ביקורת ספרותית על הנסיכה הקסומה (מהדורת 2002) מאת ויליאם גולדמן
ספר טוב

---

מצאתי את התיאור המושלם לספר הזה-
זה ספר שלא קוראים כדי להינות מספר מוצלח עם עלילה יפה, זה ספר שקוראים כדי לצחוק.
לצחוק על מה? לצחוק על הכתיבה, לצחוק על הטמטום של הדמויות, ולצחוק מחדש כי ההומור של הספר הזה פשוט.. שונה.

זה ספר טוב, באמת. עם כל כמה שזה בערך הספר הכי בנאלי בכל היקום כולו, הוא עדיין מעניין בדרכו שלו. הדמויות טיפשיות ומצחיקות, העלילה צפויה אבל הכתיבה מעולה. העניין שהכי גרם לי לאהוב את הספר הזה- הוא היה כתוב כולו בתור בדיחה סאטירית אחת ענקית לגבי המדינה הזאת. אני מעריך את הסופר.

כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה הייתי ממש משועמם אז קראתי גם את ההקדמה. בשלב מסוים הרגשתי כאילו ההקדמה יותר ארוכה מהספר עצמו, אז בסופו של פשוט דילגתי עליה. ויליאם גולדמן מופיע בהמשך הספר והעיר הערות לגבי "למה קיצרתי פה" או, "אני חייב להסביר משהו פה" או "ספויילר-כלשהו, ראו הוזהרתם" ולהזכיר לנו בלי סוף שהעולם אכזרי.
תודה רבה לך, מר מובן מאילו.

יש קצת קיטשיות בסיפור, דבר שלעיתים רק הופך אותו למצחיק יותר. הבנאליות שבספר פשוט היא זאת שהופכת אותו לטוב כל כך, בצורה מוזרה כלשהי.

איניגו מונטויה, אשף-חרב שתוי שרוצה לנקום את מות אביו, פזיק, ענק תורכי שרירן שכנראה כל מסת המוח שלו עברה לשרירים, ווסטלי, נער חווה ששולט באוקינוס ורוצה להחזיר את מרגנית. תגידו מה שתגידו, שלישיה שכזאת נשמעת כמו מתכון לאסון או לסיפור מצחיק עד דמעות. למזלו הרב של מורגנשטן, זאת הייתה האפשרות השניה.

מומלץ. לא בחום, ואני לא חושב שכדאי לכם לרוץ ולקרוא. פשוט אם הספר קורץ לכם מהצד האחורי של הספריה- קחו אותו ותקראו אותו. הוא בהחלט יכול לשנות דבר או שניים בהשקפה על החיים.

» ביקורות נוספות של The dark dragon
» ביקורות נוספות על הנסיכה הקסומה (מהדורת 2002)