אבא שלי החל לעשן לפני גיל 12. זה היה בגטו. שעת בין ערביים. השמועות אמרו שמחר הגרמנים נכנסים והורגים את כולם. אווירה של סוף העולם. כל החוקים נשברו ברגע. כל מלאי הסיגריות והאלכוהול חולק לכולם, כולל לילדים. אכול ושתה כי מחר נמות. ככה ליטרלי. זו היתה הסיגריה הראשונה שלו, שגררה אחריה יו... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
****
למכחישי שואה, למכורי שואה, לשטופי שנאה עצמית, לאלה שבטוחים שאפשר להשוות ושראוי לעשות זאת, לנואמי נאומים, לבורים ולמלומדים, לאלה שלא מסוגלים להכיל מורכבות ומביטים רק אל הצד השני, לפרוגרסיביים, צדקנים וטהרנים משטיחי אסונות, לאלה שבטוחים שרע יותר כבר לא יכול להיות, לאלה שמ... המשך לקרוא
61 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
בבדיקות הדם שאני עושה מפעם לפעם, האח או האחות במעבדה רואים דם אדום, לא כחול ולא בשום צבע אחר. אבל אני יודעת שמה שזורם בעורקי זו שואה, אף אחד לא יכול לראות את זה חוץ ממני.
מיד כשנולדתי התחלתי לספוג סיפורי שואה. לפני זמן קצר אמרה אמי בתמימות: בבית לא סיפרתי אף פעם על השואה, נכון? לא... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעלי סבור שאני נעדרת כשרון להיות מאושרת, ותמיד מחפשת דאגות. האמת היא שהוא צודק (אל תגלו לו...). הבנות קצת גדלו, ובמקום לנשום לרווחה אני מחפשת צרות עתידיות. לפני כמה ימים היינו כולנו בחנות ספרים. סוף סוף כל בני הבית יודעים לקרוא. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהבת להקריא סיפורי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? ואם עץ נופל ביער, ומישהו שמע, וגם הוא מת ועבר מן העולם, האם הרגע החד-פעמי בו שמע את נפילת העץ העניקה לו משמעות? אם נולדנו, חיינו, ומתנו וכל מי שהכיר אותנו מת גם הוא, האם בכלל חיינו? הלא איננו אלא שברי מראה, המתקיימים רק מהשת... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
החיים זה לא ספר, וספר זה לא החיים. זו אמת פשוטה אבל כנראה היא לא ברורה מאליה. כאשר אנשים אוהבים ספר ואומרים שהוא "אמין" ו"מציאותי", הם לא בהכרח מתכוונים לזה באופן מילולי. בואו נודה על האמת, החיים הם עסק די כאוטי ומבולגן, אנחנו מנסים לעשות בהם סדר כמיטב יכולתנו, אבל תמיד מתערבב העבו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
שדים שדים, שדים משדים שונים, שדים משונים, וכל כך הרבה מהם, יותר מידי, איך הם כולם מצליחים להיכנס לראש שלי, ולמה לעזאזל?! למה??
כן, יש לי מן דפקט כזה, מידי פעם, ואני שונאת את זה, וממש משתדלת שזה לא יקרה, אני פשוט מתקיפה את עצמי, חושבת על כל מה שעושה לי רע, לועגת לעצמי ומזכירה לעצמי את כ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אחת הביקורות יצרה בי סקרנות, לקחת את הספר ולהתחיל לקרוא בו. הופתעתי, נהניתי מאוד. השפה כישפה אותי בקסמה, הייתי חייבת לדעת מה יעלה בגורל גיבורנו, כיצד יחלץ ממלתעות האימה והזעם של אביו. האם כוחו יעמוד לו במשימה הקשה והסבוכה הזו.
העלילה נרקמת בשפה שונה, התיאורים והעלילה הינם סביב ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני שבעים-שמונים שנה מישהו המציא את הנוסטלגיה. משרד הפטנטים טרם הוקם, והממציא הנשכח, שהיה תמים כמו גאונים רבים, התחלק בהמצאתו עם ידידיו הרבים והנוסטלגיה הפכה לנחלת הכלל.
בהתחלה, חשבו זרזירי המסחר מהירי המחשבה, לשווק את הנוסטלגיה בתוך כמוסות, תרחיף, סירופ דביק, או בשקיות של ... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהפסיק אוהב ת'נקודה
תמיד הוא אומר לה
חוזר ואומר לה
שהוא פסיק על ידה
ורק אני מרוב אהבה שותק....
(מרוב אהבה - יוסי בנאי)
הסתכלו על תמונת הכריכה: גבר לבוש בחליפה מכובדת, מתכופף באופן בלתי מכובד ביותר, ומציץ בעד חור המנעול אל מבעד לדלתות סגורות. זהו טיבו קורביץ. טיבו הוא ראש העי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"ערכים אינם עניין של מסקנות, אלא עניין של הכרעות"
רצה הגורל ותוך כדי הנקיונות של פסח מצא חברי ספר שהשאלתי לו בעבר הרחוק - "רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ.. - ישעיהו ליבוביץ משיב על מכתבים" ספר מרתק שבו נפרסת תפיסת עולמו בשלל מכתבים שבהם ענה וכתב לקוראיו ואנשים אחרים. אני לא איש ד... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אושר. איזו מילה חמקמקה ומתעתעת. כל כך קשה להגדרה ולאפיון, וקשה עשרת מונים להשגה. באסה.
כיצד מציג הספר את המונח שעומד בבסיסו, אושר ללא סיבה? אושר אין פירושו בעלות על כל מה שחלמת עליו אי פעם, וגם אין פירושו ויתור על כל ההנאות החומריות בחיים. הדבר שאנחנו באמת מחפשים הוא אושר שנובע... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ג'ק ריצ'ר התעייף.
אולי הוא מרגיש את עצמו זקן. חייו מהרגע שהשתחרר מהצבא בנויים משוטטות ללא מטרה ברחבי ארצות הברית ומהשתתפות באיזו פעולה שמטרתה להציל מישהו - תמיד יש מישהו להציל - כדי שאפשר יהיה להמשיך במצפון שקט ליעד המקרי הבא. אני מניחה שדפוס כזה של חיים היה שוחק כל אדם רגיל עוד... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשנשמעה האזעקה ביום הכיפורים לבשתי פיג'מה. אני זוכרת את זה מפני שהתביישתי לרדת ככה למקלט. ידעתי שכל החברים שלי מהשכונה יהיו שם. למזלי ההורים שלי היו עסוקים. כל אחד מהם לקח את אחת האחיות התאומות שלי על הידיים ומיד הם ניגשו אל הדלת ממול, לעזור לשתי הקשישות שגרו שם יחד לרדת במדרגו... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
טלפתיה, טלקינזיס, רוחות רפאים... מה בין זה לבין מדע? כילד, האמנתי שתופעות אלה אכן קיימות, ורותקתי לתכנית הטלוויזיה של ארתור סי. קלארק (עם גולגולת הזכוכית המפחידה בפתיח) שעסקה בתופעות אלה. בדרך-כלל, בתום התכנית, הייתי מתאכזב מכך שקלארק שוב היטה את הכף לטובת הספקנות לגבי קיומה של ה... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
נורווגיה היא לא מדינה קטנה מוקפת אויבים. כמעט להיפך. היא מדינה גדולה, עשירה בנפט ובדגה, בעלת מדיניות רווחה מפותחת, תרבות והיסטוריה מגוונות, ואקלים קריר ונעים. לא צלחת הפטרי הלבנטינית המהבילה והמיוזעת שמייצרת בקלות רבה כל כך את האלימות ושלהוב היצרים שאנחנו במזרח התיכו... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים.
אילו קריטריונים משמשים אותי בבואי לבחור את ספריי מתוך ההיצע העצום? התקציר בגב הספר, עלעול קצר בספר עצמו, המלצות מקוראים פה באתר ומקרב הקוראים בספרייתי, וגם שריטה אישית קטנה: אני מאוד אוהב לבחון את שורת הפתיחה של הספר. ברור, שורת מחץ פותחת לא י... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
תסתכלו על הפיל בחדר, על היצור המאיים הדורש התמודדות. אתם מביטים עליו, אך הוא נעלם. יודעים שהוא שם, אך לא רואים אותו.
הדמויות של מורקמי כלואות בשגרה, בעולם שחור-לבן. קיימות פיזית, אך חיוורות נפשית. מכילות כמיהה בלתי מוסברת המתבטאת בריקנות. כאדם על סף טירוף, ניצבות הן בקצה המציאו... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש ימים ריקים כאלה, שהבדידות כופה את עצמה עלי. כשהחברים שלי לא כאן, או שהם כאן ואי אפשר באמת לדבר איתם, כי הם לא באמת יבינו, והחברה הכי טובה נסעה לטיול בחו"ל. והחופש שמונח על הכתפיים שלי גדול מידי, והבגרות הלא באמת בוגרת הזאת מעיקה, הבית מתחיל להרגיש כמו כלא אבל אין באמת סיבה טובה ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
על עטיפת הספר מופיעה משפחה יהודית גרעינית קטנה: אב, אם וילד קט. האב ובנו יוצאים לבית הכנסת ובשובם תמתין להם האם שערכה את שולחן השבת עם נרות, חלה וגביע יין לקידוש. המשפחה צוירה במכחול שנטבל באהבה, הרמוניה ואושר.
וזאת בדיוק, אבל בדיוק, המשפחה שלא תמצאו בספר.
תמונות המשפחות... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|