ביקורת ספרותית על סולאר מאת איאן מקיואן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 בדצמבר, 2011
ע"י עולם


בשביל ספרים כאלו שווה לקרוא בקדחתנות עד שתיים לפנות בוקר ולזחול למחרת לעבודה טרוט עיניים ומרוט, אך מבסוט עד הגג.

ראשיתו של הספר "סולאר" מאת איאן מקיואן מוצאת את מייקל בירד, חתן פרס נובל לשעבר, על סף גירושין מכוערין מאשתו החמישית (לא רחוק משיאה המרשים של אליזבט טיילור – שבעה גירושין). ואין זה מפתיע כלל, שכן מייקל בירד הוא, אם להתבטא בעדינות, חרא של בן-אדם. מקיואן העניק לבירד שפע של חסרונות, גבריים ברובם, מוקצנים למימדי קריקטורה: הוא בוגד סידרתי, אגואיסט חסר-תקנה, כזבן משכנע, מדחיקן מוכשר של תוצאות מעשיו ומחדליו, ומכור לתשוקותיו המיניות והגסטרונומיות (או בקיצור, הגסטרומיניות). ולמרות כל זאת, במהלך קריאת הספר, לא יכולתי שלא לחוש כלפיו חיבה. מדוע? ראשית, איך אפשר שלא לחבב דמות ספרותית הגורמת לך הנאה כה רבה ומוציאה ממך פרצי צחוק בלתי נשלטים הגורמים לסובבים אותך לפקפק בשפיותך? אך יש סיבות נוספות. בירד אינו אדם רע. הוא איש מבריק אך חלש אופי, המודע לחולשותיו וחי עימן בהרמוניה. הציטוט הבא ממחשבות טרום-משגל של בירד מיטיב להדגים את יחסו לנשים ואת תפיסתו העצמית, וכן את הברק שבכתיבתו של מקיואן:

"הוא ראה עצמו כטיפוס ממוצע, לא אכזרי יותר, לא טוב או רע יותר מרוב האנשים. אם הוא לפעמים חמדן, אנוכי, מחושב, כזבן, מחשש שיקלע למבוכה, הרי כך הם כל האנשים. אפשר לומר הרבה על חוסר השלמות האנושית. תנו דעתכם רק על אחדים מהפגמים. גב כפוף הקורס בקלות, נשימה ובליעה החולקות בפזיזותן במעבר אחד, הסמיכות הזיהומית של מין והפרשות, ייסורי הלידה הקשים, האשכים המסורבלים והפגיעים, ראייה לקויה היא צרת רבים, מערכת חיסונית העלולה להשמיד את בעליה. וזה רק הגוף. בין כל הנימוקים המייחלים לקיומו של האל, הטיעון על יד מכוונת ותוכנית אלוהית קורס כשמתבוננים בהומו ספיינס. שום אל ראוי לשמו לא היה מתרשל עד כדי כך במלאכתו. לבירד לא היה אכפת לחלוק בכל פגמי האנושות, והריהו כאן, מפלצת של חוסר כנות, מערסל ברוך בזרועו אישה שהוא חושב שאולי בקרוב יעזוב אותה, מאזין לה בארשת פנים רגישה ומבין שעוד מעט יצטרך גם הוא לדבר קצת, כשכל רצונו להתעלס איתה בלי הקדמות, לאכול את הארוחה שבישלה, לשתות בקבוק יין ואחר כך לישון – בלי טענות, בלי אשם." נו, תגידו אתם. איך אפשר לא לאהוב אותו?…

בירד הגיע להישגיו האינטלקטואליים בצעירותו, ואיבד זה מכבר עניין אמיתי במדע. מתפרנס מתהילת העבר, הוא מקשט ועדות אקדמיות למכביר ומתפרנס יפה מעשיית כלום. אלא שאז טווה מקיואן עלילה מבריקה ורצופת הפתעות משובבות-לב, הגורמת לבירד למצוא את "הייעוד" שלו – מיזם להפקת אנרגיה זולה ונקייה מקרינת השמש. איך הוא עובר טרנספורמציה כזו? האם האגואיסט המושלם יצליח להציל את כדור הארץ? כדי למצוא תשובות לשאלות אלו, תצטרכו לעלות על הסחרחרת הקרויה "סולאר".

מקיואן כתב סיפור מצחיק עד דמעות, מרתק, עשיר באבחנות פסיכולוגיות שנונות ובתיאורי התרחשויות וסיטואציות שהן, לטעמי, פנינים ספרותיות של ממש (דוגמא בולטת לכך היא "המעשה בשקית חטיף הצ'יפס" – אם תקראו, תבינו).
ספר נפלא. איאן מקיואן, כפרה עליך, תעשה לי ספר!
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מתוקה (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תענוג לקרוא את הביקורות שלך, עולם.
עולם (לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
למחשבות: רציני מאד, במובן שזהו טעמי. וכמו שלמדנו עוד כשהיינו ילדים, על טעם וריח וכולי.
מורי (לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
אתה רציני? סיפור מצחיק עד דמעות? מה בדיוק מצחיק בהבלותה הנוספת הזו של מקיואן? לפעמים נראה שלכל ספר יש קוראים וגם כאלה שמוצאים בזה טעם. לא להאמין.
עולם (לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
תודה, חלום מס' 9!
online poet (לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעולה, תודה רבה על ביקורת מעוררת עניין :)
בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת נהדרת!
עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכל המגיבים והמככבים!
הביקוש לספריו של מקיואן יגדל קלות מעצם זה שאני אקנה עוד מספריו... איני יודע באיזו מידה "סולאר" מייצג את מכלול כתיבתו של מקיואן או שהוא חריג בסגנונו, שכן זהו הספר הראשון שלו שאני קורא (אבל אני מעריך שלא האחרון).
אלון דה אלפרט (לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אהבתי. יופי.
חמדת (לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
למרות שלא קראתי אף ספר משלו הביקורת שלך יפה ,מעניינית ומצחיקה .ואכן מקיואן יהא חייב לך .
אפרתי (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת משעשעת, אבל הספר בכלל לא אופייני למקיואן בכפרה, לשם השוואה, ספר מעולה, אין כמעט הומור והוא ארכני וחופר ויש בו אפילו, שומו שמיים, קטעים משעממים. מקיואן הוא סופר מצויין והתוודעתי אליו בספרו המוקדם והמצמרר לפני שנים רבות: גן הבטון. ואם דיברנו על הוצאות ספרים, הרי שסדרת הספריה לעם של עם עובד והספריה החדשה של הקיבוץ המאוחד הן הוצאות העילית עם מינימום ספרות רדודה וקלושה.
אנקה (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
לאחר חוות דעת כזאת איאן מקיואן יהיה חייב לך תמלוגים כשהביקוש לספרו יגדל:)
yaelhar (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
הוספתי לרשימה, תודה!
טופי (לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
ובשביל ביקורת כזאת משעשעת שווה להתעורר בשעה הכי חשוכה בלילה....





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ