ביקורת ספרותית על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות מאת ג'וזף הלר
ספר מעולה

---

עוד הרבה לפני שהתגייסתי שמעתי "את פשוט חייבת לקרוא את הספר הזה" ובהחלט קניתי לי אותו והנחתי אותו בצד של הספרים שעדין לא קראתי.
זמן עבר ואיתו גם הגיל והתגייסתי, בהתחלה נטשתי את הקריאה לתקופה מסוימת. לפעמים קשה לנו לקרוא זה יכול לנבוע מחוסר זמן או רצון אצלי זה היה מתשישות. הדבר שהכי חזור לי מתקופת שירתי הוא עייפות בלתי נגמרת. אבל כמו שאומרים הזמן עושה את שלו וכך הוא עשה. לקראת סוף שחרורי דיברתי עם חייל נוסף שסיפר לי שהספר הזה חד משמעית הספר הכי קשה והכי טוב שאי פעם קרה, ואם זה לא מספיק הוא אמר לי שאני חייבת לקרוא בזמן השירות שלי את הספר.
כמובן שחזרתי הביתה, הוצאתי את הספר מן המדף ישר התחלתי לקרוא.
גיהינום זה מה שעבר עלי בדפים הראשונים, הכתיבה הכל כך מיוחדת של הלר הייתה כמו סתירה לפרצוף. ואם לומר את האמת התביישתי שלא הצלחתי לעבור את השלושים ומשהו עמודים. זרקתי אתו הצידה והמשכתי. אבל אני זאת אני וקשה לי לוותר לעצמי במיוחד שמדובר בקריאה.
אחרי חודש שלם, כן כן חודש שלם, לקחתי את הספר לבסיס התיישבתי בסוף היום וקראתי מהתחלה כמו ילדה גדולה.
אונם לקח הקריאה עצמה גם זמן רב יותר מחודש אפילו אבל הוא פגע בדיוק בנקודות הנכונות.
לראשונה הרגשתי מחוברת לדמות בספר כי שאף פעם לא הרגשתי, אולי זאת הציניות הבלתי נגמרת, ההומור השחור (לא זוכרת מתי ספר כל כך הצחיק אותי) או הפחד הטבעי והמובן ממוות. בעיקר ההבנה שצבא זה לא כמו שזה נראה מהצד, בסופו של דבר הוא פשוט גוף גדול עם בירוקרטיה שלרוב מיותרת ופקודות לא מבנות שסותרות את עצמן.
בנוסף שמחתי לגלות שהכתיבה לא הייתה יותר ויותר קלה להבנה אלה נשארה מפותלת ומטמטמת, בדיוק כמו המחשבות שלנו.
ספר טוב זה ספר שמשאיר עליך חוטם. לטוב ולרע. הייתי מוכנה לשם סכום נכבד מהמענק שיחרור שלי תמורת כדור למחיקת זיכרונות רק כדי שאוכל לקרוא אותו מחדש (אני רצינית). אל תפספסו.
ד"א המלצה אישית לקחת במינונים קטנים בהתחלה עלול לגרום למיגרנות, בכי ורצון למות.

» ביקורות נוספות של valavala
» ביקורות נוספות על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות