ביקורת ספרותית על הנסיכה הקסומה (מהדורת 2002) מאת ויליאם גולדמן

---

אני אקליד בשבילך, כי אני לא סומך עלייך.

שלוםשלום כאן ביקורת מהאחות הקטנה והמשועממת של הקורא לשדים. למה את משועממת, אחותי? כי את קוראת את הנסיכה הקסומה! ועוד אחרי שחרשת על הסרט! רק בשביל ההגינות אני מוכן להודות שגם אני ניסיתי לקרוא את הספר לפני כמה שנים, אבל נרדמתי כבר בהקדמה. טוב, ניסיתי.

אז המסר מהאחות (בת 11 - וחצי!!! - שלא קראה עוד ספרים בערך חוץ מהנסיכה הקסומה והארי פוטר)-

דבר ראשון היא אומרת שאני טועה ושזה לא נכון, אבל היא אומרת את זה על כל דבר, אז זה לא ישנה כבר.
...אני נהניתי מהספר, אבל אם אתם לא מעוניינים בקורות חייו של הסופר, אל תקראו את ההקדמה, זה ישבור אתכם. (בלה בלה בלה אני לא מקליד כל כך מהר ילדה) לסופר יש חוש הומור מפותח, והספר כתוב בצורה טובה. אני מוסיפה לכם כאן ציטוט מתוך הספר (עמוד 149-150) -

"אתה לא יכול להבחין," אמר אז, "משום שאני לובש גלימה ומסיכה, אבל אני מחייך עכשיו."
"למה?"
"כי גם אני שמאלי," אמר האיש בשחור.
וגם הוא החליף ידיים, ועתה סוף סוף הקרב התחיל.
ואיניגו החל לסגת.
"מי אתה?" צרח.
"אדם חסר חשיבות. עוד אחד מחובבי הלהב."
"אני מוכרח לדעת!"
"תתחיל להתרגל לאכזבות."

הסוף

כמה התבגרת אחותי (שם בדוי)!

» ביקורות נוספות של הקורא לשדים
» ביקורות נוספות על הנסיכה הקסומה (מהדורת 2002)