלווינג'ר. הדבר היחיד שנשאר היה למצוא משהו להאשים אותו בו."



יוסריאן: "האויב הוא כל מי שהולך לגרום לך לההרג וזה לא משנה באיזה צד הוא (...). וכדאי לך לא לשכוח את זה. כי ככל שתזכור את זה יותר זמן תחיה יותר זמן..."

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות