אקדים ואומר כי זה הספר הראשון שאני קורא מאת <mark>פייר למטר</mark> ומדובר בספר נהדר.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, יושבים חיילים צרפתים וגרמנים בשוחות המצחינות. הכל יודעים כבר כי שביתת הנשק מתקרבת ומשני הצדדים קיימת הסכמה שקטה כי לא פותחים באש אחד על השני, כולם רוצים לחזור הביתה בחיים וחבל לאבד אותם דווקא עכשיו.

מפקד צרפתי ד'אולנה - פראדל מזהה את העמדה הגרמנית כטרף קל והזדמנות לזכות בקידום אחרון ותהילה לפני ס

החיים תמיד מדביקים אותנו בסוף, אין מה לעשות, לעולם לא נצליח להימלט.
אמירה נכונה, לא? גם אם מעורפלת משהו.

אני לא מומחה לספרי מתח. איכשהו הם לא מושכים אותי. מדי פעם אני "חוטא" בהם, לרוב אם יש המלצות מפליגות או אם זה מפרי עטו של סופר שאני מתחבר אליו.

זה בדיוק המקרה כאן. ל<mark>פייר למטר</mark> התוודעתי דרך ספרו הנהדר "להתראות שם למעלה", ו"אלכס" הוא הספר השני שלו, מתוך השניים שתורגמו לעברית. אז הייתי חייב..

#
המלחמה הגדולה הסתיימה ברעשי בלגן שלוקח המון זמן לסדר. מיליוני הרוגים – חיילים ואזרחים – וכפול מכך פצועים שאת חלקם לא ניתן לשקם. מדע הרפואה לא הצליח להדביק את קצב הטלת המומים שיצרה המלחמה. שני חיילים מאותה יחידה שגורלם נקשר זה בזה, ממשיכים בחייהם העקומים, למרות פציעה נוראה של האחד ופוסט-טראומה קשה של האחר. הם מנסים איכשהו לשרוד ובגלל הפציעה, החלש והפאסיבי מהשניים, הוא שמחוייב לפעול ולעשות. אדם פ

הספר מוגדר כספר מתח (והוא ממש לא) וכספר מתח הוא הראשון שזכה בפרס הגונקור הצרפתי היוקרתי, מה שלא ממש אומר כלום, לגבי, על הספר. אז לא מתח וכן פרס, מה בסוף? שלומי טוב, נחמד ששאלתם. אה, אתם מתכוונים לספר? ממש לא משהו.
לספר ניחוח של מכובדות והוא מתקשה לספק את הסחורה. כל הזמן כאילו לואי דה פינס, הבדחן הבלתי נלאה, כאילו מציץ מאחורי הכריכה וזה לא ממש מוסיף. מוריד, אפילו.
המלחמה העולמית הגדולה פוגשת אותנ

לקוח מהבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת

נו, טוב. בואו נתחיל, ונסיים.

אלכס, מאת <mark>פייר למטר</mark>, הוא מותחן שסובב סביב סיפורה של אלכס: בחורה מסתורית שנחטפת על ידי אלמוני אכזרי, שמענה אותה ומאיים לרצוח אותה. כאשר קאמי ורהובן הפקד שאחראי על המקרה, וצוותו המשטרתי, מגיעים למקום שבו הוחזקה - הם מגלים כי הוא ריק ולא נותר רמז לחוטף, או לאלכס.

אני לא מתכוונת לפרט הרבה, כי נעצרתי אחרי פחות או יותר חצי ספר והח

לבי לבי לפסיכולוגיה המסכנה. כל כך הרבה דברים תלו בה, כל כך הרבה התנהגויות - שפויות ובלתי שפויות, אמינות ובלתי אמינות - מסבירים באמצעותה, והיא מנועה מלהתגונן. כי מה היא תגיד, הפסיכולוגיה? "זה לא נכון שילד שמתעללים בו יהפוך למתעלל בעצמו"? היא לא יכולה להגיד דבר כזה. כי במסגרת אינסוף ההתנהגויות האנושיות האפשריות יש סבירות לא נמוכה שזה מה שיקרה. אז כדי להדגים את זה סופר יכול לתאר התעללות בילד - להקצין

ספר מתח כהילכתו, מותח עד קצה גבול הנשימה, מרתק קצבי ניקרא בנשימה עצורה.

אלכס נחטפת ככה סתם באמצע היום, נגררת אל טנדר מוכה חבולה ולא יודעת למה, החוטף שלה, איש שקט, לא נותן הסברים, הוא מענה אותה נפשית ופיזית, כולא אותה במקום שכוח אל, בתוך כלוב צר מלהכיל את כל כולה, היא יושבת בו, מכופפת בתנוחה לא אנושית, מורעבת מטונפת ואין איש מציל, אין גם איש שהיא חסרה לו, חיה לבד, בקושי בקשר עם אימה ואחיה, בעבוד

אלכס/<mark>פייר</mark> לֵמֶטְר
Alex/Pierre Lemaitre
מצרפתית: רמה איילון.
הוצאה: חרגול הוצאה לאור ו-מודן הוצאה לאור, 2015
314 עמ'.


ממתק של ספר מתח, למה ממתק?

כי חסרים ספרים שמשאירים טעם מתוק בפה, פשוט תענוג של ספר.

אלכס, אשה נאה כבת 30 נחטפת באלימות בדרכה הביתה, החוטף – גבר שלא מרבה לדבר, לא אומר לה למה היא נחטפה.
אלכס מנסה להימלט, אך הניסיון לא מצליח לה ובמקום זה היא סופגת את מכותיו, מנסה להב