ביקורת ספרותית על קורות הציפור המכנית מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 בנובמבר, 2013
ע"י On The Road


לימודים, צבא, טיול אחרי צבא, אוניברסיטה, להתחתן, להקים משפחה, למצוא עבודה, לבסס את עצמי ואת אישיותי ולדעת מי אני בעצם.

לחיים שלנו יש מאין מסלול מוכתב שכולנו עוברים בו, ומעט האנשים שמעזים לפקפק בו. אנחנו עוברים באותן תחנות, ולרוב מאותה מטרה, לקבל את החותמת שמאשרת לנו את חיינו כחיים נורמלים הכוללים משפחה, עבודה, קבלה והשלמה עם מי שאנחנו. אנחנו רצים באותו מסלול חיים, מבלי להסתכל לצדדים בתקווה לקבל את אותה חותמת כמה שיותר מהר.
וכאן טמונה שאלת המיליון, האם משפחה, עבודה ואהבה הם יסודות חיינו? האם ברגע שהשגנו אותם צריך להפסיק בחיפוש? אם לא, אז מה היא המטרה האמיתית שלנו כאן,ומה אנחנו מנסים להשיג בסופו של דבר?

ככה גם טורו אוקודה, שכבר בשנות ה30 לחייו הוא מרגיש שהוא נסגר על עצמו, והוא יכול לחיות את חייו בשקט, עד שהוא מפוטר מעבודתו, החתול שלו נעלם, וכך גם אישתו. כשכל יסודות חייו מתערערים הוא יוצא במסע אחר אותם שנאבדו - החתול, אישתו ומשמעות חייו. אליו יצטרפו עוד דמויות לא פחות מרתקות שינסו לעזור לו ולתת מנסיון חייהם בפיתרון התעלומה הגדולה - מה היא משמעות החיים שלו, שלהם ושל האנושות ככלל.

זאת היצירה השנייה של הרוקי שאני קורא (אחרי 1q84) ואין ספק שמהיצירה הזאת נהנתי יותר! הרוקי משתולל ולא שם על אף אחד. חלק מהתעלומות שבספר לא מגיעות לפיתרונן, חלק מקווי העלילה הזויים במיוחד והתיאורים מזעזעים ביותר. אבל כל אלה רק מוסיפים ליצירה הנהדרת הזאת שדנה בחיפוש האני עצמי שלי בעולם המודרני.

תבואו לספר בראש פתוח ובתמורה תקבלו מטאפורות מדהימות, חלומות סוריאליסטים שמתוארים בצורה הזויה ומרתקת, עלילה מותחת למרות שלא תמיד מגיעה לפיתרונה,   והכי חשוב אתם תמצאו את אותה מראה שלרוב אנחנו נוטים לברוח ממנה ולא להסתכל לה בעיניים.
בקיצור, מומלץ ביותר!

ד"א - בסוף הספר יש אחרית דבר נוראית שמנסה לנתח את הספר כאילו היה יצירה בשיעור ספרות בתיכון. מאוד הורס וחבל לסיים ככה את הקריאה, פשוט תסגרו את הספר רגע לפני ותישארו עם טעם טוב בפה.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
איתי אני חושבת שהמטלטל הוא העצירה ,ההרהור, וההפנמה בפרטים הקטנים של החיים. כי רובינו פשוט רצים ודוהרים.
On The Road (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה יעל! זה אכן ספר מטלטל ואני עדיין לא יכול לשים את האצבע על מה טילטל בדיוק, זה עדיין דיי מעורפל אצלי! אני רק יודע שסיימתי אותו עם תחושה מיוחדת בסוף.
On The Road (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
חני, אני מבטיח שקפקא על החוף הוא הבא בתור ברשימת ההרוקי שלי. זהו למדתי את סגנון הכתיבה שלו, עכשיו אני מוכן לקפקא כמו שצריך!
יעל (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
איתי אהבתי את הסקירה שלך. קראתי את הספר ואהבתי מאוד. הוא טלטל אותי קשות והשאיר עלי רושם זמן רב אחרי שסגרתי אותו. היו חלקים רבים בו (האכזריים במיוחד) שהיו לי די קשים לקריאה. האמת שהוא הציף אותי עד כדי כך שלא הייתי מסוגלת לכתוב עליו ביקורת. פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל. אז כל הכבוד לך על שהצלחת לכתוב עליו, ובצורה יפה כל כך.
ומסכימה לגבי הניתוח בגרוש בסוף הספר- לוותר.
חני (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
איתי כן מורקמי פורט לכל אחד על כמה נימים. גם אני אהבתי מאוד,נו כבר תקרא את "קפקא על החוף" סקרנית מה תכתוב.ביקורת נפלאה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ