אוקטובר, עלים ראשונים של סתיו נשרו על אדמת טאיוואן כשסין פלשה. ציר הרשע רוסיה-סין-איראן סוחף את האנושות אל מלחמת עולם שלישית. יוסיריאן חדש מגויס ונשלח אל מותו. מלכוד 22 חי וקיים.
היצירה מגוללת את קורותיו הצבאיים של יוסריאן, בחור צעיר שכל מבוקשו הוא לחיות. הבעיה היא שכולם מנסים להרוג אותו – מדינות הציר, מפקדיו, עמיתיו, חבריו ואפילו מספר רופאים וזונות רחוב.
יוסריאן מוכן למות, אך לא במלחמה, במשאלה בלתי אפשרית זו, הוא עתיד ללמוד מחדש את גבולות האובדן, הכאב, החברות והשיגעון.
ג'וזף הלר גרם לי לצחוק בקול, מעללי האבסורד שתיאר התעלו לרמת הפיוט. כתיבתו מדויקת ורווית דימויים.
ריבוי הדמויות מקשה תחילה על הקריאה, כמו גם המעבר בין הזמנים, אולם בסוף, הקורא מוצא עצמו מחובר לדמויות עד שברון לב.
יוסריאן לא יכול לשכב עם אישה מבלי להתאהב בה, אך רומנטיקה ופמיניזם לא תמצאו פה. הרוב המוחלט של הדמויות בסיפור הוא גברים, והמעטות שאינן, לרוב נטולות שם ומתפקדות כשפחות מין. היחס המבזה והמחפיץ של יוסריאן וחבריו כלפי נשים, ומחשבותיהם הכחולות המוקצנות, מתארות נאמנה את הלך הרוח של לוחמים צעירים אבודים, גם אם לעיתים אינן קלות לעיכול.
בהקשר הזה, אני מאמין שהסיפור היה סוג של פורץ דרך, ומסקרן לחשוב כיצד היה נתפס לו פורסם כיום.
הספר עשה לי סדר בהיררכית הדרגות בצבא האמריקאי. השתעשעתי מכך שיוסריאן נמלט לבית החולים מאחר ששם המוות פחות נוכח ויותר אלגנטי. הדמות האהובה עלי הייתה כנראה הכומר.
מלכוד 22 הוא מוטיב חוזר לאיגיון הכאוטי שמנהיג את הצבא ואת העולם.
מקורו בכך שעל מנת להשתחרר מהשירות עליך להיות משוגע, אך אם אתה אכן מנסה להשתחרר (בשל הסכנה), אתה בעצם שפוי.
על פני השטח סצנת המאבק המופתית בין יוסריאן והזונה של נייטלי, נדמית גרוטצקית ברמה של פיטר גריפין ותרנגול ענק, אולם מתחתיו מבעבעת הקינה על עוד מוות מיותר.
מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך, אמר צ'רצ'יל על חיל האוויר המלכותי, אולם הסיפור סב סביב קציני הטייסת האמריקאית וניסיונם להשתמט בכל עת, שעה שהחוגרים הקרקעיים, בהיעדר חיפוי אווירי, מאבדים את חייהם.
מלאך המוות רודף את יוסריאן, נדמה כי כולם סביבו מתים, כל אחד בדרכו הטרגית.
שיטוטי יוסריאן ברומא העיר הנצחית נגעו ללבי והבהירו כמה היצירה הזו היא קודם כל ביקורת אנטי-ממסדית על עוולות העולם והאדם לעצמו.
סיפור ציני, עצוב, מגוחך ונוגע ללב,
חמישה כוכבים,
מופת.
