#
זה ספר מותח מאד, כתוב על ידי סופר שיודע לכתוב מתח ולספר סיפור. בנוסף הסופר אינטליגנטי, עובדה לא טריוויאלית, ונראה שהוא מכיר היטב את סביבת סיפורו. אז איפה הקוץ באליה הזו?
זה אחד הספרים עם התיאורים הכי מגעילים שקראתי. הגועל מתפרש פה על כל התחומים ומועצם על ידי פרטנות התיאורים ואמינותם. תיאורים של רציחות, תיאורים של יחסים בין-אישיים. תיאורים של עינויים. תיאורים של חולי וגסיסה, תיאורי מין, תיאורים של עסקים. כולם טבולים בגועל שקשה היה לי לקרוא אותו.
מדי כמה פרקים הריסון פוצח בהרצאה מלומדת שעוסקת באחד מהנושאים עליהם כתוב הספר. יחסי אמריקה הלבנה לשוהים הבלתי חוקיים בה, הפערים הבלתי נתפסים בין עשירים ל"עמך" בניו יורק, הרצת מניות, סין המתקדמת לשליטה בעולם העסקים, נדל"ן בניו יורק ועוד. הנושאים האלה מבוססים על תחקיר מעמיק, כתובים מצויין אבל מאיטים את הקריאה (זה ספר מתח, כן?) ומפנים את תשומת לב הקורא לנושאים אחרים.
למרות שהספר כתוב מצויין, והסיפור מאוזן ומעניין ברובו, היה לי קשה לקרוא אותו. מצאתי את עצמי נעה בין שני רצונות מתנגשים – להמשיך לקרוא ולדעת מה סוף התעלומה, או לדחות את הקריאה ואת הגועל... כך שלקח לי המון זמן לקרוא ספר מתח מעניין ולא ארוך במיוחד. זו גם הסיבה שהתקשיתי לדרג אותו וויתרתי על הדירוג.
לא לבעלי קיבה רגישה.


















