ביקורות הספרים שנצחיה אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

# אחד המשעממים שיצא לי לקרוא לאחרונה. למה לא נטשתי? הייתי בטוחה ששטראוב צוחקת עלי. שתכף היא תתעשת ותתחיל לכתוב כראוי לרעיון החביב שהיה לה. לא הייתי מתקטננת איתה, הייתי במצב רוח די סלחני, אבל הספר... הרעיון – לא מקורי אבל חביב – על אישה שהולכת לישון בת יום פחות מארבעים ומתעוררת ... המשך לקרוא

לפני 6 שעות

"אומרים שספרים מוצאים לעצמם את הקוראים שלהם – אבל לפעמים הם צריכים מישהו שיראה להם את הדרך". המישהו הזה הוא קרל קולהוף, בן 72, "...שהרגיש כמו ספר שחסרים בו דפים....ועלה בדעתו שאולי כבר לא נשאר הרבה נייר בין הכריכות של סיפור חייו". קולהוף הוא רווק, העובד בחנות ספרים המנוהלת על ידי סב... המשך לקרוא

אתמול

נכנסתי בעקבות הערה קצרה של מורי ל"תקופת בשביס זינגר" שלי. נכון, קראתי כמה מספריו בעבר, אבל עכשיו אני מנסה להשלים את החסר ולקרוא עוד ועוד ממנו. והספר הזה - סרטיפיקט - הוא לא ספר טיפוסי של בשביס זינגר. הספר הוא מאד ריאליסטי. אין כאן דימיונות וחלומות ועולמות ספק-מיסטיים. יש כאן הרבה... המשך לקרוא

שלשום

פוטין לא אוהב את בוריס אקונין. ברור למדי למה. אקונין כותב את רוסיה הצאריסטית, הדקדנטית, הגדושה, המיופייפת, המפוארת, התרבותית, הקלאסית, רוסיה עילית ורוסיה תחתית. אקונין הוא איש מוכשר להפליא, יפנולוג, איש תרבות וספר, אדם ששוחה בהיסטוריה המפוארת של רוסיה כדג במים. אקונין הוא כל מ... המשך לקרוא

לפני 4 ימים

זמן רב חיכיתי שיצא לאור ספר כזה הסוקר את סצנת בתי הקפה בהקשר של התפתחות התרבות היהודית והישראלית, במיוחד עניין המידע שנגע לסופרים יהודים. לקח לי מספר חודשים לקרוא את הספר, בעיקר מהעובדה שאני נוטה לקרוא לפחות חמשה ספרי עיון במקביל ובנוסף תמיד גם רומן. הספר הזה מרתק ומכיל כמות ... המשך לקרוא

לפני 6 ימים

זכיתי לסיים עתה, פעם ראשונה בחיי, בגילי המבוגר (71) את הספר הקלסי, חלף עם הרוח, שנכתב ע"י הסופרת האמריקאית הגאונית מרגרט מיצ'ל, שעסקה בכתיבת הספר כ- 10 שנים – משנת 1926 עד שנת 1936. קראתי את שני הכרכים הגדולים (מעמוד 1 עד עמוד 1024) בתרגומה הטוב של המתרגמת ג. אריוך (שם העט של גֶ'נטילה ברוידא) ... המשך לקרוא

לפני שבוע

# קוראים לו בנג'מין והוא "ילד היד" של פילה. היא אישה שחורה שמנהלת ביד רמה חווה בעמק, כמו את משפחתה. מוחה מלא תכנונים, היא יודעת לדרבן את ילדיה ובעלה להישגים שמשפחת קומונאטי אמורה, לדעתה, להגיע אליהם. "ילד יד" הוא פראפרזה על "האכלת יד" שמתייחסת לגורים או גוזלים שנינטשו (או נגזלו מקי... המשך לקרוא

לפני שבוע

אפשר שהקביעה המהדהדת ביותר בספר זה היא עדותה של המחברת על עצמה: "תולדות המסעות שלי אינם אלא תולדות מכאובי". אבל מה זה אומר בעצם? לתומי סברתי ש-378 העמודים המחולקים ל-119 חלקים, חלקם סיפורים קצרים שאורכם כמה עשרות עמודים וחלקם קצרצרים, אמורים היו לתת תשובה לכך. לצערי, לא הצלחתי לרדת... המשך לקרוא

לפני שבוע

אני מאוד אוהב את כתביו של צויויג ועד עתה הוא לא אכזב אותי באף אחד מספריו אותם קראתי, כולל הביוגרפיות שכתב. אך כשסיימתי לקרוא את "אהבות עכורות", תהיתי האם אכן מדובר באותו סופר. כנראה שכך נראים כתבי בוסר שהם בעצם יותר ניסיונות ספרותיים של סופר בראשית דרכו. בארבעת הנובלות המרכיב... המשך לקרוא

לפני שבוע וחצי

את אדף קראתי לפני כמעט שנה ולא הצלחתי להתחבר לספר שלו, אני חושבת שהספר הראשון שקראתי של אדף מוקס נוקס. הרעיון היה כביר אבל פחות אהבתי את הספר. מדובר כאן ברומן בלשי על בחור בשם אליס בן זקן שחוקר נסיבות מסתוריות של התאבדות של יהודה מנוחין פרופ' יהודה לשמצה ודליה שושן. נהניתי לקרו... המשך לקרוא

לפני שבוע וחצי

היום ה-687 אני מניח שאתם מכירים את אמרתו של הרקליטוס "אי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים". מסתבר שגם אי אפשר לקרוא את אותו הספר פעמיים (לפחות לא את הספר הזה). קראתי את הספר לראשונה לפני יותר מ-30 שנה. לא זכרתי את הפרטים מהקריאה הראשונה, אבל את תחושת ההשתאות על העולם החדש שנגלה בו אנ... המשך לקרוא

לפני שבוע וחצי

הספר אנדראו מספר על אישה המגיעה לטיפול פסיכולוגי בעקבות דאגות רבות וחרדה גדולה לבתה היחידה. ככל שהטיפול מתקדם מפתחת האישה תלות בפסיכולוג ומתאהבת בו. למרות שהפסיכולוג מודע לתלות, הטיפול נמשך והגבולות בו נמתחים עד לקצה. בטיפול האישה חושפת את הרבדים השונים באישיותה המורכבת, ו... המשך לקרוא

לפני שבוע וחצי

יותר מארבעים שנה עברו בין קריאה ראשונה ומרשימה בספר הזה לקריאה שניה. הפעם זו גם קריאה וגם סקירה, אבל ראנד אינה רק סופרת, כי אם גם פילוסופית. לסכם את כל פילוסופיית האובייקטיביזם על רגל אחת, עדיף בפסקה אחת, ייראה כך: "אובייקטיביזם היא תורה פילוסופית אותה הגתה הסופרת האמריקנית-יהו... המשך לקרוא

לפני שבועיים

בקרבו של מאיר שלו התרוצצו שני אנשים. האחד, איש תרבות ששולט בכל ענפיה, אוהב תנ"ך ובקי במכמני השפה העברית. השני, איש אדמה שמכיר על בוריו את הטבע ואת צמחיית ארץ ישראל. ושתי הישויות הללו עושות בספריו כבתוך שלהן, ונדמה שהוא לא מצליח לרסן את ההתגוששות הזאת, שזקני ארץ ישראל ניסו לאחד ... המשך לקרוא

לפני שבועיים

אחרי שקראתי את ׳גזר הדין וסיפורים אחרים׳, רצתי לחנויות הספרים לחפש את ׳המשפט׳. הפרס בסוף המרוץ אכן לא אכזב כלל - וגמעתי כל סצינה בספר. הרגשתי כל פעם איך קפקא מצליח להדגיש את האבסורד בכל סצינה ופרק, וכמה היחסים כלפי ק׳ אמביוולנטים - אהדה ואמפתיה לצד ביקורת ובוז (שניהם עמוקים מאו... המשך לקרוא

לפני שבועיים

קרביץ, עד כה לא קראתי את ספריך לעומק, כי אם קטעים שם ופה (כך אתה חושב). כן, כולם אצלי על המדף, שהרי הבאת לי אותם. אז למה לא? ככה לא. ובכל מקרה, בטח ובטח שלא כתבתי על ספר שלך. עד ש.. המלחמה הקשה והמכאיבה הלא נגמרת הזו, ויודע אתה כמה התמודדויות הבית והמשפוחה התמודדו ומתמודדים. אז, קפץ ל... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות

בספרים שמאגדים כמה נובלות, לרוב אחת בולטת על פני האחרות. אולם אצל שיאנליאנג שלוש נובלות, כולן ייחודיות ומרהיבות עם יכולת נדירה לספר סיפור. מדובר בסיפורים פשוטים במובן הנקי של המילה, שהתמה החורזת אותם היא האפשרות לשמר חיים אנושיים גם בקצה השוליים, באזורים הקשים והנידחים של סי... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות

בסיומו של הספר הרגשתי דפיקות לב מואצות, כאילו עברתי את המסע המפרך והמטלטל ביחד עם הדמויות וכעת הגענו אל המנוחה, אל הנחלה. רק שהנחלה אינה מבשרת טובות ולכן משאירה אחריה שובל של עצב וחרדה. רודי ואימו טוני, יוצאים יחד למסע. הם עוזבים את אוסטריה כדי להגיע אל המקום אליו מבקשת האם ל... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות

כשהתכוונתי להעניק לספר הזה 5 כוכבים, עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי: אולי לא מתאים לדרג ספר כזה, כאילו היה ספר מתח והרפתקאות מן המניין, מן מוצר בידורי שנהנים מקריאתו ומתפעלים מכמה שהוא מוצלח? אמנם אם מישהו שלא שמע מעולם על השבעה באוקטובר, והיה ניגש לקרוא את הספר הזה, וודאי היה חושב שזה... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות

ראשית אני מתנצלת בפני דורית וגם בפני שכאלה שהתלהבו מהספר והמליצו עליו בתום לב. כי דורית באמת סופרת שיודעת לכתוב ואני מעריכה אותה מאוד. היא שולטת ברזי העברית והפרסית ומתבלת את המילים בטעמים מיוחדים מאוד. אני מתנצלת כי לא התחברתי לספר על כל חמשת החלקים שבו. יש בו אכן שפה משובחת,... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות