ביקורת ספרותית על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות מאת ג'וזף הלר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 בינואר, 2012
ע"י ציפור שחורה


אחד הספרים... אם לא הספר.

אז זהו, זהו אחד הספרים הכי חזקים שקראתי אי פעם ואני ממשיך לחזור ולקרוא אותו אחת לכמה שנים.

וואוו, איפה להתחיל ?

אולי באנקדוטה קטנה - בשיחת הטלפון הראשונה שנהלתי עם מי שתהיה אשתי, היא סיפרה לי שהיא קראה את המילכוד, דבר שהעלה את ערכה בעיני. לבסוף התברר שהחבר הקודם המליץ לה עליו, הוא לא מצא חן בעיניה והיא לא סיימה אותו ושהיא בכלל טיפוס של ג'ין אוסטין, ברברה סטרייסנד וכדו'.

יוסריאן היא דמות שאי אפשר להישאר אדיש כלפיה, היא נכנסת לקורא מתחת לעור ודורשת יחס - אני התמסרתי והזדהתי לחלוטין - וכן דמויות אחרות וצבעוניות לא פחות המופיעות בספר.

הציניות הגרוטסקית, ההומור השחור השזור בים עצב על כל כך הרבה צעירים שנהרגים בלי לדעת למה ומדוע, הפער בין המפקדים היושבים ספונים בבסיס לעומת הנערים היושבים חשופים בעמדות המקלעים שבמטוס. הניגודיות בין הקטעים הריאליים לחלוטין לבין הקטעים האקסטרה ציניים (מילי וקשרי המסחר חובקי העולם - כולל השיא של הפצצת בסיסו הוא בכדי לזכות באימון מדינות הציר לדוגמא) - אותי זה קנה.
הספר אינו זורם וקל לקריאה וכל אחד יצא בספר קטעים מסויימים בהם עוצמת החיבור לספר פוחתת אך זה בגלל שבקטעים אחרים הספר תופס אותך ומעיף אותך לגבהים בל יאמנו.

קראתי את 'גולד שווה זהב' והתחלתי את 'רק אלוהים יודע' אך אלו רק עזרו לי להבין שהמדובר ביצירת מופת חד פעמית - בלתי ניתנת לשיחזור כנראה.

חוץ מזה, זהו הספר שגרם אצלי למספר התקפי/פרצי הצחוק הגדול ביותר - לא משנה איפה אתה, זה נופל עליך ואתה תופס את הבטן וצוחק וזה קצת מוזר אם יש אנשים מסבבך אבל לא אכפת לך ואתה חוזר לספר לקבל עוד מנה מהסם הממכר הזה.

מקנא בכל מי שטרם קרא ספר זה...
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ