ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 בינואר, 2018
ע"י הקורא לשדים
ע"י הקורא לשדים
מכיל ספוילרים
אני וארל וזאת שעומדת למות.
בפעם הראשונה שראיתי את הספר הזה, מרחוק חשבתי שקוראים לו "אני נאכל למוות". הספרנית צחקה עלי.
הספר הזה ממש הפתיע אותי, בכל פעם מחדש. דבר ראשון, כשראיתי את הספר בהתחלה כבר חשבתי שאני יכול לנחש את כל העלילה שלו בעל פה - יש שני ילדים, ארל וגרג, שהם בטח ביסודי או מקסימום בכיתה ז', וחברה שלהם, רייצ'ל, חולה בסרטן ועומדת למות. זה כמובן יהיה ספר קצת מלמד כזה, סיפור ילדים תמים שמשלב מחלה ומוות, קצת מצחיק ודבילי כזה, וחוץ מזה הוא לא ארוך, הוא נראה ספר קליל ומהיר כזה, ובאמת יהיה נחמד לקרוא אותו.
אז ממש טעיתי כנראה. ארל וגרג בי"ב, הם יוצרים סרטים ביתיים ופרודיות מטופשות לסרטים מגיל 11, ורייצ'ל היא ילדה שהם לא ממש חיבבו לפני שהיא חלתה. זה לא ספר תמים, והוא לא נטול לחלוטין מילים גסות, הוא מאוד לא מלמד, והוא מאוד דבילי. אבל כן - הוא מצחיק והוא נחמד וקליל ולא ארוך.
והוא גם שונה. אני לא זוכר שום ספר דומה לו אפילו קצת. כי הבעיה איתי היתה - כן, אולי הבעיה היתה אצלי - שהמשכתי לנחש מה יקרה בהמשך, ושוב ושוב טעיתי. באיזשהו שלב כבר אפשר לדעת את הסוף - רייצ'ל תמות ממש בפרק האחרון, בזרועותיו של גרג, שבטח היה האדם האחרון ששמע אותה, לאחר וידויים מרגשים ונשיקה מרשימה ביותר.
אז... לא.
רייצ'ל מתה בבית החולים כי מצבה החמיר לאחרונה וגרג אפילו לא נוכח שם. אין בספר אפילו לא חצי נשיקה והוידויים המרגשים ביותר הם משהו בסגנון "אני מרגיש ממש לא נעים להגיד את זה, אבל אני די עצבני על רייצ'ל שהיא הביאה אותי למצב הזה, כי אם היא לא הייתה מוותרת ככה על החיים שלה לא הייתי מוצא את עצמי אומר את המשפטים הדפוקים האלה..." שום דבר רומנטי.
ולדוגמא כשמראים את הסרט לכל בית הספר, אותו הסרט הכי נורא של גיינס/ג'קסון שהעולם לא אמור להכיר בקיומו אפילו, אז הנה תיאור מצוטט מתוך הספר -
אם זה היה ספר נוער בדיוני נורמלי, בשלב הזה של הסיפור כל בית הספר היה קם אחרי הסרט על הרגליים ומוחא כפיים, וארל ואני היינו זוכים ל"קבלה מלאה" ומתחילים "באמת להאמין בעצמנו" ורייצ'ל היתה מחלימה בדרך נס או שאולי מתה אבל "תמיד נהיה אסיר תודה על שבזכותה גילינו את הכישרון החבוי בנו", ומדיסון היתה נעשית חברה שלי ו(...)
בגלל זה דברים בדיוניים שווים לתחת. שום דבר מהדברים האלה לא קרה, ובמקום זה קרה פחות או יותר כל מה שפחדתי שיקרה, רק יותר גרוע.
וזה באמת מה שקורה תמיד בספרי נוער בדיוניים נורמליים. זה לא קרה בספר הזה. בספר הזה כל בית הספר סתם שונא אותם ואז רייצ'ל מתה ונגמר הספר.
במובנים מסוימים זה ספר קצת מאכזב ולא גמור. אבל אני חושב שהוא ספר טוב ומומלץ.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
