רצפת הדירה שלי מלאה כמעט כולה בארגזי קרטון מתפקעים בחפצים, בגדים וספרים. אפשר לומר שכולם זיכרונות, כאלו ואחרים, והאוויר מהול בריח משונה של עזיבה, וגם קצת של מקום אחר. מוזר לראות את האריזות כאן. הדברים שנאספו הותירו מקומות ריקים והציגו את הלכלוך שהצטבר כאן במהלך השנים, מאובק וב... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
בריקוד יש חושניות מפעימה, מעוררת ומטלטלת. יש בו את הדחף הזה, החם, הצמא, המיוזע, החייתי כמעט, להתחבר אל האדמה הגסה, הריחנית, היציבה.
יש את ההשתוקקות הזו, המביכה כמעט, של האצבעות לגעת בשמיים, לרחף. משהו קסום שנוגע ברגישות עדינה, להגיע עד התכלת, ולנוע שם, בעננים.
אבל בעיקרו הריקוד הו... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
*אזהרת ספוילרים קלים*
שתי דמויות מופיעות על כריכה בהירה עם מראה מאובק מעט.
דמותו של שלד עם גפיים דקיקות וגלימה שחורה, פניי הגולגולת שלו מחייכות בזוועה ועיניו פעורות.
דמותה של ילדה, נערה צעירה אולי, המחזיקה בקלילות בשמלתה.
ידיהם העדינות נוגעות-לא נוגעות, אוחזות רק בקושי.
הם ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קטונתי מלבקר את יהודה עמיחי. מה שכתוב כאן הוא ללא סדר מכוון. אלו מחשבות בעקבות הספר. דברים שבחרתי לחלוק. אנסה לשתף אתכם במה שעלה בי. המחשבות על שירה, אדמה וזקנה, על מקום. מחשבות על בני אדם, מחשבות על מחשבות, מילים וסדר. מחשבות על מציאות. המציאות היא הכל ולא כלום. היא נתפשת בצורות ש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קשה לי לכתוב על הספר הזה בלי להתערטל באופן שלא מתאים לי וזה חלק מהעניין של הספר הזה, התערטלות, וידוי, חיטוט בעבר. אבל אני אכתוב על הספר הזה בלי להתערטל באופן שלא מתאים לי.
אשרי שהבחירה בידי.
מדוע החליט ישראל סגל לפרסם את "וכי נחש ממית" ואת קודמיו (שלא קראתי)?
זו שאלה שהטרידה א... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אנחנו מבקשים את עזרתכם בחיפושים אחרי 3 ילדים, ועוד אינספור פוטנציאליים.
האם ראיתם את הילדה הזאת?
קוראים לה שירן אלימלך והיא בת 13, ונראית כבר לגמרי כמו פרחה. הבגדים שלה קצרים וצמודים מדי, האיפור שלה בולט מדי. יש לה בפה מסטיק ורוד מדי ותמידי מדי. שירן אומרת אומייגאד על כל דבר ומו... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הגדולה שלי חזרה בוכה מבית הספר. ערב קודם העיפו אותה מקבוצת הווטסאפ הכיתתית כי היא כתבה משהו שלא מצא חן בעיני מכשפת הכיתה. למחרת בבית הספר היא גילתה שלא הזמינו אותה למסיבת יום הולדת של אחת הילדות. אילו הייתי דרקון יורק אש הייתי פותחת את פי ושורפת במקום כמה מהקלפטס. אילו הגדולה ל... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זה כמו שיר ערש לתינוק
הוא לא יודע למה
הוא נרדם בלי שאלות
כך שרים כנסיית השכל (המילים של רן אלמליח). מתי זה קורה בחיים, שההורים שלך מכסים אותך בלילה בשמיכה עד הצוואר וככה, פשוט, נרדמים, כי זה מה שיש, ומה שיש הוא טוב. ויש בזה שלווה קסומה, של משפחתיות, קרבה, בית. ותמימות. כי יש לנו ל... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קראת? נהנית? יאללה, למיחזורית!
אני מעדיפה כבר לזרוק בקבוקים בזמני הפנוי ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני 3 וחצי שנים
****
אח שלי היה בערך בגילי.
נכנסת לחדר שלו, שמסריח בחריפות מאלכוהול. עשן של סיגריות.
זיכרונות מציפים אותי במערבולות חזקות. לפני כמה ימים הוא חזר שיכור מת, היה ברור שהוא לא יזכור איך הוא חזר הביתה. לפני יומיים הוא בא אליי בלילה למיטה. חבשתי לו את הידיים. יש לי ס... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אם שואלים אותי על רגעים אהובים מהחיים שלי הדבר הראשון שעולה לי הוא זיכרון מתוק ותמים, זיכרון ילדותי שלא התבגר לי בראש מעולם. הזיכרון הוא בוקר חורפי שבו אני לבושה בסוודר חם ועוטף ואימא מכניסה את האצבעות הקרירות שלה בין השרוול הצמרירי לגוף שלי ומושכת את השרוול של החולצה הדקיקה ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספוילרים בביקורת
****
זאת הייתה תאונה, ואני חיכיתי, הסתכלתי. אני לא יודעת למה בדיוק חיכיתי, אבל אני זוכרת את הרגשת הציפייה. חיכיתי יותר מדי זמן. לא התקשרתי למד"א, פשוט הסתכלתי. הסתכלתי וניסיתי בכל הכוח להבין שהאדם הזה הוא אבא שלי. בסוף התחילו קולות של סירנות, ואח שלי התקשר לפלא... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איזה גבר הארי הולה הזה, מרוב אנושיות ויושר הוא כבר מעלה את הסעיף. גם ג'ק רייצ'ר הוא מאוד ישר, ומאוד אנושי, אבל להבדיל מהולה רייצ'ר חזק כמו פלדה מחוסמת וכשהוא מפריז בשתייה זה בד"כ קפה. נסבו כרגיל הצליח להתל בי, את האמת הייתי צריך לדעת שזה מה שהוא עושה שכן הוא הוליך אותי יפה יפה באפס... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בדיוק לפני שלוש שנים קראתי - והתפעלתי מאד מאד - את "עלה הארגמן" של פייבר. סיפור רחב יריעה, כתוב נפלא, בו פייבר המוכשר הצליח לעשות את מה שתמיד כובש אותי - לכתוב באמינות רבה, לאפשר לי להזדהות, לשנוא, לכעוס, לאהוב לצחוק וללגלג על הגיבורים כאילו היו חלק מחיי. "התפוח" מספר סיפורים קצרים ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
*****
רגע. חכו. המתינו שניה. הביטו סביב. אולי יתמזל מזלכם, ולרגע קט תבחינו במה שחבוי מאחורי הפסאדה הקדמית, מאחזת העיניים, של כל דבר. של עלים מרחפים ושל פגישת אוהבים בתחנת הרכבת. של חיפושית מתה על האדמה, זרועותיה מקופלות בקפידה. של צחוק של פעוט, כזה שכל כך קל רק לאמץ אל החזה ולא ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לבד בבית, כמו בדרך כלל, השעון מאותת לי שחצות. אני מסתכלת בפלאפון על התאריך מתחלף. יש איזשהו עצב נוגה בידיעה שהתאריך התחלף, וזהו, נגמר. הקפיצים של המיטה שלי חורקים. הרגשת הבדידות תמיד מתחזקת אצלי בלילה. אני מתחילה להחניק בכי ואז חושבת פתאום שלמה לא, מה יש, אפשר קצת לבכות לפעמים, וד... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מכירים את האנשים האלו שאומרים ש"באופן כללי אני נגד קיצוניות"? ברור שמכירים. אנחנו חיים בתוך כאלו. החינוך שלנו, בדרך מעייפת ומתורגלת עד אימה מחנך לבינוניות. ל"בסדר". להיות ממוצע זה כל כך בסדר, וכל כך רגיל. אנחנו לא יכולים להמשיך עם זה לנצח, נכון? נכון. אוקיי, זאת הסיבה שריכזנו בשביל... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זה אחד מהספרים היחידים שההורים שלי ואח שלי קראו לי לפני השינה.
ונשבר לי הלב.
לא, אל תצחקו, באמת. זה פשוט קרע אותי מבפנים בתור ילדה קטנה, החלק הזה שבו האבא אומר " לא שועל, לא תנה, זו ביתי הקטנה... חיש הביתה, ילדה לא טובה!"
באמת, זה מה שגרם לי לבכות. הייתי יושבת במיטה בעיניים מצומצמות ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איימי ווינהאוס שרה פעם "I go back to black". היש ייאוש מתוק יותר מההתמסרות החוזרת לאותו האויב? אויב שהוא בעצם כבר קצת אוהב. מוכר וידוע, ועם זאת מתעתע ולא צפוי. מערבולת היצרים, המשיכה, היחסים והתאווה שאורג פאלאדה היא ללא ספק סוחפת. מרירה וצינית, מעוררת חיוך עצוב, יודע-כל, שוזרת מילים. מילי... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני כמה שבועות ראיתי את הספר בבית של חבר שלי. הוא היה ישן ומצהיב. הוא ראה שאני מסתכלת ואמר ישר "אל תיגע בזמיר". ואין לי מה להגיד מעבר. אולי רק קצת. מעבר לציווי הפשוט הזה. קשה לי לכתוב על זה, ואני לא רוצה להתחיל לדבר איתכם על גזענות. ולא על אטימות, ולא על חוסר צדק. אני לא רוצה לדבר על ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|