ביקורת ספרותית על סולאר מאת איאן מקיואן
ספר טוב

---

ספר מצוין. אני חייבת לציין שהוא בא לי בהפתעה מוחלטת. קודם כל, כי קראתי בעבר את 'כפרה' של איאן מקיואן, ולא התלהבתי במיוחד. כבר לא זוכרת למה. חוץ מזה, הידידה שהשאילה לי אותו הבטיחה לי בחום שכל מי שהיא מכירה נטש אותו באמצע, וזה פשוט ספר נורא...

למזלי, בדקתי וראיתי ש'עולם-נפלא-נורא' כתב עליו דווקא המלצה מאוד חמה, ולכן לא אמרתי נואש. הנמכתי ציפיות, והתחלתי לקרוא, ומה אני אגיד לכם? אחרי כמה עשרות עמודים איטיים של כניסה לעניינים, אורו עיניי, וחייכתי חיוך גדול. ירדה עלי שלווה מופלאה, ומצאתי את עצמי צוחקת ונהנית מכל משפט ומכל מילה. ממש לא רציתי שייגמר. מזמן כבר לא נתקלתי בכתיבה מענגת כל כך.

מקיואן בורא דמות כל כך מדויקת, כל כך מוחשית שאי אפשר שלא לראות אותה לנגד עיניך. הגיבור שלו הוא פרופסור לפיסיקה תיאורטית שזכה בצעירותו בפרס נובל על איזו תיאוריית המשך לאחת התיאוריות של איינשטיין, ובמרוצת חייו הוא נח לו על זרי הדפנה של הפרס ההוא, ובינתיים גם מעורב בכל מני חברות שמנסות לעבור מהתיאוריה לפרקטיקה. המטרה שלהם היא למצוא מקורות אנרגיה חלופיים לנפט... למשל אור השמש (מכאן שמו של הספר).

ובכן, הפרופסור הזה, שהולך ומשמין מפרק לפרק, ויש לו מן פימה כזו שמתנדנדת, אוהב מאוד נשים אך לא מסוגל להיות נאמן לאף אחת, הוא טיפוס שרגע אתה מחבב אותו, ורגע נדהם מהאנוכיות בלתי נגמרת שלו. הוא מסתבך בכל מיני סיטואציות שחלקן מצחיקות והזויות, וחלקן מדאיגות... אבל תמיד מפתיעות.

וזה מה שהכי אהבתי בספר הזה: הקצב הלא צפוי שלו. יכול להיות שזו תוצאה של הציפיות הנמוכות שלי, אבל הרגשתי כמו מישהו שקונה כרטיס לקרון שינה באיזו רכבת לילה, ופתאום מגלה שהוא על רכבת הרים. ציפיתי לדרמה כבדה ומורכבת, וקיבלתי ספר מפתיע, עשיר באירועים, משעשע, שאין בו רגע דל.

אגב, כצ'ופר, יש כאן גם קצת ענייני פיסיקה במינון חביב ביותר. היות ולאחרונה קראתי קצת בנושא, הרגשתי בבית וזה הוסיף להנאתי. כל מיני אמירות היו לי מוכרות, ושמחתי לגלות בסוף הספר את הסיבה לכך: הביוגרפיה המצוינת על איינשטיין שכתב וולטר אייזקסון, שקראתי לא מזמן, היוותה השראה ומקור מידע גם למקיואן.

לסיכום, מדובר בספר מותח, מפתיע, מצחיק, ריאליסטי ואמין שכתוב נפלא. מה אפשר לבקש עוד מספר? חזרתי לידידתי ואמרתי לה שזה הספר הטוב ביותר שהיא השאילה לי אי פעם. מסתבר שהיא בכלל הפסיקה לקרוא אותו בעמוד 30... היא הבטיחה לנסות שוב.
בקיצור, אפשר לסמוך עליך, עולם :-)

אחלה ספר.

» ביקורות נוספות של קוראת הכל
» ביקורות נוספות על סולאר