ביקורת ספרותית על נפץ אותי מאת טהרה מאפי
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 בנובמבר, 2015
ע"י אור


מתמטיקה זה חרא גרוע.
יש אנשים חסרי חיים שזה מעניין אותם, אבל אותי זה ממש לא.
אני מניח שזה פשוט בגלל שהמוח שלי דפוק לא משהו עם מספרים, אבל מה שלא יהיה, בכל פעם שאני קולט שהשיעור הבא הוא שיעור מתמטיקה, אני מתאכזב.

בערך כמו שהתאכזבתי מהספר הגרוע הזה!!!!!!!

אוקי, אוקי, לנשום

אז נתחיל בזה.
אני גרוע לא-משהו-בכלל בכתיבת קטילות.
באמת שלא.
הכתיבה שלי גם הולכת להיראות גרוע, כי אני עצבני.
מאוד עצבני.

***
יום אחד פרסמה הוצאת "גרף" פוסט מגניב ביותר בפייסבוק.
בפוסט, הם הציעו לקהל הרחב לבחור את הספר הבא שההוצאה תתרגם.
וכמובן, ש-"נפץ אותי" נ-

רגע.
רגע.
עצרו הכל.
STOP!!!!!!!!!!!!!!

נפץ אותי.
נפץ אותי.
נפץ אותי.
נפץ אותי.

מה.
מה, מה לעזאזל.
מי קורא לספר נוער נפץ אותי?

אני מצטער על הבוטות, אבל נפץ אותי זה שם של ספר ס.ק.ס אירוטי. (הערה לאחר עריכה- כיוון שהאינטרנט רימון חוסם לדתיים את הביקורת בגלל הקללות, מעתה והלאה קללות מסוימות יצונזרו בנקודות. תודה ריין על ההדרכה.)
כאילו, באמת.
"הו, נפץ אותי!!!"

סליחהסליחהסליחהסליחהסליחהסליחהעלהבוטותסליחהסליחהסליחה

אז כן. השם היה הדבר הראשון שזעזע אותי.
אבל רגע!!!
אמשיך מאיפה שעצרתי קודם.

...בפוסט, הם הציעו לקהל הרחב לבחור את הספר הבא שההוצאה תתרגם.
וכמובן, ש-"נפץ אותי" נבחר.
לאחר כמה חודשים, הועלתה תמונה, אליה מצורף תקציר של הספר.
הכריכה הייתה מוכרת לי להחריד. עדיין לא יודע מאיפה.
אבל התקציר...
הו, התקציר.
הוא היה כל כך מגניב.

יודעים מה, אעתיק אותו לפה:

אני מקוללת.
אני מחוננת.
אני מפלצת
אני יותר מאדם.
המגע שלי הוא מוות.
המגע שלי הוא כוח.
אני הנשק שלהם.
אני אלחם בהם.


טאם טאם טאםםםםםםםםם
האמת, לא ממש התייחסתי בזמנו למשמעות של התקציר.
כל מה שראיתי היה המחיקות.
המחיקות האדירות.
לאחר בירור קצר, גיליתי שהספר הוא על נערה שכל אדם שהיא נוגעת בו- מת.

מגניב, לא?

אז קניתי אותו.
ועכשיו, הרשו לי לערוך במהירות את התקציר כך שהוא יציג את מה שבאמת מקבלים בקריאת הספר הזה.
אני מחוננת.
אני חכמה עד שאיזה בן חתיך פוגש אותי ואז הכל נגמררררר
אני יותר מאדם
כן, לא כל אדם יכול להיות... מטומטם כמוני.
המגע שלי הוא כוח
המגע שלי הוא רצח, והוא צורף לספר רק בשביל שהסופרת הגרועה שיצרה אותי תנסה לגרום לקוראים לבכות.
אני אלחם בהם.
אני אתנהג כמו ילדה קטנה ואגיד דברים שלא יעליבו אף בן אדם נורמלי, אבל משום מה, את כל הדמויות בעולם הדבילי שלי אעליב בעזרתן.

כדי להמחיש את הסעיף האחרון בתקציר המחודש, ליקטתי לכם כמה משפטים מביכים שנאמרו במהלך הקריאה. כביכול, הם ספוילרים. אבל אני מאוד מקווה שלא תקראו את הספר הזה, לכן, תרגישו חופשי לקרוא את הקטעים הבאים.
במקום העשיריייייי #טאםטאםטאם
"אתה לא יכול לגעת בי," אני יורקת מבעד לשיניים חשוקות (מיליוני רובים מכוונים אליך, וזה מה שאת אומרת. הוווווווווווו האמינות).
"טעות," הוא מזמר (והשאלה האמיתית היא... האם הוא למד פיתוח קול? או שהוא זייפן? ברצינות, מי לעזאזל מזמר בסיטואציות כאלה?) הוא משליך לאדם (אדם=החתיך ההוא שחייב להיות בכל ספר נוער, שבאופן מקריייייי בהחלטטטטטט ג'ולייט המקסימה שלנו יכולה לגעת בו מבלי להרוג אותו) זוג כפפות שחורות. "תזדקק לאלה," הוא אומר בלחישה ממתיקת סוד.
"אתה מפלצת." (מה?!?!?! מה?!?!?! נו באמת. אף אחד, אף אחד, לא אמיץ כל כך בשביל לומר דברים כאלו בסיטואציה כזאת. אף אחד. יש משהו נורא ילדותי בלנסות להוציא את הדמות הראשית הארד-קור 24 שעות בעמוד #סטאגדיש). הקול שלי מדוד מידי; הגוף שלי מתמלא בזעם פתאומי (זעם? סופרת מקסימה, בסיטואציות כאלה, אף אחד לא יתמלא בזעם. אם כבר פחד. אבל את עניין הפחד, כמה חבל, לא ציינת.) "למה אתה לא הורג אותי?" (זה, חברים, זה משפט שסופרים כותבים כשהם רוצים שהקוראים יקבלו מידע. העניין הוא, שזה פשוט לא אמין. מי ישאל דבר כזה? הסופרת פשוט קיצרה את הדרך. במקום שנבין בשלב הנכון למה הוא לא הורג אותה, היא גורמת לג'ולייט לשאול שאלה כזאת דבילית.)
"יקירתי, זה יהיה בזבוז." הוא מתקדם ואני מבינה שהידיים שלו עטויות בכפפות עור לבנות. (אוקי. את לא מבינה שהידיים שלו עטויות בכפפות. את רואה. תשנני טוב טוב. רואה.. ר-ו-א-ה. See. Watch. Look. קטע, הא? ובנוסף, איך את יכולה לדעת שהכפפות הן מעור? יש חיקויי עור טובים מאוד, יקירה.) הוא מטה את הסנטר שלי באצבע אחת. "חוץ מזה, חבל לאבד פנים יפות כל כך." (וואו. וואו. הוווווו, המקוריות. גיבורה יפה בת 15/16/17/18??? וואו, וואו, וואו. על זה עוד לא שמעתי. ועוד כולם חושקים בה?!?! ספר פורץ גבולות ממש. יצירת מופת.)
אני מנסה להרחיק את הראש שלי ממנו אבל וורנר אוחז את הפנים שלי בידו ומגף ברזל ננעץ בעמוד השדרה שלי (אז ככה, סופרת. תני לי להסביר לך משהו. אתה לא יכול להסתכל למישהו בעיניים, ובאותו זמן לנעוץ לו מגף בעמוד השדרה. תשנני טוב-טוב- הגב- מאחורה. הפנים- מקדימה. פשוט מאוד, את לא חושבת?)
אני מחניקה צרחה.
"אל תילחמי, מותק. את רק מקשה על עצמך."
"תירקב בגיהינום." (לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. פשוט לא. לא. לאלאלאלא. לא.)

***
ויש המשך לציטוט אבל.. כן.
הדיאלוגים בספר כל כך ילדותיים, כל כך דרמטים, וכל כך קיטשיים תכף תראו.

ובמקום התשיעיייייייייייייייייייייייייי.....
ציטוט שימחיש לכם את רמת הקיטשיות.
פםפםפםםםם
הנה הוא:

הוא לוחש, "אין לך מושג כמה חשבתי עליך. כמה פעמים חלמתי"- הוא נושם נשימה קצרה (לנשום זה חשוב,כן) "כמה פעמים חלמתי להיות כל כך קרוב אליך." (בחילה קלה מציפה את גרוני) הוא מתחיל להרים יד לשיערו לפני שהוא משנה את דעתו. (אוי, הדילמה. להרים יד לשיער, או לא??!?! שיאוווו) הוא מוריד את המבט. מרים את המבט (#טוויסט) "אלוהים, ג'ולייט, אני אלך אחרייך לכל מקום (סטוקר) את הדבר הטוב היחיד שנשאר בעולם הזה." (מקיאמקיאמקיאמקיא).

סיכום ציטוט- אני רק אגיד לכם כמה פרטים. הם בני פחות מ-18. הם הכירו ביסודי. הם לא דיברו מעולם. והוא חלם עליה, למרות שהוא ידע שהיא לא יכולה לגעת, שהיא מסוכנת, הוא חלם עליה, הוא חלם עליה בגלל... *בציטוט הבא טאםטאםטאם*

***
במקום השמיני- טמטום וילדה טובה מידי!!!!!
(ערכתי את זה קצת. זאת אומרת, הציטוט הוא ציטוט ישיר מהספר, אבל קצת קיצרתי.)
"את זוכרת את כיתה ד'? (לא, יש לה אלצהיימר. נו באמת, דביל. באמת. זוכרת את כיתה ד'. גרררר) כשמולי קרטר נרשמה לטיול השנתי מאוחר מידי? לא נשארו מקומות, והיא עמדה מחוץ לאוטובוס ובכתה כי היא רצתה לבוא? (אוך, ברצינות. איך, איך דבר כזה יכול לקרות? לא ישאירו ילד בבית בגלל שאין מקום באוטובוס. ימצאו לזה פתרון.) אני זוכר שירדת מהאוטובוס. הצעת לה את המקום שלך והיא אפילו לא אמרה תודה. ראיתי אותך עומדת על המדרכה כשנסענו. (אני לא אגיב. אני. לא. אגיב.) "את זוכרת בכיתה ה'? (עדיין, אדם, עדיין? מי לא זוכר כיתה כלשהי. מי??!?!!?!) בשבוע שההורים של דייאנה כמעט התגרשו? היא באה לבית הספר כל יום בלי ארוחת צהריים (איפה ההקשר בין גירושים לאוכל, No One Know.) ואת הצעת לה לתת את האוכל שלך. (טעויות ניסוח. באמת. אני מניח שהכוונה היא- "את הצעת לה את האוכל שלך", כי אני מניח שג'ולייט לא הביאה את האוכל שלה לדייאנה כדי שדייאנה תעביר אותו הלאה. באמת, גרף. תעברו על הספרים שלכם לפני שאתם מפרסמים אותם בחנויות.)
*** ויש עוד דברים בעמוד שכולל את הציטוטים, אבל נראלי שמיציתי.

ניתוח הציטוטיםםםם
אז ככה.
בכל החיים של ג'ולייט, אנשים התנהגו מזעזע אליה. כשהאנושות מאכזבת אותך שוב ושוב, אני די בטוח שבשלב מסוים אתה תהפוך לאדיש בנוגע לרגשות. אבל ג'ולייט לא ככה. היא ממשיכה לדאוגולדאוגולדאוגולדאוג. "אבל היא פשוט נחמדההההה" אוקי, נחמדה. אבל. יש אנשים שפשוט לא יכולים להיות נחמדים, בגלל שכל החיים שלהם היו חרא רצופי אכזבות.
ולכן, זה פוגע באמינות.
והנחמדות המעיקה הזאת חוזרת שוב ושוב בספר המפגר הזה.
אז הנההה מקוםםםם שביעייי
***
המקום השביעייייי

על טיפשות ונחמדות
(גם כאן, כמו במקום השישי, ערכתי קצת, וגם כן, כמו במקום השישי, הציטוטים כתובים בספר מילה למילה- פשוט.. קיצרתי אותם קצת. וחיברתי. אז הנה:)
*הסיטואציה- ג'ולייט בבסיס צבאי, ורואה חדר יוקרתי ביותר. הנה(2):

כסף דמים נוטף מהקירות, שנה של אספקת מזון מבוזבזת על רצפת שיש, מאות אלפי דולרים של ציוד רפואי נשפכו על ריהוט מפואר ושטיחים פרסיים. אני מרגישה את החום המלאכותי שזורם דרך פתחי מיזוג וחושבת על ילדים בוכיים שמתחננים למים נקיים (זה מה שאת חושבת עליו? אוף, אוף אוף. באמת. כמו שציינתי קודם, האנושות התנהגה מזעזע כלפיה. אז למה? איך? איפה?) אני מביטה בעיניים מכווצות בנברשות קריסטל ושומעת אימהות מבקשות רחמים (הו, רילי? ומה איתך? מה איתך, כשביקשת רחמים? תעשו לי טובה.) אני רואה עולם שטחי שמתקיים בלב מציאות מבעיתה ואני לא יכולה לזוז.
אני לא יכולה לנשום.
(חכו רגע. זה לא קשור על הציטוט, אבל כרגע חשבתי על זה. הספר הוא בעצם יומן- אבל הוא כתוב בהווה. אז מה, היא פשוט הולכת עם יומן 24 שעות וכותבת? אז איך היא יכולה בכלל לראות את החדר המופלא הזה שכל כך הרבה אמהות ביקשו רחמים או משהו כזה? אוך, זה כזה דפוק מוזר.) כל כך הרבה אנשים איבדו את בתיהם ואת ילדיהם ואת חמשת הדולרים האחרונים שלהם בשביל זה (אוקי, אוקי. איך? איך העובדה שהשלטון הדיקטטורי דפק לתושבים את החיים מתקשרת לבניין המפואר? איך?)
(וזהו, סיימנו עם המקום השישי, אגב.)

ניתוח הציטוטים
אין לי כל כך מה לנתח, כי כבר פירטתי על עניין הנחמדות והרחמים מוקדם יותר.
אז מעבר ישיר למקום החמישייי

****
המקום החמישי

על טמטום וכפייה מ.י.נ.י.ת מוסתרת

*הקדמה*
אני מעתיק לכם כאן סיף מחוקת ה.או.נ.ס בישראל, כדי להעביר את הציטוט. הנה:
בחוקי מדינת ישראל, א.ו.נ.ס הוא עבירת מ.י.ן הכוללת החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מ.י.נ.ה של האישה, ללא הסכמתה החופשית...
אוקי, אומנם הציטוט הזה מהחוק לא ממש מועיל לי לציטוט הבא שאני הולך לפרסם, אבל שיהיה.
הנה הציטוט מהספר:
(גם כאן זה ערוך, אגב.)
"אסור לך לגעת בי. אסור." העיניים שלי קבועות בדלת.
הוא קם. "למה לא?" (בן אדם, מזה משנה למה לא?! היא פ.א.ק.י.נ.ג אמרה לך לא לגעת בה. אין לך אפילו זכות לשאול למה.)
........ הוא שולח יד לזרוע שלי ואני מתחמקת.
"למה?" הוא שואל. (שוב?!?!)
"אתה לא מכיר אותי." אני אומרת לו.
.......
"אנחנו שני האנשים החיים היחידים במקום הזה ואת רוצה להתרחק גם ממני?" (וואו, וואו. אוקי. יודע מה? להבא, כשאהיה עם מישהי בחדר לבד, אגע בה, כי אנחנו לבד. *NO*)
אני עוצמת עיניים ומתמקדת בנשימה. "אתה יכול לדבר איתי. רק אל תיגע בי." (למה היא בכלל צריכה להגיד את זה כל כך הרבה פעמים? לעזאזל)
שבע שניות של דממה מצטרפות לשיחה. "אולי אני רוצה לגעת בך." (אתם רואים, אנשים? זאת כפייה מ.י.נ.י.ת. היא הבהירה לו, שהיא לא רוצה שהוא ייגע בה. מה הקשר שהוא רוצה? היה לי כל כך מביך לקרוא את הקטע הזה. בייחוד שהסופרת לא התעכבה על העניין, לא התייחסה להתנהגות שלו כהתנהגות כפייתית מבחינה ס.ק.ס.ו.א.ל.י.ת. איזה מן ספר נוער זה?).

***
עד כאן למקום החמישי.
אני מתחיל להתעייף, כאן, חברה.
יש כבר תשעה עמודי וורד לביקורת הזאת.
ולכן...
אני קוטע את התחרות באמצע, כי אני אפילו לא מאמין שמישהו קרא בכלל את הביקורת עד עכשיו.
ולכן אומר במהירות שהתרגום מזעזע, הדמויות גרועות, הדיאלוגים אידיוטיים ילדותיים נורא, והספר פשוט... גרוע.\
אני חושב שסיימתי עם ספרי נוער בסגנון... לנצח.
ואם רק, אם רק, הספר הזה היה נופל לידיים של סופרת מוכשרת, שלא הייתה לוקחת כל פרט אפשרי מספרים אחרים ומכניסה טיפת ייחודיות משלה, אלא לידיים של סופרת מקורית עם כתיבה טובה...
זה היה מופלא.
אבל נפץ אותי הוא ספר דביק ומגעיל, ילדותי ומנופח, וקשה לי מאוד להבין למה כל כך הרבה אנשים אהבו אותו.
אני סיימתי כאן.

רק, מילים אחרונות: אני עובר תמיד על הביקורת, אבל אני מניח שיש מלא שגיאות כי היא מאוד מאוד מאוד ארוכה.
וכל הכבוד למי שקרא אותה עד הסוף. למרות שאני די בטוח שאף אחד לא סיים לקרוא אותה.

אוקי, ביי ביי.
אה, ועוד משהו.
אני לא בת.
אני חייב להבהיר את זה כי לא מעט טועים.
התמונת פרופיל שלי היא לא אני.
היא מישהי מפורסמת.
לא משנה.
ביי.

אוקי, פתאום קלטתי שלא עשיתי את הדבר המתבקש.
אז לביקורת הזאת קוראיםםם

נפץ את נפץ אותי
57 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
elkyrason (לפני שנה ו-11 חודשים)
הבירות כ"כ משעשעת שאני קוראת את הביקורת בפעם השלישית. האם זה מוזר ? XD
טורפת הקלמנטינות42 (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אהבתי! נקרעתי מצחוק מהביקורת הזאת! מקווה שיהיו עוד.
ישנוני (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תמיד כיף לקרוא ביקורת קטלנית ומושקעת. מקווה שיש עוד בדרך!
ישנוני (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
הממ
אור (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אה?
מיה (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
damn....0_0
לקח לי 6 דקות (כן ספרתי את הדקות תתמודד) לקרוא את הפאקינג ביקורת הזאת....
האמת..אני לא יודעת מה לחשוב על הספר..
אור (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה D:
ריצ' רצ' (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
וואו. מסכימה עם רוב מה שכתבת, ומה שהרתיח אותי במיוחד בספר היתה העובדה שהיא לא הסכימה לגעת בהוא הרע (סליחה שלא טרחתי לזכור את שמו) שכלא אותה ועינה אותה ומה לא. מפגרת!את לא מוכרחה להרוג אותו! רק תגרמי לו לסבול! בשביל השקט הנפשי שלי! למה לעזאזל הוא צריך להתחנן?? לא.הגיוני. (גם הרצון שלו שהיא תיגע בו וגם זה שהיא מסרבת)
חיחי סיימתי

אה, והביקורת קטלנית:)
אור (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
וואט דה פאק
ריין אודייר (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
אוקי - חשבתי שלוש דקות על דרכים לנסח את זה... אבל קשה לי להתרכז יותר משתי דקות. אז ככה.
עד סוף הביקורת הייתי בטוחה שאתה בת, אז סורי.
ו - אני לגמרי איתך ואני חושבת לי - שאני פדופילית בת 11-13 (ככה בין לבין ולא לא שכחתי שתים עשרה אני פשוט חושבת שזה מספר יותר מדי מיותר ופרחי (אני עייפה ומתבטאת בצורה רדודה אז לא להגיב לזה בבקשה כי אני יודעת)כי שתים עשרה זה עונת ה - בוק! *טאםטאםטאאאאם* נורא, ורא מה שהולך שם! וואטסאפ של תמונות ומילים ועצבנות תמונות שנשלחות לשידור והכי גרוע - מאות השקלים של הצ'קים ו-(שששש ריין ששש הכל בסדר, נצנצים כחולים תרגעי) טמטום שקט!) חזרה לשם! - שמגיבה לתגובות של 9 עמודי וורד ומגיבה בצורה פדופילית בשעה פדופילת עם תמונה פדופילית וחמדמדה.
אני מטרידה את עצמי אז...
עד הפעם הבאה שניפגש...
זכור!
המציאות היא אשליה,
היקום הוא הולוגרמה,
תקנה זהב,
ביי!
אור (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
איזה שיא, מומו? 0:
no fear (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פחח אני כל כך גאה בעצמי על הנקודות. עדיין. ואני לעולם לא אפסיק.
אגב, חבר'ה, כולכם קרעתם אותי. בעיקר כריס, כרגיל.
מגג לבעאק מילכ ה-42 זה גאוני.
פיס איימ אאוט.
אריאן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
שלא תחשוב ששכחתי ~
הלייק ניתן לך אחר כבוד ...
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אח שלי, שברת שיאים! כנראה שהוא באמת גרוע^^
אנקה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
בכיף :) שמחתי ששימחתי.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אלה לי- תודה רבה 0:
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אנקה- הצחקת אותי, ושמח שהצלחתי להצחיק אותך :) תודה.
אלה לי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אתה גאון מהלך של ירידות על ספריםXD
באמת.
אנקה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לאור, קראנו וגם קראנו ואפילו צחקתי למקרא כמה קטעים. מצחיק ומשעשע וחכם מצדך, יש לציין, אבל למה בכלל לרצות לקרוא ספר כזה מלכתחילה. הוא נראה קיטש לא נורמלי עוד מהעטיפה.
ובכלל, שם הסופרת 'טהרה מאפי' - נשמע כמו הכלאה בין מקווה טהרה ומאפים. מההתחלה היית צריך לברוח על נפשך :)
תודה שהזהרת את הנוער.
וטפו טפו על מי שכותב ספרים כאלו לבני נוער וחושב שהם יאכלו את הקש וגבבה הזה.
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כריס, שאתהתגיד לא למחוק משהו רע על מתמטיקה? אני הופתעתי^^
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, אבל אני ממש לא מתכוון למחוק את המשפט. אני עומד מאחורי מה שאני כותב, אז אם יהיה לייק או שניים פחות- אתמודד.

תודה בכל מקרה :) -
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
חחח
ראית את האור?
XD


נראלי שאור היה טיפה ציני
טיפה.

אז
לא קרה כלום
אפשר להירגע

עאעאאעא שב באניפייי
אינפיפאדההה :0
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
למה משעשע? עכשיו אני כבר אוהב מתמטיקה. חוץ מזה, גם כשכתבתי את הביקורת ההיא על בנט ועל 5 היחידות, לא אמרתי שהיא חרא, יש הבדל.
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לאורררררר
אל תמחקקק
למחוק זה לחלשים
אנלא מסכים איתך

אבל בעיקרון.


וחוץ מזה זשלב
משעשע שדווקא אתה אומר.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת קטלנית. אני לא הייתי מתקרב בחיים לספר עם שם כמו 'נפץ אותי' - אהבתי את הביקורת, אבל אני ממליץ לך למחוק את המשפט שכתבת בהתחלה על המתמטיקה (וכשאני אומר 'למחוק' אני לא מתכוון למתיחת קוו או משהו, אלא ממש למחוק, להסיר את זה שלא ייראו. זה בסדר לא לאהוב מתמטיקה - גם אני, עד לפני כמה שנים, לא ממש אהבתי. עכשיו יש לי מורה טובה, אז אני אוהב - אבל לדעתי הקשר בין מה שכתבת על המתמטיקה לבין הספר מיותר).
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה מאטריקס :) והקטע מהמחיקות הוא בהשראת הספר.
לפחות יש משהו שהיה קצת מגניב בו.
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הידד.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יפה! אהבתי.
matrix (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
שונרא, זאת אומרת שקיבלת השראה מזשל"ב אבל לא הרשאה מזשל"ב?

אחלה ביקורת, אהבתי את הקטע עם המחיקות
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מה שתגיד ואיך שתרצה, מגג לבעאק מילכ ה-42. אני חוזרת בי מהשם שהצעתי.
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מה לגבי השם:

מיהו ג'ון גאלט-לאן הברווזים עפים שהאגם קפוא-מה יש לי בכיס ה-42

מגג לבעאק מילכ ה-42.
או בקיצור
מלמ ה-42
ויותר בקיצור

מה?
42.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
שונרא, אני מסכים.
אור, הביקורת שלך ארוכה, אני אקרא אותה מחר.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
0: זשל"ש.
גאוני
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
בבקשה תכתוב שוב את שתי השורות האחרונות, והפעם בעברית.
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
התכוונתי לזה.
באמת באמת.
ואפילו מאוד¡

ולי אין
זכות לדבר
בעיניין לא שמי

מה לגבי
מגג-לבעאק-מילכ ה-42¿


שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אכן. אני המצאתי את השם הזה וברור שקיבלתי השראה מזשל"ב.
קיבלתי השראה מזשל"ב אך לא קיבלתי את רשותו של זשל"ב.
אי לכך ובהתאם לזאת, אם זשל"ב לא אוהב את זשל"ש, אני אמצא שם אחר לזה שאין לו שם.
ביני <FONT COLOR=074953> (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
זשל"ש זה כריס? זה כאילו, 'זה שאין לו שם'?
לול
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
זשל"ש, לא צריך להיסחף. ידיים דביקות מתפוח לא "מטמאות" את הסביבה. מקסימום מדבקקות אותה.
אבל אהבתי את סיקורת. סיקורת = סקירה + ביקורת. לזה התכוונת או שבמקרה התפלק לך?
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נכוןןןןןןןן
מתמטיקה זה מדהים
המפ

ואוררר
אני
אני אמרתי לך
אני אמרתי לכולכםםםםםם
אמרתי בפירוש
"מה זהה הספר הזה?! רומן אירוטי?!?!
זה נשמע לי כמו ספר דביק יותר
דביק יותר
דביק יותררררר
יותררררררר
מתפוח.
.ומגעיל כמו ההרגשה הזאת
אחרי שנמרחים בתפוח
וכל הידיים מלאות בתפוח
ואתה מרגיש שאתה מטמא את הסביבה
בכך שאתה נוגע בה
הנמפ

והסיקורת ,ממש אהבתי אותה¡
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אוי נו זאת הייתה פתיחה צינית
אבל
בגלל שאתה לא מכיר אותי
אתה לא תדע
אבל לא אכפת לי

עכשיו
יש באמת סיבה לתגובה הזאת?
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מתימטיקה - זה לא גרוע. זה תחום ידע חשוב והכרחי מאוד להרבה מאוד תחומים. אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב / גרוע / א בעל חשיבה מתימטיקת - ולא מעבר. ומה זה קשור לחסרי חיים?? ומה זו התמונה המעפנה הזו !
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אה, אוקי. ותודה אוונג'לין :)
Just a girl (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני מסכימה איתך אך ורק בנוגע לשם. קיטשיות זה מתוק.
סקיי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אה כן
תודה על המחמאה, והלייק אכן מגיע לך XD
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נאא קחי את הזמן אני צריך גמילה
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אה רגע לול זה בכלל לא את
אריאן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
זה לא נותן לי לסמן ׳ אהבתי ׳ מהאייפון :(((
כשאני אהיה על המחשב אסמן לך :d
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אוקי תבורכי על ידי מירנדה סינגס
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא קיבלתי אבל תודה בכל מקרה D:
אריאן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ואם אתה מתעקש על לייק...

קח אחד ~
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יאי ^_^
אריאן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ואגב , קרעת אותי מצחוק XD , פשוט ישבתי וצחקתי...
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כן, מזעזע. אכן. אבל הי. פוקס אמרה לי שהיא מסרה לך את מחמאתי, ולכן הלייק מגיע לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם כבר לייקים...

אריאןןןן
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מומו ואריאן, המון המון המון תודה :)
סקיי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הנה, קח את הלייק שלך XD
מזעזע ביותר
אריאן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אחת הביקורות הקוטלות שקראתי לאחרונה :) , ( ואם שאלת , כן , קראתי עד הסוף :d )
בדיוק אתמול קראתי את שני הפרקים הראשונים של הספר בדף של גרף ואפילו שלא קראתי את כל הספר ה מספיק לי בשביל להסכים איתך לגמריי..
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת אדירה ביותר! אתה קורע מצחוק כשאתה עצבני XD
אגב, קראתי עד הסוף^^
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כן, צינזרתי את סעיף חמש לפי ההנחיות של ריין. אוונג'לין, תודה :)
ובגלל שלייקים זה כל חיי מחובתי לשאול איפה הלייק (אני מזעזע אני יודע)
◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אה לא!
סעיף חמש עלה לי רק עכשיו! O:
המ. זה מוזר שזה לא חסם את כל הדף.
סקיי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
או- אה.
לא רק ניפצת את נפץ אותי, ריסקת לו את האגו לגמרי לחתיכות קטנות קטנות קטנות קטנות-
אוקיי, נראלי שזה מובן.
ביקורת מעולה~
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מה 0: אין בדף שלי כלום אבל 0:
ולריין זה כן חוסם, אז אני לא יודע.
היא אומרת לי מה לצנזר ומה לא.
סעיף חמש מופיע לך בשלמותו?
כי זה מחק לה את הכול.
◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
זה לא חוסם לי, ויש לי אינטרנט רימוןO:
לעומת זאת, הדף שלך חסום ליXD
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
גרסה שתמנע מאינטרנט רימון לחסום את הביקורת ב.ד.ר.ך אל דאגה חברים!!
עוד תזכו לראות את גיבוב השטויות שכתוב בביקורת שכרגע נסתר מעיניכם.
*בקרוב*
טאם טאם טאםם
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
שונרא- פספסתי אותך. המון תודה D: ןכן, אני מודה שלא סיימתי.
אני בעמוד 200 וקצת במשבר. אני אסיים אותו כי קניתי אותו. מתישהו.
ותודה רבה :)
סופיה- שמח שהצלחתי להציל אותך. ונראלי ספר בסגנון הכתיבה של הביקורת הזאת יחרפן אותך את כולנו תוך כמה עמודים.
שין שין, שמח מאוד שצחקת :) כן, טמטום. בהחלט.
שין שין (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אור, גרמת לי לפרוץ בצחוק רועם, במיוחד בנקודה של לנעוץ מבט בפנים תוך כדי נעיצת מגף בעמוד השדרה. איזה טימטום!
סופיה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הייתה לי מחשבה מזערית על חקרוא את הספר. תודה שמנעת את הסבל ממני. זה מאוד נחמד מצדך.
ברור שקראתי עד הסוף.זה המעט שאני יכולה לעשות אחרי הסבל שבטח עברת עם הספר הזה. וגם הכתיבה שלך זרמה מאוד. למען האמת, הייתי שמחה לקרוא ספר שכתוב כמו שכתבת את הביקורת הזאת. נמאס לי מספרים קיטשיים.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה D:
◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
XD
קראתי עד הסוף, כמובן, וצחקתי בקולXD
ביקורת מעולה! XD
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אה, וכמובן שאהבתי את הביקורת, את העיצוב, את הגימיק, את המחיקות, את העצבים, את ההערות.
אקסטרה ביג לייק.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
או שפשוט תתוודה שאין לך מקומות ארבע עד אחד כי לא סיימת לקרוא את הספר.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
צחקתי בקול, שונרא XD אני אחשוב על המשך.
אבל העצלנות חזקה ממני, אני חושב.
אבל תודה שקראת והגבת D:
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני דורשת במפגיע שתמשיך לצטט עד למקום הראשון + פרשנות + סוגריים + תקרע את האמ-אמא של הספר.
שם אלטרנטיבי לספר: מרחק נגיעה.
שם אלטרנטיבי לסופרת: חירטוטית בולשיטית חקיינית (איפה היא, אגב?)
שם אלטרנטיבי לביקורת: תכסח לי את הצורה.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הבנתי את עניין הכפפות, פשוט, בתרגום היו צריכים לשנות את זה לדעתי ?_?
ופוקס, תודה רבה :)
שמח שצחקת.
וכן, כמו שאמרתי, דילגתי במכוון כי אני עצלן וקיוותי שלא תשימו לב.
snow fox (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מעולה אור :)
צחקתי קצת בקול, וזה נדיר.
ודילגת גם על המקום השישי.
וקראתי הכל ^__^
גם אהבתי את הסגנון, שזה כמו המחיקות שיש בספר.
פואנטה© (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אהה, רק זה... פשוט אמרת "חצי מהדברים" אז התכוננתי -:)
חביבה ומשעשעת, ואהבתי את הרמזים, כאמור.
אבל קראתי רק עד התשיעי אז דעתי חלקית ולא מגובשת.
מקווה שהעניין עם הכפפות נשמע לך הגיוני עכשיו אבל כמו שאנג'ל אמרה, כשחוטפים קריזה על ספר, אז לא רואים בעיניים...
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה ביני :) ומבולבל זה אני.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לול, שמתי לב לזה בזמן הכתיבה עוד, ובאתי להוסיף עוד סעיף כדי שזה יהיה בסדר נכון אבל התעצלתי וקיוויתי שלא ישימו לב.
אופס 0-0
ביני <FONT COLOR=074953> (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
גם אני קראתי את הסוף הרעיון של הספר היה נראה גם לי מגניב, אבל הציטוטים האלו המחישו לי שהספר ממש לא כזה.
בכל מקרה ביקורת נחמדה אך מבלבלת מעט
אנג'ל (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לול. כשאנשים שונאים משהו הכל בו נהיה מעצבן.
הקטע עם המגף - לא מצוין שזה בהכרח המגף שלו.

הקטע עם השיער - אחי, זה קורהXDD

אבל אני מסכימה. ושמחה על ההדגשה של ההטרדה המינית, זה חשוב.

אגב, דילגת על סעיף, נראה לי. לרגע זה שבע ואז זה שש?
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
את דעתך על הביקורת /:
פואנטה© (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אור, מה לא הבנת? אני אשמח להסביר.
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פואנטה- תודה, תוקן. אפילו שלא הבנתי חצי מדבריך או מה דעתך באופן כללי.
נופיר- תודה גם :) משום מה הייתה לי הרגשה שאת תכתבי שקראת את זה עד הסוף.
קבלי צל"ש :)
no fear (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קראתי עד הסוף, כמובן. כבר צלחתי ארוכים ממך שלח. הייתי שמחה לקרוא גם את מקומות ארבע שלוש שתיים ואחד. אגב, התחלתי את הספר הזה לפני כמה זמן, הגעתי בערך לקטע של הציטוט שהיגע מקום עשירי, ונשברתי. נפץ אותי ניפץ אותי, כמו שאומרים. תצטרף למועדון של אנשים שסיימו עם ספרי נוער לנצח. היי פייב.
כמו כן, אם לא אמרתי, ביקורת מעולה. מתה עליך כשאתה עצבני.
פואנטה© (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הגעתי למקום התשיעי ושם התיישבתי לנוח. ניכר בהחלט שאתה שולט ב- html.
המילים האהובות עלייך הן 'טאם טאם טאם' ו- 'סיטואציה'
בקטע של הכפפות הלבנות, ניחוש שלי זה "get" (יעני, לקלוט),
ולהמחשה: what you see is what you get

רק תוסיף את ה- ר' במקום המתבקש ("השם היה הדבר האשון שזעזע אותי") וזה יהיה מושלם.
אהה, ואהבתי את הרמזים הדקים בעובי של שקים -:)
אור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אה כן לא ציפיתי שמישהו יקרא את זה עד הסוף
אבל
תודה :)
POLLO (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא קראתי עד הסוף, כמובן. אבל אני מעריך את ההשקעה ^^





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ