ביקורת ספרותית על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות מאת ג'וזף הלר
ספר מעולה

---

הרומן עוקב אחר טייסת הקרב הבדיונית 256, שהוצבה באי בדיוני, במהלך שיא מלחמת העולם השנייה. צוות גדול של דמויות מטורפות (גם בגלל המלחמה וגם בגלל שכך נולדו אולי) וחוסר כרונולוגיה תוך שינוי נקודות מבט דרך עיני הדמויות השונות בכל פרק. המחבר ערבב את הסיפורים בצורה מטורפת אולי כדי לגרום לקורא/ת לחוש את חוסר היכולת של הדמויות וכמובן את הבירוקרטיה שבה הפרט הולך לאיבוד.
הגיבור הראשי (נראה לי שאין מי שלא מכיר את שמו) הוא יוסאריאן, טייס מפציצים, שהשאיפה העיקרית שלו בחיים היא "לחיות לנצח או למות בניסיון". הוא אפילו לא מבחין בין "האויב" לממונים עליו. מבחינתו, האויב "הוא כל מי שהולך להרוג אותך, לא משנה באיזה צד הוא נמצא". כדי למנוע את הסופיות הסופית של המוות, יוסריאן מנסה שורה של שיטות מתוחכמות (והיסטריות) להישאר בחיים, כולל הרעלת הטייסת שלו .
הגדרת מילכוד 22:
"היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת."

יוסריאן הוא האיש המוסרי המצפוני בסיפור. הוא זה שמזלזל וכועס נגד המלחמה והביורוקרטיה הקרה וחסרת הפנים. אפילו נגד האלוהים שמאפשר לו להתקיים זוועות כאלה מלכתחילה.

ציטוט מהספר :
"אלוהים אדירים, כמה יראת כבוד אתה יכול לגלות לישות עליונה שמוצאת צורך לכלול תופעות כגון ליחה ועששת במערכת הבריאה האלוהית שלו? מה לכל הרוחות עבר במוחו המעוות, המרושע והסקטולוגי שלו, כאשר הוא שדד את הכוח של זקנים לשלוט ביציאות שלהם? למה בכלל הוא יצר כאב?'
אשתו של סגן שיסקופף התנפלה על המילה בניצחון. ״כאב הוא סימפטום שימושי. כאב הוא אזהרה עבורנו מפני סכנות גופניות״.
'ומי יצר את הסכנות?' יוסריאן שאל... 'למה הוא לא יכול היה להשתמש בפעמון במקום כדי להודיע לנו?'

עוד ציטוט:
"גברת, אדון, עלמה או אדון וגברת דניקה יקרים: מילים אינן יכולות להביע את הצער האישי העמוק אותו חשתי כשבעלך, בנך, אביך או אחיך נהרג, נפצע או דווח כנעדר בשעת פעולה." מכתב כללי למשפחות חיילים הרוגים, פצועים או נעדרים.

אני לא יודע אם תסכימו איתי, אבל אני כמי שצפה בסיינפלד יותר מ 20 פעם (אמיתי), זה הזכיר לי מאוד למרות שכאן מדובר על ספר אנטי מלחמה: סיינפלד היא תוכנית על כלום, הספר הזה בערך על כלום. סדרה של אנקדוטות קטנות , טיפשיות, שבאמת אין להן תפקיד ספציפי. זו סאטירה על מלחמה, שרשרת פיקוד ביורוקרטיה וכו'

אני חושב שזה ספר מעולה וספר חובה. כתוב בצורה הומוריסטית על מלחמה. יש בו כמה קטעים אפלים, אבל אף אחד לא זוכר אותם.

עוד ציטוט אחד שהייתי חייב כי הוא משום מה נשמע לי מאוד ישראלי (אף ישראלי לא יודה בו אבל ככה חושב ישראלי) :
"מה הם יעשו לי," הוא שאל כממתיק סוד, "אם אסרב להטיס אותן?" "אנחנו נירה בך, מן הסתם," ענה אקס-טר"ש ויינטרגרין. "אנחנו?" צרח יוסאריאן בהפתעה. "מה זאת אומרת אנחנו? ממתי אתה עומד לצידם?" "אם הולכים לירות בך, לצד מי אתה מצפה שאעמוד?"

» ביקורות נוספות של ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
» ביקורות נוספות על מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות