ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 בדצמבר, 2012
ע"י פרל
ע"י פרל
"קראתי את המלכוד לפני שהתגייסתי לצבא. הוא היה מצחיק להפליא, משפטים שלמים נתקעו לך בראש ולא יצאו משם עד היום. זה לא עצר אותי מללכת לצנחנים, יש בחיים דברים שאפילו הספר הכי גדול לא יתגבר עליהם, אבל הייתה תקופה, בצבא ואחר כך, שיכולת להגיד משפט מ'מלכוד' והייתי ממשיך אותו עד הסוף בלי לקחת נשימה." (מתוך הכתבה "מלכוד 22: איזו מלחמה נחמדה" מאת עפר שלח, מעריב, 13.09.2008.)
גם אני קראתי את הספר לפני שהתגייסתי לצבא, וגם אותי זה לא עצר מללכת לצנחנים, כי באמת יש בחיים דברים שאפילו הספר הכי גדול לא יתגבר עליהם, אבל הוא נותר, עד היום, אולי, הספר המצחיק ביותר שקראתי מעודי, וגם הכי עצוב. הספר, "מילכוד 22" (וכן, הן בשל העברית, הסנטימנטים - לא ברור למה כאן השתמשתי דווקא במילה בלעז - וכמובן, הן בשל האלטרנטיבה שיצאה שנים מאוחר יותר יש לקרוא את הספר במהדורה הישנה והטובה) שכתב ג'וזף הלר, יהודי אמריקני שבעצמו שירת בחיל האוויר האמריקני כמטילן במטוסי הפצצה, נוגע בהומור כמעט היסטרי בסוגיה כואבת ההומור כמפלטו היחיד של החייל הקרבי מאימי המלחמה. אני נזכר בנו, בחברי לגדוד ובי, בימי האינתיפאדה השנייה צוחקים מהבדיחות הכי שחורות, גסות וכמובן מהאי-גיון שבפקודות צה"ל.
הספר מתאר כיצד יוסריאן (שמו הפרטי הוא ג'ון), כמטילן במטוסי הפצצה בחיל האוויר האמריקני מתמודד עם אימי מלחמת העולם השנייה באמצעות ציניות, סרקאזם והומור בריא. המילכוד המדובר בו שהוגדר כך:
"היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת." (עמודים 44-45)
מחייב את אנשי הטייסת לבצע משימות נוספות. זאת משום שמפקדה מעלה עוד ועוד את מספר המשימות הנדרש טייס להשלים בטרם יוכל להפסיק לטוס, בכל פעם שאנשיו מתקרבים אליו. הספר מצחיק עד דמעות וכולל בתוכו שפע טיפוסים ודמויות מרתקות, כמו מילו מייסד הסינדיקאט, אקס טר"ש וינטר גרין, גנרל דרידל ווקולונל קתקארט וכמובן מייג'ור מייג'ור מייג'ור מייג'ור הבלתי נשכח. הספר כתוב היטב מומלץ בחום ומהווה אבן דרך בספרות המלחמה ותיאור האדם בקרב, כמו גם בספרות האנטי מלחמתית. פרוזה נפלאה. חובה בכל בית.
אגב, מומלץ בחום לקרוא הן את מאמרו של עוזי וייל אודות הספר
http://www.haaretz.co.il/1.1355441
והן את מאמרו של עפר שלח
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/785/567.html
"YOSSARIAN LIVES"
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת