ביקורת ספרותית על רגע - מבחר שירים מאת ויסלבה שימבורסקה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 בנובמבר, 2014
ע"י אלון דה אלפרט


*****





רגע. חכו. המתינו שניה. הביטו סביב. אולי יתמזל מזלכם, ולרגע קט תבחינו במה שחבוי מאחורי הפסאדה הקדמית, מאחזת העיניים, של כל דבר. של עלים מרחפים ושל פגישת אוהבים בתחנת הרכבת. של חיפושית מתה על האדמה, זרועותיה מקופלות בקפידה. של צחוק של פעוט, כזה שכל כך קל רק לאמץ אל החזה ולא לחשוב על דבר.

צריך להתאמץ, נכון. לא להסתפק במועט שמאפשרות לנו העיניים בלבד. לראות גם עם הלב, ועם המוח והרגליים והקיבה ושערות הידיים. לשים לב.

להביט פנימה. מעבר ל"הנה אני. אני רוצה לאכול. אני מרגיש לבד. חם לי." כי יש שם המון, מאחור. יותר מדי אפילו. ומה שיש שם עלול להכביד על כל אחד.

שימבורסקה, כהרגלה, חדה ולא מרחמת. יש בו הרבה דברים, בספר הזה, אבל נדמה לי שגם מי שלא מחבב שירה וחושב שהיא פלצנית, מיוחסת, שלא לומר מיותרת, ימצא כאן דברים שייגעו ללבו.



בשבח הדעה הרעה על עצמך - ויסלבה שימבורסקה


לבז אין שום טענות כלפי עצמו.
מוסר כליות זר לפנתר השחור.
דג הפירנה לא מפקפק בצדקת מעשיו.
נחש הפעמונים מקבל את עצמו ללא סייג.

אין בנמצא תן עם ביקורת עצמית.
הארבה, התנין, השערונית וזבוב הבקר
חיים כמות שהם חיים ומרוצים מזה.

מאה קילו שוקל לב הלויתן אורקה.
אבל מצד שני הוא קל.

אין לך דבר חייתי יותר
ממצפון נקי
על הפלנטה השלישית במערכת השמש.



****
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
וואחד שיר. מזכיר לי רק את שימבורסקה
asheriko (לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
איזה שיר יפה, מזכיר קצת את ד.ה לורנס
ברק (לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תרגום לשיריה של שימבורסקה יש לומר כי התרגום של דוד וינפלד לשיריה של שימבורסקה הוא נפלא בספר זה.
לביקורתו של בן, השיר אהבה ראשונה נהדר בעיני גם כן.

ספר מומלץ!
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
זה נשמע כמעט רומנטי מדי בשביל שימבורסקה
יוֹסֵף (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
"שירה יכולה אולי ללוות אנשים בסבלם, אך אין בכוחה למנוע סבל" (ויסלבה). ואפשר גם להפוך את המשפט ואת הדגש: "אין בכוחה של השירה למנוע סבל, אך היא יכולה ללוות אנשים בסבלם".
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אני גיטריסט של קומזיצים בעולם הספרות
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
בחיאת אלון, תפסיק כבר לכתוב ביקורות ותעבור לדבר האמיתי- ספרים.
או שתכתוב לנו שיר. זו גם אופציה.
ותאמין לי, יש לך את זה. אם אתה יכול לכתוב ביקורת במשלב לשוני גבוה כמו בביקורת ההיא על 'הזקן והים', אז אתה מסוגל לעשות הכל!

סליחה שלא הגבתי מקודם. הייתי קצת עסוק עם הביקורת שלי...
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
ילד הוא משהו אחר. מתעורר
אחר הצהריים ומיד מלא מילים
ומיד מזמזם ומיד חם
ומיד אור ומיד חושך.

ילד הוא איוב שכבר מתערבים עליו,
והוא לא יודע, הוא מתגרד בגופו
להנאה ואין עוד כאב.
ומחנכים אותו להיות איוב מנומס
לומר "תודה" שאדוני נתן,
ולומר "בבקשה" שאדוני לקח.

ילד הוא טיל לתוך הדורות הבאים,
שילחתי אותו: אני עוד רועד ממנו.

ילד הוא משהו אחר: ביום גשם
אביב להציץ דרך גדר גן עדן,
לנשק מתוך שינה
ולשמוע צעדים במחטי האורנים הרטובים.
ילד מציל ממוות.
ילד, גן, גשם וגורל.
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אני בחיים לא התחברתי לשירה. עד שנתקלתי בעמיחי, וברוני סומק, ומאוחר יותר בדוד אבידן ואפילו ביאליק, ובערוב ימיי בשימבורסקה שהעיפה לי את הסכך. עדיין, אבל, עדיין, יהודה עמיחי גמר אותי יותר מכל משורר אחר.
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
יפה. מאוד. היה הביקור בעולם השירה, הזר לי.
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
זה באמת שיר נפלא. מאוד. בעיקר השורות:"מכל האהבות לרשום את הנישואין בלבד, ומהילדים רק את אלה שנולדו."
אריאל (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
נדוש נדוש, אני יודע, אבל אני הכי אוהב את "קורות חיים".
הבאתי בלי ניקוד כי הפורמט לא מאפשר קריאה מנוקדת בנוחות. סליחה.

מה נחוץ?
נחוץ לכתוב בקשה
ולצרף לה קורות חיים.

ללא קשר לאורך החיים
על הקורות להיות קצרות.

תמצות העובדות ובחירתן הכרחיים
המרת נופים בכתובות
וזיכרונות רופפים בתאריכים מקובעים.

מכל האהבות לרשום את הנישואין בלבד,
ומהילדים רק את אלה שנולדו.

זה שמכיר אותך חשוב יותר מזה שאתה מכיר.
טיולים רק במידה ולחוץ-לארץ.
השתייכות למה, אך בלא הלמה.
ציונים לשבח בלא הנימוקים.

כתוב כאילו מעולם לא דיברת עם עצמך
וכאילו עקפת עצמך מרחוק.

התעלם מכלבים, חתולים וציפורים,
מזכרות נושנות, חברים וחלומות.

מחיר ולא ערך
כותרת ולא תוכן.
מספר הנעליים ולא היעד שאליו הולך
זה שאמור להיות אתה.

לכך יש לצרף תצלום באוזן גלויה.
רק צורתה נלקחת בחשבון, לא מה שנשמע.
מה נשמע?
נהמת מכונות הגורסות את הנייר.


עצוב, אבל נכון.
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה חני וחמדת. אלה באמת מהנפלאות והחותכות שביצירותיה.
חמדת (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אהבה מאושרת / ויסלבה שימבורסקה "אהֲבָה מאֻשֶ רֶת. הַאִם זֶה טִבעִי ,
הַאִם זֶה רצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל -
מַה תוֹעֶלֶת יֵש לָעוֹלָם מִשנֵי בּנֵי-דָם ,
שֶ אֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?

מֻ גבָהִים זֶה אֶל זֶה שלא בִּזכוּת ,
זוּג
קרָאִי מִמִיליוֹן,
ך משֻ כנָעִים
שכָך נִגזַר – כִּפרָס עַל מָה? עַל לֹא-כלוּם :
הָאוֹר נוֹפֵל מִשוּם מָקוֹם –
לָמָה דַוקָא עַל אֵלֶה, ולֹא עַל אֲחֵרִים?
הַאִם זֶה עֶלבוֹן לַצֶדֶק .כֵּן?
הַאִם זֶה מֵפֵר עֶקרוֹנוֹת שֶ קֻימוּ בּקַפדָנוּת ,
מַפִּיל מוּסָר מִפסגוֹת? מֵפֵר וּמַפִּ .יל

הִ סתַּ כּלוּ בַּמאֻשָ רִים הַ ללוּ :
לוּ לפָחוֹת הִסתַּ תרוּ קצָת ,
מִתחַזִים לִמדֻכָּאִים וּמעוֹדדִים בּכָך אֶת ידִידֵיהֶם !
שִ מעוּ, אֵיך הֵ ם צוֹחֲקִים – באֹפֶן מַעֲלִיב .
באֵיזוֹ שָ ֹפָה הֵם מדַברִים – מוּבֶנֶת למַראִית- .עַיִן
וטִקסֵיהֶם, הַ חֲגִיגוֹת ,
הַמחֻיָבֻיוֹת הַמחֻכָּמוֹת זֶה כלַפֵי זֶה –
הַדָבָר נִראֶה כִּמזִמָה מֵאֲחוֹרֵי גַבָּה שֶ ל הָאֱנוֹשוּת

ָשֶ ה אֲפִילוּ לשַ עֵר, עַד הֵיכָן הָיוּ הַדבָרִים מַגִיעִים ,
לוּ נִתַ ן הָיָה לחַקוֹתָ ם .
עַל מָה הָ יוּ יכוֹלוֹת לִסמֹך הַדָתוֹת, הַשִ ירוֹת ,
מֶה הָיָה נוֹתָ ר בַזִכָּרוֹן, מֶה הָ יָה יוֹרֵד לטֵמיוֹן ,
מִ י הָיָה רוֹצֶה להִשָ אֵר תָּ חוּם בִּגבוּלוֹת .


הֲבָה מאֻשֶ רֶת. הַאִם זֶה הֶכרֵחִי ?
הַ טַעַם הַ טוֹב והַתבוּנָה מוֹרִים לִשתֹּק עַל- אוֹדוֹתֶ יהָ
כּעַל שַ עֲרוּריָה מֵהָרבָדִים הָעליוֹנִים שֵ ל הַחַיִים .
ילָדִים נֶהֱדָרִים נוֹלָדִים בּלֹא עֶזרָתָ ה .
לעוֹלָם לֹא הָיתָ ה מַצלִיחָה ל
כלֵס אֶת כַּדוּר – הָרֶץ ,
שֶ הֲרֵי הִיא מִתרַחֶשֶ ת רַק לעִיתִ ים נדִירוֹת .
אֵלֶה שאִינָם יוֹדעִים
הֲבָה מאֻשֶ רֶת
טוֹעֲנִים כִּי בּשוּם מָקוֹם אֵין
הֲבָה מאֻשֶ רֶת .

בֶּאֱמוּנָתָ ם זוֹ יֵקַל עֲלֵיהֶם גַם לִחיוֹת, וגַם לָמוּת."
חני (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אחד היפים והמפורסמים שלה . ואתה נפלא שהבאת אותה לנו מוגשת כאן בשיא הדרה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ