ביקורת ספרותית על אל תיגע בזמיר - ספריה לעם #076 מאת הרפר לי
ספר מעולה

---

הספר קסום. אין לי מילה אחרת לתאר אותו.

קראתי ביקורות קודמות בהן נטען כי הדמויות נדמות כשטוחות, סטריאוטיפיות וברורות. לא כך הדבר. אנחנו צריכים לזכור כי הסופרת ביקשה לשמור על מידת מה של אותנטיות, משום שהמספרת, בסופו של דבר ועל אף שלעתים קל לשכוח, היא בקושי בת תשע. כל הסיפור משתקף דרך עיניה הצעירות של סקאוט, ילדה פיקחית לכל הדעות, אלא שהיא עדין מחזיקה באותה זווית ראיה ילדותית שלא מצליחה להבחין ברבדיה השונים של האמת. אני חושבת שדבקותה של הכותבת בנקודת המבט של סקאוט לכל אורכו של הספר, גם כאשר היא דנה בנושאים כבדים ומורכבים, הופכת את הספר ליצירה שהוא, ולא לספר מוסר או מאמר דעה.

אני באופן אישי מאד אוהבת ספרים שבנויים על אנקדוטות, כמו הספר הזה. גם מארק טווין (דמותו של דיל, אגב, נראתה לי כתמיד כמהדהדת את האקלברי פין) ומאיר שלו שלנו כתבו כך ספרים, שבעיני דומים לבצל: הכל פרוש לפנינו, ומתקלף לאט לאט, שכבה אחר שכבה. שום דבר לא נעלם מעיניו של הקורא, הוא צריך רק לבחור לאן להסתכל. הרצף העלילתי נקטע פעמים רבות ע"י אזכורים של אירועים משעשעים, מחשבות או זכרונות, מה שרק מוסיף לחן הרב של הצורה בה הספר כתוב.

כמה מילים על אטיקוס. הוא לא קיבל את שמו סתם, שכן הוא התגלמות האתיקה, המוסר והתעלות הרוח. גם הוא משתקף דרך עיניה של סקאוט בתו, והוא נדמה כפרוטגוניסט המושלם: הוא אינו חף ממגרעות, בין אם יש בהן ממש ובין אם סקאוט מנסה לשוות לו אותן, ודווקא באנושיותו הרבה טמונה גדולתו. הוא דמות ספרותית בלתי נשכחת, בעלת שיעור קומה נדיר.

נהניתי מאד מהספר. הוא כתוב טוב ומתורגם טוב, והוא מצליח לדון בנושאים משמעותיים מבלי להיקלע למערבולת מטיפנית שספרים רבים אחרים נוטים להיבלע בה.

» ביקורות נוספות של נועה
» ביקורות נוספות על אל תיגע בזמיר - ספריה לעם #076