אז נכון, בולשיט שכתוב על כריכות הוא בולשיט, אבל לפעמים הוא תמרור אזהרה מאיר עיניים. אבל אני הייתי עייפה, אדוני השוטר, והבן שאין לי במיון או משהו, ויש לי מבחן ביום שני ואני לא מוכנה אליו בשיט, ולא חשבתי, אז פשוט נסעתי בפול גז והתנגשתי ישר בתמרור המחורבן, ואני מצטערת, אוקיי?
~יהיו פ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
היי! אוו מיי גאד, מה קורה? לא הייתי בסימנייה הרבה זמן. רשמית כבר אמרתי את מילות הפרידה שלי וארזתי את חפציי והלכתי. ואפילו לפני זה, עבר נצח מאז הפעם האחרונה שכתבתי ביקורת. טוב לחזור. מרגיש מוכר.
הבטחתי לעצמי שיום אחד אכתוב ביקורת על הספר הזה. הבטחתי שאעשה זאת לפני שאפרד רשמית מסימ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש כמה שיחות שאני מצטער שלא הקלטתי, אחת מהם זו השיחה הראשונה שלי עם פסיכולוג. אחת משאלותיו הראשונות היו האם יש אנשים שאני מעריץ, לא מעריך או מכבד, אלא ממש מעריץ. תשובתי הייתה שיש שלושה אנשים, לא בדיוק סימפטיים, ולא בדיוק מושא הערצה של מתבגר ממוצע - סטלין, טיורינג, והנוקם האפל. שלו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהייתי קטנה היתה לנו דלת בגינה, בקצה המרוחק, זה שליד המטע. לא היה עליה שלט שיתריע או יזמין ולא ידית ולא מקוש. דלת פשוטה. היא נפתחה לקראתנו בכל פעם שבאנו, שער אל עולם שהיה כל מה שהעולם שלנו, עמוק בסתר לבו, כל כך רצה להיות: צבעוני ומסחרר ומלא אפשרויות. אני הייתי פרטיזנית ונסיכה ומפ... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני רוצה להתחיל בכך שהביקורת נכתה ע"י נער מתבגר, ולפיכך היא בטח תהיה ממש גרועה, ללא עומק וללא הבנה של העולם. כי מה כבר אפשר לצפות מילד שכאשר מדברים איתו על שירים צבאיים חושב על "קום התנערה עם חלכה" ו "הדגל מתנופף, השורות צפופות"? נכון, מעולם לא יריתי בנשק, עוד לא התגייסתי לצבא, עוד ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רק באמצע הספר הבנתי מה הוא הדבר שמפריע לי כל-כך להתקדם. זאת אומרת, היו הרבה דברים, אבל מהם עוד היה אפשר להתעלם (איכשהו), כמו למשל שמופע הסטנדאפ פשוט לא מצחיק. כאילו, לא מצחיק בקטע של ילד בגן מספר לילד האחר בדיחה והשני נורא צוחק כי זה גס וחהחהחהחהחהחהחהחה רק אל תספר למטפלת!!!!!<... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מכיל ספוילרים
אני וארל וזאת שעומדת למות.
בפעם הראשונה שראיתי את הספר הזה, מרחוק חשבתי שקוראים לו "אני נאכל למוות". הספרנית צחקה עלי.
הספר הזה ממש הפתיע אותי, בכל פעם מחדש. דבר ראשון, כשראיתי את הספר בהתחלה כבר חשבתי שאני יכול לנחש את כל העלילה שלו בעל פה - יש שני ילדים, ארל וגר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המשפחה שלי מסוגלת להיות די מפחידה, לפעמים. כולם חכמים כל כך. אח שלי למד לקרוא בגיל שלוש. אחותי מעולם לא קיבלה ציון מתחת לתשעים. שניהם כבר מביסים אותי בקלות בדמקה. אחותי הקטנה, בסך הכל בת תשע, יכולה לנצח אותי בוויכוח. הקטן שלנו, עוד לא בן חמש, משתמש במילים כמו "משעשע" או "בלתי נו... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא נקרא בפשטות מכאיבה "הזדמנות אחרונה לראות", וזה בדיוק מה שהוא: מבט אחרון ביצורים על סף הכחדה. חיות שבעוד חמישים שנה, ייתכן ויהיה אפשר לראות אותן רק באנציקלופדיות.
אני לא חושבת עליהם לעתים קרובות, על דרקוני הקומודו, למורי האיי-איי, הקקפו, דולפיני הבאיג'י או היונים הוורודות מ... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ואז זה קרה.
ASDFGHJKL!!!! צווח קול נלהב מאוד בירכתי המוח שלי.
המבקר הפנימי שלי גלגל עיניים.
מותר לי להתלהב בנסיבות כאלה, התעקש הקול.
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני בכלל רציתי להיות דאגלס אדמס. לוקח לי זמן לעכל שהמשרה הזאת כבר תפוסה.
~ ספוילר קטן: אתם תמותו. ~
~ ספוילר נוסף: רוב הסופרים האהובים עליכם כבר מתים. ~
אין שום חידוש בשתי האמירות האלה. וידעתי שדאגלס אדמס כבר לא איתנו - והצטערתי על זה, ברור, כמו שאני מצטערת על שדיאנה וין-ג'ונס לא ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אין לי מילים
ובדיוק בגלל זה אני אכתוב עכשיו המון מהם.
תקשיבו
תקשיבו
זה אחלה
זה מדהים ממגיג מפעים מעורר השראה נפלא ויוצא מגדר הרגיל.הוא ופיינמן.הם דומים לגמרי.שני אנשים שפשוט איכשהו מתים על העולם ומסתכלים על הכל בכזאת פליאה.ואז צוחקים.כי אפשר.כי זה שם? לא יודע.
החלק של התחזי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ילד קטן מדדה לעבר הדלפק, על פניו חיוך שיכול להפיק רק ילד בגילו. הצעירים יותר, אין להם יכולת לעבד את העולם ולהסיק מה גורם להם לאושר ומה לא.
המבוגרים יותר נוטים לשכוח איך מחייכים, בשלב מסויים.
גוו אינו ארוך די הצורך כדי להניף את ראשו אל מעל לשפת הדלפק, ועל כן המוכרת קופצת בבהלה למ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אם ישאלו אותי, זה בהחלט סוג הספרים שאני חיה בשבילם. הספר הזה הוא המיצוי של היופי שבפשטות; ילדותי, לא עמוק מידי, וכתוב נהדר.
זה לא שאין ספרים טובים יותר מ”בית הספר לטוב ולרע”. ספרים עמוקים ומיוחדים הרבה יותר ממנו מסתובבים שם בחוץ, ועדיין, אני שמחה שיש לי את הספר הזה בבית.
(וכן, א... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הרבה מתייחסים לספר הזה כאילו שהעיקר בו הוא מוסיקה.
אבל אני לא חושבת שהעיקר בו הוא המוסיקה.
נכון, המוסיקה תופסת חלק משמעותי.
אבל. זה ספ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לב שכולו אהבה גדולה
רעייתי היא מורה ומחנכת בחטיבת ביניים, מי שרואה בתפקידה שליחות.
השבוע עברו על כפר סבא שעות קשות, כשנודע שמאיה, תלמידת חטיבת ביניים בעיר, נערה בגיל - 13, שמה קץ לחייה. היו שהאשימו ללא מחשבה שנייה את מערכת החינוך. רעייתי למרות שלא מלמדת באותה חטיבה, חשה הזדהות... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מתמטיקה זה
64 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מישהו הצליח לקרוא אתזה ?? אוי ואבוי לי ...התחלתי שני עמודים והתייאשתי ,התחלתי לרפרף אולי זה מתחיל להיות מעניין בהמשך,
אבל כמו שהתרשמתי עלילה שטחית אפילו מעצבנת... יש ספרי נוער הרבה יותר טובים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אז כן. אולי ציפיתי שהוא יתנצל. ואם לא יתנצל, לפחות יגיד משהו, כמו, אולי- "סליחה אור, סליחה שנעלמתי לכמעט שנה וחצי ושיקרתי לך בוואטסאפ שאני חולה למרות שידעתי שאתה לבד, ולמרות שאתה יושב עם ילדים בהפסקות, אתה עדיין לבד, ואני יודע שאתה בחיים לא היית עושה לי את זה, ואני חרא, חרא, חרא,... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
42!
ואו
ואו
ואו ואו
ע כ ב ר י ם :0
עצרו הכל!
מגבת.
הוא צדק,זה באמת שימושי להחריד.
אי אפשר,לכתוב משהו יותר מדיד רציני
על הספר הזה,אני
מתחשק לי להתקשר לאפיפיור.
מספרי הטלפון בהתחלה,מפתים *~*
אה כן,
אני אמור לאמר,מה דעתי על הספר נכון
אז דעתי
הדעה שלי,שהיא שלי אבל אם תהיה פונקצי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|