ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר טוב

---

...אבא שלי: "סינדי, הריזוטו הזה..."
אמא שלי: "זה פשוט מעדן."
אמא של גאס: "אוי, תודה. אני אשמח לתת לכם את המתכון."
גאס, בולע ביס: "את יודעת, הטעם העיקרי שאני מרגיש הוא לא-אורניה."
אני: "אבחנה יפה, גאס. האוכל הזה אמנם טעים ביותר, אבל זה לא אורניה."
אמא שלי: "הייזל."
גאס: "יש לזה טעם של..."
אני: "אוכל."
גאס: "כן, בדיוק. יש לזה טעם של אוכל, שהכינו אותו לעילא ולעילא. אבל אין לזה טעם של, איך לומר את זה בעדינות...?"
אני: "אין לזה טעם כאילו שאלוהים בעצמו בישל את גן עדן לרצף של חמש מנות שמוגשות לך בלוויית כדורים זוהרים של פלסמה תוססת ומבעבעת, בעוד עלי כותרת של פרחים צפים באוויר, באופן מילולי, סביב שולחן ארוחת הערב שלך, שניצב על גדת תעלה."
גאס: "מנוסח היטב."
אבא של גאס: "הילדים שלנו מוזרים."
אבא שלי: "מנוסח היטב."
- אשמת הכוכבים, עמודים 211-212 (ציטטתי כאן בערך חצי ספר.)

זה בערך מסכם את הדעה שלי על הספר. טעים. אבל לא-אורניה (תסקלו אותי באבנים).
נהניתי לקרוא את 'אשמת הכוכבים'. ג'ון גרין כותב יפה, הוא שנון ומלא הומור. העלילה טובה וגם הדמויות. הספר מצחיק ועצוב כאחד. הוא מעניין והוא יפה ומרגש והוא ממש טוב.
שמעתי הרבה מאוד על הספר ועל הסופר עוד הרבה לפני שקראתי אותו. כבר ידעתי מראש את הסוף וחצי מהעלילה בעל-פה, וזה לא הפריע לי ליהנות מהקריאה בו.
אבל
תמיד דיברו על 'אשמת הכוכבים' כעל ספר מופת, רב מכר, ספר נפלא שכל אדם בעולם שיודע קרוא וכתוב צריך לקרוא, ומהר. נכתבו עליו ביקורות נלהבות. הרבה פעמים כשביקשתי המלצות לספרים המליצו לי על הספר הזה. הרבה אנשים שאני מכיר קראו אותו, ולא זכור לי מישהו שלא אהב אותו, להיפך – הרבה אנשים דיברו עליו כעל "הספר הכי טוב בעולם!!!" "הספר הכי טוב שקראתי!!!" "הספר האהוב עלי" ו"לא הפסקתי לבכות, זה כל כך יפה!"
אבל אני לא הבנתי למה הוא זכה לכזאת תהילה. זה בהחלט ספר טוב, אבל בעיני הוא נתפס כספר נוער קיטשי ומהנה לקריאה, ולא הרבה יותר מזה. אני כמובן אוהב ספרי נוער קיטשיים ומהנים לקריאה, אבל הספר הספציפי הזה לא היה שונה מכל ספר אחר שקראתי. דווקא היו ספרים (מאותו ז'אנר) שהרבה יותר אהבתי. כמו שהייזל וגאס אמרו, "יש לזה טעם של... אוכל. לא-אורניה." זה היה פשוט ספר. הוא היה טוב, אבל הוא לא היה מושלם. הוא לא התעלה על ציפיותי. הוא לא היה ספר כזה שאני בחיים לא אשכח, ואספר עליו לכל אדם שאפגוש, וכשגמרתי אותו לא רצתי מהר לראות את הסרט או לקחת את הספר הבא של ג'ון גרין, ולא פרצתי בבכי ולא מייד התחלתי לקרוא אותו בשנית, ולא צרחתי בקול שזה ספר שפשוט כווולם חייבים לקרוא כי הוא פשוט, כל כך, מושלם. כי הוא לא כזה.
אני יכול להעניק לו בכיף את החמישה מתוך חמישה כוכבים האלו, אבל אם היו למשל עשרה כוכבים למלא, מאוד הגיוני שהייתי נותן לא תשעה.
זה ספר טוב, ואני ממליץ עליו, אבל פשוט לא צריך לגשת אליו עם כל כך הרבה ציפיות. כמו שאמרתי, נחמד וקיטשי. הוא לא מושלם.
אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הכוונה שלי ואת הדעה שלי כמו שצריך, כי בכל זאת זה יצא הרבה יותר מסורבל ממה שזה היה אמור להיות.

» ביקורות נוספות של הקורא לשדים
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים