כחובבת מאיר אריאל, ההחלטה לקרוא את "איים בזרם" התקבלה, בין היתר, בגלל שירו "לילה שקט עבר על כוחותינו". נתחיל דווקא מהשיר. מילות השיר מציגות מצב משוסע בין שתי מציאויות. האחת, עלילת הספר "איים בזרם", אותו קורא מאיר אריאל. בחציו הראשון של השיר מציג מאיר אריאל, באמינות רבה, קטע קצר מתוך... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
יש שפה יפה ויש שפה יפה. זה כמו שיש בחורה יפה שכל יום מתי שקמה שמה איפור וקרמים ומסתדרת איזה שעה עושה פן ובוחרת את הבגדים שלה ומודדת כל הנעליים עד שמוצאת אחד שמתאים ואתה רואה עליה שהיא יפה אבל אתה רואה עליה גם כמה התאמצה בשביל שכולם יראו את זה ויש אחת אחרת גם יפה שקמה בבוקר זורקת ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
****
תאמינו או לא, את ״שהיד״ קראתי בכמה שעות מעטות בדרך אל, מ, ובמהלך טיפול שיניים אימתני.
או כמו שאומר אצלנו הפתגם הידוע, גם כשהתרנגול הולך לשחיטה, הוא מוצא זמן לאכול גרגירים.
את הספר כתב, וזה ניכר מכל שורה, איש שב״כ לשעבר, או אם תרצו, גם אם תשים סיר על הראש של העז, עדיין היא... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אנתולוגיית הסיפורים הקצרים של שגיא רווה דיכאה לי את הצורה. וזה גם מה שכל כך מופתי בה. חתיכות של חיים במשבר שמקבלות טיפול בנזעי זיכרון, התרפקות מדכדכת על הבלתי מושג, הכרה איטית ופתטית בנחיצותו של עיבוד אוטומטי את תהליכי הניוון הרגשי מהן סובלות שלל הדמויות, למשל זו של אישה נטולת... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הספר הזה החליא אותי. כן, זאת מילה חזקה. אבל מה לעשות, גם הרגשות שהוא עורר בי היו חזקים.
שלא תבינו לא נכון, זה ספר מאוד ראוי. הוא ראוי להיגרס על ידיה של אחותי הקטנה (שכבר לא בגיל של לקרוע ספרים אבל לא משנה כרגע) לחתיכות זעירות שאותן צריך לשרוף כדי שלא תהיה שום עדות או משהו לקיומ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
כפרה עליך, איאן מקיואן. כפרה עליך.
אם ב'טובת הילד' הדבר שהכי פחות אהבתי הייתה הכתיבה, כאן ב'כפרה' דווקא הכתיבה הייתה הדבר שהכי אהבתי. הכתיבה היא אותה כתיבה מקיואנית יפה, אלא שכאן, מלבד כתיבה יפה, אין הרבה. כלומר יש - יש סיפור שמתרחש בבריטניה, ויש בו נערה שכותבת מחזות, ויש איזה... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אחד הספרים המדכאים ונפלאים שקראתי לאחרונה.
לדה, מרצה לספרות, גרושה ואם לשתי בנות, חווה סוג של תסמונת הקן הריק בעקבות נסיעתן של בנותיה לגור תקופה עם אביהן מעבר לאוקיינוס. היא מחליטה לצאת לחופשת קיץ בעיירת חוף. במהלך השהייה שם היא פוגשת משפחה נפוליטנית גדולה ורועשת שמעוררת בה... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לפעמים כאשר צופרים לידי , בין אם אני ברחוב או במכונית , אני שוקל לשלוף את יד הנפץ שלי ולרוץ אל המנוולים ולדפוק להם מכה עצומה על מכסה המנוע שתעקם להם את הפרונט ותגרום למכונית להזדקף בתשעים מעלות. גם לגיבורי על צריכות להיות פריווילגיות לא?! אבל אז המכונית תהיה תקועה באמצע הכביש ו... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אף פעם לא אהבתי בלונים שמתפוצצים. לא רק בגלל הרעש החזק והמבהיל שהם משמיעים בזמן ההתפוצצות, אלא גם בגלל שאני פשוט אוהב אותם שלמים.
את הספר הזה קראתי בפעם הראשונה, כמו את רוב ספרי הילדים שאני מכיר, כשהייתי קטן. וכמו מכל ספר ילדים, גם אצלו נהניתי מן הציורים, מן השפה הקלילה ומהסיפו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אני אוהב ספרי ילדים, אך קצת קשה לכתוב ביקורת על ספר ילדים בזמן שאתה לא ילד. ובכל זאת, הפעם קראתי יחד עם אחיינית שלי את הספר וזה עורר בי ובה כמה דברים.
שם הספר מעורר שאלות שונות: מהי רעמה? איזו רעמה? מה זאת אומרת 'הג'ירפה גם'? מה הקשר בין הג'ירפה לאריה?
שאלות אלה גורמות לסקרנות מסוי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
היתה לי דודה שהיתה מודעת ביותר לאיכות. כל פעם שהיא רצתה לקנות שמלה היא היתה הופכת אותה ובודקת את התפרים. התפרים – לפי הדודה שלי – הם החשובים. לא השמלה. "כל הטפשות האלה" היא היתה אומרת בבוז "חושבות ששמלה יפה בחנות תישאר יפה גם בבית, אם התפרים שלה עקומים או אם תפרו אותה מחוט לא איכ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
דן יוספן יודע לכתוב ולספר סיפור. זו לא אמירה מקורית במיוחד. שמו לזה לב לפני ואני רק מהדהד את זה. אני רק מוסיף שבעיני זה לא עניין של מה בכך. שליטה לשונית והרצת אצבעות על המקלדת לא מבטיחה סיפור רהוט או סיפור בכלל.
שני דברים לא קטנים עמדו לזכותו של הספר:
א. כבר בהתחלה היתה תחושה שזו ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
יש לי חום. אמא ריסקה לי כדור אקמול וערבבה עם סירופ. זה עדיין מגעיל. אני בולעת.
-היא הלכה לעבודה. היום סבא שומר עלי.
-אני מתעוררת, מישהו נושא אותי למיטה של אמא ואבא.
-המכנסיים שלי מופשלים. גם התחתונים. אצבעות מפשפשות לי בפנים.
-"ששש... תשני. כשתקומי כבר תרגישי יותר טוב".
הציטוט מלמע... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
בשנת 1979, בכיתה ו', בעת ארוחת בוקר של קוטג' ועגבניה בחדר האוכל, זה קרה.
מישהי שלמדה אצלנו בקבוץ כי הייתה פרועה מדי עבור הקבוץ שלה, ניגשה אלי.
"אתה ממש דומה לדיוויד בואי", אמרה והסתכלה לי ממש אל תוך העיניים.
היא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים שלוש, היה לה עגיל באף והיא לבשה תמיד צעיפים.
... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
כך זה מתחיל:
קשר העין הראשון בין הפקד מגרה לאיש המת, שבמחיצתו עמד לשהות שבועות ארוכים בקרבה מתעתעת בעליל, נוצר ב-27 ביוני 1930 בנסיבות שגרתיות, כאובות ובלתי נשכחות כאחת...(עמוד 7)
מלך ספרד אמור לבקר בפריז ב-27.6.1930, אך באותה עת מפקד המשטרה המשפטית היה עסוק בפראג בכינוס של הזיהוי הפ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
סערת "גדר חיה" ומשרד החינוך , הייתכן ?
בעבר הספרים של דורית רביניאן היכו גלים בשל היותם מעולים/איכותיים ביחס ולמרות גילה הצעיר. היא זכתה לפופולריות רבה כברבסיפרה הראשון , והיום היא זוכה להדים בשל פסילת"גדר חיה" כספר חובה לקריאה בתיכון בטענה שמה יושפעו הדרדקים לרעה וינסו חלילה ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
מי שעקב אחרי באתר לאחרונה, יכל לראות שאני מקרטע בין קפיאה להפשרה, בין פעילות לבין שתיקה. שולח מידי פעם הודעות, וכשמשיבים עליהן- אפילו ל... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
קצת דרמתי מ"כספיון הדג הקטן" שהדג פוגש כריש אותי זה מפחיד אבל אני מה זה שמח שהלוויתן התינוק הציל אותו מהכריש הרשע וכספיון הודה לו ותמיד הלוויתן הקטן וכספיון יהיו חברים טובים זה ספר קצת אקשן אבל הוא טוב תמיד אפשר לקרוא אותו שוב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
אהבתי מאוד את הספר. העלילה חלקה, ותמיד כשמישהו מהגיבורים בצרה, משהו אחר בא פתאום ומסדר אותה. אהבתי את הרעיון של הספר, את השפה שלו, ובעיקר את הכמות הרבה של ההומור.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
בכל ספרייה יש את המדפים האלה שמונחים עליהם שורה של ספרים תואמים מאת סופר שהוא שם ידוע ומכובד וגם הכותרים מוכרים למדי, ובכל זאת בכל פעם שאני חולפת לידם אני אומרת "אולי בפעם הבאה". אין לי כוח לקלאסיקה, למחויבות, להשקעה שלא בטוח שתשתלם. אלי עמיר הוא מהסופרים האלה, ו"מפריח היונים" גם... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |