ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 באוקטובר, 2025
ע"י משה
ע"י משה
אורי אבנרי מספר כאן בגוף ראשון את שהתחולל בשנה שלפני מלחמת העצמאות, במלחמה עצמה וגם מעט אחריה. אבנרי היה חייל ביחידת "שועלי שמשון" (הסיירת של גבעתי- צוותים שלחמו על ג'יפים בשטח האויב) של חטיבת גבעתי שהשתתפה בלחימה הקשה מול המצרים ששעטו לכיוון תל-אביב. זה מעין יומן מלחמה שנכתב תוך כדי הלחימה, מה שנותן לו אמינות והשתתפות הקורא בארועים שמתרחשים.
אבנרי היה נלחם וכותב, כותב ונלחם לסרוגין, אפשר ממש להרגיש את הלך רוחו בכתיבתו שמשתנה בהתאם לחוויות שרודפות אותו. הוא מתאר היטב את שהתרחש בקרבות הקשים בכיבוש משטרת עיראק-סווידאן (מצודת יואב) ואזור נגבה, אשדוד, דיר-מוחאסין, חולדה. הקרבות מתוארים, אך מה שעושה את הספר למעניין הרבה יותר אלו התאורים של ההווי החברתי בין החיילים, התרבות הצהלית ששררה בתקופה והרגשתו של החייל הפשוט שנלחם בשטח. אבנרי מתאר את הרגעים הקשים ביותר בהם ניתנה הפקודה ש"מכאן לא נסוגים בכל מחיר" אחרת הצבא המצרי יגיע לתל-אביב, חירוף הנפש של החיילים והמפקדים כדי להגן על החיים מעורף היא הירואי.
קריאה בספר מביאה למסקנה ש"אין חדש תחת השמש", את החיילים שנלחמו אז מטרידים אותם דברים שמטרידים את החיילים שנלחמים היום. עניין השיוויון בנטל תפש תפקיד חשוב גם אז, אבנרי מתאר את המרמור שהיה קיים בין חבריו על כך שבזמן שהוא וחבריו מחרפים נפשם וכל יום כמה מהם נהרגים, יש כאלה בני גילם שבונים לעצמם קריירות, לומדים ועובדים בתל-אביב. מצד שני הם הרגישו גאווה גדולה להיות אלה שבזכותם העורף יכול להמשיך בחיי השיגרה.
זהו יומן מלחמה של איש אחד שחווה אותה על בשרו ותעד את רחשי ליבו שלו ושל חבריו בתקופה מהקשות שידעה המדינה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
משה
(אתמול)
ילד זיגזג, לא חושב שאבנרי תאר לרגע שערך החיים הפך זול בזמן המלחמה, להפך, כמו היום גם אז, זו מלחמה שנכפתה עליינו, נעשתה הקרבה בלית ברירה כדי לעצור את כיבוש הארץ, מעט שהקריבו את היקר מכל כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות ולשגשג כאן. הלוחמים הבינו היטב את גודל הסכנה וגם את גודל המשמעות של מה שהם עושים ולא היססו.
אבנרי מתאר הרבה פעמים את אחוות הלוחמים החזקה, אף לוחם פצוע או מת לא הושאר מאחור, ערך החיים חזק מהכל, אך בלית ברירה חלקם נאלצו להקריב עצמם למען הכלל. הרבה מהערכים של הצבא כיום חושלו אז. |
|
|
ילד זיגזג
(אתמול)
בדיוק היום חשבתי על הספר. במיוחד על תיאור של אבנרי בתחילת המלחמה כשהוא וחבריו צעדו בשטח אויב בנשאם תיק כל כך כבד, והם היו כל כך תשושים ועייפים שלא היה איכפת להם אם ירו בהם. גרם לי לתהות האם בלהט של שדה הקרב ערך החיים באמת נהיה כל כך זול. את הספר יצא לי לקרוא בתחילת המלחמה - מצאתי אותו בלשכה הנטושה של המח"ט שלי עם הקדשה וחתימה של יואל סטריק :)
|
|
|
משה
(אתמול)
strnbrg59 נכון כל מה שכתבת, הספר הזה היה חף מפוליטיקה ומאוד אובייקטיבי בדרכו, שלא כמו הספרים המאוחרים של אבנרי.
|
|
|
strnbrg59
(שלשום)
אני מכיר את הספר הזה יד שנייה דרך הערותיו
של אמנון לורד בביוגרפיה שכתב על אבנרי, _רצח בין ידידים_. משם למדתי שהספר הזה היה רב מכר שמתגמוליו עלה בידו של אבנרי לרכוש שבועון בשם "העולם הזה". עוד למדתי שאבנרי נפצע קשה בערך עם סיום הספר, ושכב חודשים בבית חולים. עם שחרורו משם הוא כתב, כמעט מיד, עוד ספר על מלחמת העצמאות. הספר ההוא, שנקרא _הצד השני של המטבע_, נתן למלחמה פירוש שונה באופן קיצוני.
|
|
|
נצחיה
(שלשום)
מעניין מאוד, מקווה שיזדמן לי גם לקרוא
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
