סיפור אהבה בשני קולות קומיים ועוד קול אחד ברקע. הקול שברקע הוא קול מספר השייך לעיירה קטנה וקצת נידחת. שני הקולות הקומיים הם איש ואישה, לא צעירים, אוהבים, נאבקים זה בזו, מוותרים, ושוב משלימים.

מחזורי המאבק וההשלמה מחדשים את אהבתם ומזרימים בה חושניות חריפה.
"אל תגידי לילה".

קומדיה של עיירה מדברית מרוחקת: בבית פרטי בלילות השבת או בבתי-הקפה המקומי, נפגשים קציני צבא קבע ורעיותיהם המורות, מתווכי דירות, ראש העיר הקשישה, סוחר-נשק מזדקן, מתווכחים על משמעות חיים ועל הפוליטיקה והטלוויזיה, מתגעגעים לתל אביב, מתאמצים להתעלם מנוכחתו הקודמת של המדבר.

רומן שהוא גם שיר על מות ילדים, על כיסופים לילד שהיה ואיננו ועל ילדים שכבר לא יוכלו להיוולד. עמוס עוז ממשיך כאן בחיפוש חילוני, בדרך לאיזו נקודת-השתוות המאפשרת לדחות את קרבת המוות.

עמוס עוז

עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, אייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא נחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים בישראל. הגותו העיונית עסקה בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית מנקו... המשך לקרוא

שם הספר
לדעת אישה - צד התפר #
המצב השלישי
מנוחה נכונה - ספריה לעם #290/289
לגעת במים, לגעת ברוח
שתיקת השמים (השמיים) - עגנון משתומם על אלוהים