קודם כל אני חייבת לציין שקיבלתי את הספר הזה מאבא שלי, שהוא כותב פה באתר ומכונה כאן צב השעה. אני לא כל כך אוהבת לקרוא כך שיכול להיות שזו הביקורת היחידה שאכתוב. מצד שני הספר הזה עשה לי חשק לקרוא כך ש... ימים יגידו.
כשהייתי קטנה ורציתי יום חופש מבית הספר, נהגתי לעשות את עצמי חולה. ב... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
ספר מתח טוב צריך להיות כמו סורבה. מעדן עדין וקריר בין המנות הכבדות בארוחה, כזה שמרענן את החיך ומאפשר לו לנוח בין הטעמים המורכבים והתובעניים יותר. ספר המתח הזה של פולה הוקינס הוא בדיוק כזה. מעדן מרענן בין ספרים איכותיים אך כבדים שקראתי לאחרונה.לקחתי אותו איתי לחופשה באיטליה הח... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש מעט מאוד סופרים שאת ספריהם אני קונה ברגע שהם יוצאים לאוויר העולם. ברגע שעל הכריכה רשום שמם של הנ"ל, נעלמת לי היכולת לדחות את הסיפוקים ולהתאפק עד המבצע הקרוב (או במקרה של הגנת חוק הסופרים – הרחוק מאוד): בוריס אקונין, צ'ינגיס אייטמטוב, אשכל נבו, ז'ורז' סימנון ומאיה ערד. החמישייה ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בטיסה חזרה מברלין פנתה אליי אישה שני מושבים ממני ואמרה לי "אפשר לשאול מה את קוראת?" נתתי לה מבט לא מבין והיא המשיכה "פשוט אני מסתכלת עליך כבר די הרבה זמן ואת כל כך נהנת מהספר. זה חייב להיות ספר מעולה".
וזה אכן ספר מעולה.
כבר הרבה זמן שלא קראתי ספר מצחיק כל כך. יש בו בעצם הכל - צחוק,... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המתכון לכתיבת ספר נחמד וסתמי עם סוף שמאלצי ומתקתק על החברה החרדית, בעיקר בארצות ניכר :
א. קחו שתי משפחות לפחות האחת אדוקה בדתה יותר והשנייה פחות.
ב. רצוי שאחד מאבות המשפחה יהיה רב, כזה בינוני, לא אדמו"ר או גדול בתורה. רק רב. זה מספיק.
ג. אחת מהמשפחות תהיה עשירה יותר בנכסיה.
ד. לאח... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מרתק אותי לקרוא ספרים של סופרים מעמים לא מוכרים. מרתק אותי לנסות לפענח את הקודים השונים של תרבות אחרת, הנזרעים בספריהם. חוץ מספרו הקודם שתורגם של פאסילינה, "שנת הארנב" לא זוכרת שקראתי ספרות פינית. אנחנו נוטים להתייחס לספרות הסקנדינבית כמכלול, אבל יש הבדלים שאני לא יכולה להגדיר... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בגיל 46 הלך אדלמן לעולמו, בחטף, כליל כישרונות, איש אשכולות. אני מקווה שהוא לא קורא את הביקורות בסימניה, בכל אופן עדיף שידלג על שלי. לא נעים להעביר ביקורת בביקורת על אדם מוכשר ועוד כזה שכבר לא יכול להגיב.
אם הספר היה תוצרת חוץ יכול להיות שלא הייתי דולה את החסרונות, אבל מה לעשות, אר... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האם יש אמת? כלומר משהו עובדתי, בלתי ניתן לויכוח, שכולם יודעים שהוא אמת? תלוי את מי שואלים.
אנחנו מחונכים לחפש את האמת. האמת, שהיא נר לרגלינו, היא משהו שברור לנו שאנחנו יודעים. מי שאינו אומר את האמת, כפי שאנחנו מבינים אותה, הוא כמובן שקרן. אבל פעמים רבות, גם בלהט הויכוח עם מישהו על... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
יש תקופות ממש גרועות, לפעמים. לא מספיק שחורף, וגשם, ופתאום אתה פשוט חייב להעלות מהאוב איזה ריב ישן ומיותר עם אשתך שמשפיע על כל האווירה בבית במשך שבועות, או שאת אומרת לחמותך משהו שמעורר כלבים ישנים, ופתאום התינוק שלך מפתח חום גבוה שפשוט לא יורד, ומדברים ברצינות על צמצומים ו... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הנה מצאתי סופר שלא זכה לפופולאריות יתרה בארצנו הקדושה בכלל, ובסימניה בפרט. אם להאמין לכריכה האחורית (בכל הנוגע אליה מקטנות אמונה אנוכי) הרי שספריו של דיבר מתורגמים לכך וכך שפות וכו' וכו'.
בנוגע אלינו תושבי הלבנט הישראלים, שספריו לא זכו לתרגום עברי, צריכה ההוצאה להישען על הישגי... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מידי שנה, עת מתפרסמים הזוכים לשנה זו בפרסי הנובל הנכספים, אני נדרך ומחכה במתח להכרזה על הזוכה בפרס נובל לספרות לשנה זו. כן גם אני נורא רוצה כבר לא מעט שנים שעמוס עוז יזכה בפרס המכובד. וכך יצא שאני יודע מי זכה בפרס נובל לספרות בעשר שנים האחרונות (ומי לצערי לא זכה), פרסים אחרים פחו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ההרס העצמי של הארי הולה לא יודע כנראה שובע. הוא מסוג האנשים שאם החיים מזמנים להם משהו טוב, חייבים לפגוע בו, לרמוס אותו ולוודא וידוא הריגה והכל ביסודיות השמורה למאמץ לתפוס רוצח סדרתי.
אוסולו מפורסמת בשלל דברים: פיורדים, מוזיאון הוויקינגים, קבוצת נשים בכדורגל והסכמי שלום שנוי... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעולם שאנו חיים בו, כשאסונות טבע ושאר מריעין בישין מכים חדשות לבקרים, ספרים שמתעקשים להשמיד את העולם באמצעות אסונות שונים ומשונים לא נשמעים כל כך רחוקים מהמציאות, אבל הם תמיד מלאים באלמנטים בדיוניים. "בעולם מושלם" הוא חריג בנוף הספרים הדיסטופיים הללו. הוא מתרחש כאן ועכשיו, או ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא נראה שניתן לדרג ספר כזה, הוא לא נמצא פה בשביל השעשוע ומדרג הכוכבים לא רלוונטי לגביו. וזה לא העיסוק בשואה שמקדש אותו אלא העיסוק באנושיות. לקרוא.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש להתייחס בכבוד - וכך אני מתייחסת - לספר הכולל 809 עמודים. תחשבו על זה - במיוחד אתם שלוקחים ספר כזה ליד ומניחים אותו מיד כי הוא "ארוך מדי". תחשבו על הסופרת שישבה וכתבה וקמה וחילצה עצמות, וישבה וכתבה, ולא יצא בדיוק מה שהיא התכוונה שיצא, ותיקנה וריטשה והחליפה פיסקאות, ומחקה והתייאשה ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
היום הייתי צריכה לפרק מיטה. זה לא מה שאני עושה בדרך כלל, רק שהאיש שרגיל לקחת על עצמו את תפקיד הסופרמן צריך היה לטוס היום בבוקר ואת כל השבת העביר על המיטה המדוברת עם גב תפוס וקינה בלתי פוסקת. אני, על בסיס הידע הרפואי המאכזב שלי, הערכתי שאין מצב שהוא יגיע לטיסה, מה עוד שמדובר בשתים ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר עצוב. כל כך עצוב, אך יחד עם זאת קסום, מהפנט ומוזר בדרכו היפנית הייחודית.
"האגם" עוסק במערכת יחסים מהוססת ומיוחדת בין שני צעירים יפנים בודדים ומנותקים, החיים הרחק ממשפחותיהם, או ממה שנותר מהן, ומנסים ליצור קשר אנושי בעולם מנוכר. צ'יהירו, המספרת, איבדה לא מזמן את אימה האהובה. ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר קטן-גדול, בפורמט של הספרייה לעם של עם עובד. נקי, נטול קישוטים, בהיר, מרגש ולא רגשני, מתון, מתחת לשקט שוטפים זרמים עזים, סיפורים מטלטלים על אנשים קטנים ובלתי נראים, צללים, אנשי השוליים של ברלין. מהגרים, אנשי צווארון כחול, בני מעמד גבוה שנפלו אל מצבים נפשיים בלתי אפשריים.
פרדי... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לימודים, צבא, טיול אחרי צבא, אוניברסיטה, להתחתן, להקים משפחה, למצוא עבודה, לבסס את עצמי ואת אישיותי ולדעת מי אני בעצם.
לחיים שלנו יש מאין מסלול מוכתב שכולנו עוברים בו, ומעט האנשים שמעזים לפקפק בו. אנחנו עוברים באותן תחנות, ולרוב מאותה מטרה, לקבל את החותמת שמאשרת לנו את חיינו כח... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ילדים משחקים במלחמה
הסיפור מחנים, הוא סיפור נעורים, למרות שנכתב לפני כמאה שנה, הוא עדיין נפלא ומרגש, ככזה שגורם להזיל דמעה מול הדרמה הגדולה של קרב בין קבוצות נערים על מגרש משחקים.
לספר מחנים הגעתי בעקבות ראיון שנערך עם ניר ברעם לרגל צאת סיפרו, צל עולם. באותו ראיון הוא נשאל ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|