ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 בדצמבר, 2013
ע"י קורא כמעט הכול
ע"י קורא כמעט הכול
מידי שנה, עת מתפרסמים הזוכים לשנה זו בפרסי הנובל הנכספים, אני נדרך ומחכה במתח להכרזה על הזוכה בפרס נובל לספרות לשנה זו. כן גם אני נורא רוצה כבר לא מעט שנים שעמוס עוז יזכה בפרס המכובד. וכך יצא שאני יודע מי זכה בפרס נובל לספרות בעשר שנים האחרונות (ומי לצערי לא זכה), פרסים אחרים פחות מעניינים אותי. השנה הייתה זו אליס מונרו, הסופרת הקנדית שכותבת סיפורים קצרים מטלטלים, גזלה את הגאווה הציונית הפוטנציאלית. אני מאוד אוהב את אליס מונרו, ורשתות הספרים מהרו להדפיס מהדורות חדשות של "בריחה" "יותר מידי אושר" ועוד. בין ספריה גיליתי את "חיים יקרים" שטרם קראתי, ולשם כך התכנסנו כאן היום. גם בספר זה מורו מגישה לקורא רסיסי חיים משופעים ברגש אנושי, בכתיבתה הקולח והמרגשת. קשה, כבר אמרתי פעם, לכתוב חוות דעת על קובץ של סיפורים קצרים, בשל ההטרוגניות המובנית בו. אהבתי במיוחד את 4 הסיפורים האחרונים, אותם מבדילה מעט הסופרת מעיקר הספר, סיפורים אלה הם מעין ממוארים קצרצרים. זו לי הפעם הראשונה בה אני נתקל בממואר בפורמט של סיפור קצר. אותי הסיפורים האלה ריגשו יותר מכל האחרים, והרגשתי שאליס (אחרי 4 הסיפורים האמורים אני מרגיש שקיבלתי את רשותה לקרוא לה בשמה הפרטי) מכניסה אותי לעולם ילדותה, בלי ליפות ולצבוע בצבעים רומנטיים. בדיון עם חברה טובה ושותפה לאהבת הקריאה, היא ציינה שאלו היו הקטעים שהכי פחות אהבה... הרי לכם סובייקטיביות הקורא. אין ברירה, תאלצו לקרוא ולחוות דעתכם....
נהנתי מאוד ("אל מול אגם" פנינה כך גם "חיים יקרים")
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוֹסֵף
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
מֶמוּאָר - ספר זיכרונות.
זו כתיבת זיכרונות של המספר הנכתבות על ידו (בשונה מספר זיכרון). הכתיבה אינה מוכרחת להיות רציפה או מדעית-מחקרית (בשונה מאוטוביוגרפיה), אלא יותר כתיבה סובייקטיבית אישית.
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
בעיני ספר נמדד לפי ערכו, ופרסים אינם מעלים את ערך כתיבתו בעיני, ורק שאלה אחת לי מהו ממואר?
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
אני אוהבת את מונרו עוד מלפני הפרס (מקווה שתזכרי לי את זה לטובה, אליס)
ואותי הכיבודים האלו דווקא קצת מרתיעים כי הם מנפצים את אשליית האינטימיות שיש לי עם הסופרת (שכותבת באופן מאוד אינטימי בעיני). קשה לחוש כבת סודה של מישהי שספריה עומדים בגאון זה לצד זה ומדבקות צהובות של "השני ב 19.90" בחזיתם.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יש הרבה פוליטיקה בתחום ההחלטה למי להעניק את הפרס מדי שנה . אבל לא רק פוליטיקה .
http://boazcohen.wordpress.com/2006/12/28
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ואני מתייחסת ל"כבוד ציוני" כמו לפרס נובל (או לאירוויזיון)...
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
מסכים באופן עקרוני יעל
אבל כבוד ציוני הוא כבוד ציוני....
אגב כך גם לגבי תחרות הארוויזיון, ואי אפשר לחשוד בי כחובב סוג זה של מוזיקה. |
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
מסכים באופן עקרוני יעל
אבל כבוד ציוני הוא כבוד ציוני....
אגב כך גם לגבי תחרות הארוויזיון, ואי אפשר לחשוד בי כחובב סוג זה של מוזיקה. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
מעניין מה שאתה כותב על פרס נובל בספרות.
כי אני אדישה לגמרי לנושא, לא מחכה לראות מי זכה. מבחינתי הפרס הזה אינו פרס לספרות אלא ליחסי ציבור. ויחסי ציבור לא כל כך מעניינים אותי...
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אליס מדהימה כבר טעמתי ממנה בכמה ספרים שלה.
היא מוכיחה את התואר שקבלה! היא אכן כותבת שונה.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה, אבדוק שיתחשק לי לטעום מסיפורים קצרים:-)
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
