היום הייתי צריכה לפרק מיטה. זה לא מה שאני עושה בדרך כלל, רק שהאיש שרגיל לקחת על עצמו את תפקיד הסופרמן צריך היה לטוס היום בבוקר ואת כל השבת העביר על המיטה המדוברת עם גב תפוס וקינה בלתי פוסקת. אני, על בסיס הידע הרפואי המאכזב שלי, הערכתי שאין מצב שהוא יגיע לטיסה, מה עוד שמדובר בשתים עשרה שעות של תנוחה שאיננה אופקית, כך שברור היה לי שמשימת הפירוק תיוותר שלו, אבל להפתעתי, שעות ספורות לפני שעת השין הוא

<mark>בריל</mark> ביינבריג' הסופרת, היתה מועמדת 5 פעמים ל"בוקר" על ספרייה - היא היתה סופרת פורייה - ומעולם לא זכתה. פיסת המידע הזו גרמה לי לחשוב על סופרים ופרסים. להיות סופר משמעו לעבוד באופן אינדבידואלי על סיפור מסויים, לעתים שנים רבות. אתה נמדד לעתים לפי מכירות הספר - שזו מדידה שאנחנו רגילים למדוד. מוצר ייחשב ל"מוצר טוב" אם הרבה אנשים יחליטו לקנות אותו (או לקרוא אותו במקרה שהוא ספר). וגם פרסים. שזו מדידה "לא