ביקורת ספרותית על דיוויד בואי - ביוגרפיה מאת מארק ספיץ

---

בשנת 1979, בכיתה ו', בעת ארוחת בוקר של קוטג' ועגבניה בחדר האוכל, זה קרה.
מישהי שלמדה אצלנו בקבוץ כי הייתה פרועה מדי עבור הקבוץ שלה, ניגשה אלי.
"אתה ממש דומה לדיוויד בואי", אמרה והסתכלה לי ממש אל תוך העיניים.
היא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים שלוש, היה לה עגיל באף והיא לבשה תמיד צעיפים.
ויפה.
בכתה ו' עדיין חששתי מנשים מבוגרות ממני עם עגיל באף וצעיפים.
ויפות.
מאז הקפדתי לבדוק בכל בוקר היכן היא יושבת ולאתר לעצמי מקום רחוק מספיק
שיספק לי מרחב הימלטות במקרה הצורך, אבל גם יספק תצפית עליה בעת שלגמה כוסות קפה
ועישנה בשרשרת (כן, 1979, לעשן נחשב כפעולה הכרחית בחדר האוכל).
מדי פעם גם תהיתי ביני לביני לגבי אותה דמות לה אני דומה.
המנעד המוזיקלי שלי אז נע בין הבי.ג'יז, קווין, חנן יובל ושלישיית שריד, כך שלא
ידעתי מי האיש, אבל עמוק בפנים קיוויתי שאכן מדובר במישהו שכדאי להיות דומה לו.
קאט.
1983, כיתה י', היום הראשון של התיכון.
הצלחתי להשתחל לכיתת האנגלית של פ'.
פ' הגיע מקליפורניה. גם בחום של 30 מעלות (ה-40 מעלות של 1983) הוא נעל מגפי עור
וגם בקבוץ של 1983 הוא הרכיב תמיד משקפיים עגולים, שפם של סלבדור דאלי ותפיסת עולם
של מי שגדל בברקלי של שנות השישים. מיותר לציין שהוא הפך למורה האנגלית המבוקש ביותר
בתיכון הקיבוצי והמאבק על השתחלות לכיתתו היה עז.
הצלחתי. מה זה הצלחתי? כל הנשים היפות של המחזור שרצו לשתות אנגלית מהמקור היו שם.
בכתה י' כבר לא חששתי מנשים ולא משנה מה לבשו על האף ועל הגוף.
ויפות.
השיעור הראשון הוקדש לשיר. לשיר קראו "אודיסיאה בחלל". במשך דקות ארוכות שמענו אותו
שוב ושוב. הייתה דממה, רק קולו של "הדוכס הלבן הרזה" נישא בחלל, גם בחלל הכיתה.
ישבתי ליד ד' היפה ובמרחק של 3 כסאות ישבה ר' היפה וכך, צף לי על גלי המוזיקה, ריחפתי
בין שתיהן.
אלו הזכרונות שעולים לי בכל פעם שאני שומע שיר שלו. שנים אחר כך גם קראתי את הביוגרפיה הזו, לא
יכול להגיד שהיא הותירה עלי רושם כביר - אתם יודעים, ביוגרפיה.
כבר לא אוכלים כמעט בחדר האוכל, התיכון ההוא הפך לתיכון של כולם, לא רק של קיבוצים, איני
יודע מה עם כל אותן נשים יפות כיום, אבל הוא, עכשיו הוא שם למעלה, כמו מייג'ור טום, מרחף לעולמים בחלל, נישא על גבי הרוח הפראית
ומדי פעם בטח מביט למטה ורואה את כל הנשים היפות, שעבורו נותרו יפות לתמיד.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על דיוויד בואי - ביוגרפיה