ייתכן שכוונותיה של המחברת טובות, אך תוך כדי ניסיונותיה "להציל" את הנשים מתפיסת העולם המעוותת שמעמידה את גופן במרכז תשומת הלב הגברית, היא יוצרת עוול עצום אחר: היא מבטלת כליל את מיניותו של הגוף הגברי, ובכך למעשה מקבעת את התפיסה המקשרת באובססיביות רק את גוף האישה למיניות. זאת, במקום לבוא ולשים זרקור על הבעיה האמיתית, קרי, התפיסה המעוותת הדורשת מנשים בלבד להקפיד על צניעות, אך פוטרת לחלוטין את הגברים ממנה בתירוץ המגוחך שלפיו "גוף הגבר אינו מיני" ובתירוץ ש"לאישה אין יצר מיני כמו לגבר".
המחברת מנציחה את התפיסה הפרימיטיבית השגויה שמקשרת את גוף האישה (ואותו בלבד) להתגלמות המיניות הבוטה, אך במקביל מנתקת את גוף הגבר מכל היבט מיני. כמו כן, היא מייחסת לגברים יצר מיני כמעט חסר שליטה, אך מבטלת כמעט לחלוטין את יצרן המיני של נשים. המחברת פספסה את העיקר, ולמרות שבתחילה היה נראה שבאה לחדש ולנפץ את תפיסת העולם המעוותת הרווחת ברוב המגזר הדתי, נראה שהיא עצמה שקועה עמוק בתוך אותה תפיסה. אכזבה גדולה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
