א.ת.א הופמן

א.ת.א הופמן

סופר

א.ת.א. הופמן הוא שם העט של ארנסט תיאודור אמדאוס (במקור:וילהלם) הופמן- 1776-1822 סופר גרמני מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוזיקה, צייר וקריקטוריסט.

הופמן נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחת משפטנים. כשהיה בן שנתיים נפרדו הוריו. אביו עבר לאיסטרבורג עם אחיו הגדול, והוא נשאר עם אימו, והתחנך על ידה ועל ידי דודיו, שהיו כולם לא נשואים. הופמן ביקר בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל , קשר שנשמר עד ליום מותו של הופמן.

ב-1812 שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס", כאות כבוד למלחין האהוב עליו, וולפגנג אמדאוס מוצארט.

עולם היצירה של הופמן הוא עולם עשיר, הזוי וסהרורי. בולט בו המתח בין הנגלה לנסתר, בין הטבעי למופלא, מתח העומד ביסודה של הרומנטיקה הגרמנית , שהופמן הוא מגדולי יוצריה.

הופמן הושפע מתקופת "הסער והפרץ" - תקופה שהולידה את 'יסורי וורתר הצעיר' של גתה ואת 'וידויים' שלז'אן ז'אק רוסו. תקופה זו, שהתאפיינה במרד ברציונליזם של תקופת ההשכלה, הקודמת לה, במתן ביטוי לרגשות ולפרשנות סובייקטיבית של המציאות, סללה את הדרך לספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד.

סיפוריו של הופמן מכילים יסודות ראשונים של הרומן הפסיכולוגי ושל הסוריאליזם בספרות ובאמנות.
הם השפיעו רבות על גדולי הפרוזה של המאה ה- 19 (הוגו, גוגול, דוסטוייבקי, אדגר אלן פו, סטיבנסון ואחרים).

בהשראת סיפורו של הופמן- "מפצח האגוזים ומלך העכברים" כתב צ'ייקובסקי את הסוויטה לבלט- "מפצח האגוזים", סיפורו "איש החול" עובד לבלט פופולרי בשם "קופליה" והופמן עצמו הוא גיבורה של האופרה "סיפורי הופמן" של אופנבך המבוססת על שלושה מסיפוריו.


1.
שישה מסיפוריו המפורסמים ביותר של הופמן, ובהם כל סיפורי האופרה "סיפורי הופמן". הופמן בונה לנו עולם הזוי וסהרורי, כאשר מציאות ואגדה משמשות בערבוביה. הסיפורים הם: איש החול, היועץ קרספל, עלילות ליל סילבסטר, קדירת הזהב, המיכרות בפאלון, דון ג'יובאני. יש גם אחרית דבר של המתרגמת - נילי מירסקי. המשורר הופמן כושל וסובל, כמיטב המסורת הרומנטית. במערכה הראשונה של האופרה הוא מתאהב בבובה אולימפיה, יציר כפיו שלמדען מטורף, ד״ר ספלנצאני, המציג אותה כבתו היפה. בשנייה הוא מתחרה בשטן טל דיה של קורטיזנה ונציאנית, מפסיד ומאבד את השתקפותן בראי. בשלישית קוטל רופא האליל, ד״ר מירקל השטני, את אנטוניה, אהובתו הטהורה. ליברית האופרה מבוסס על שלושה סיפורים שנבחרו מהקובץ"סיפורי הופמן". הכותב,ז'ול ברבייה, קרא לגיבור בשמו של הסופר. אין נחת במציאות ובשכל הישר. אנו נמצאים בליבה של הרומנטיקה. משורר אוהב ושיכור, דמות שטנית מפזמת:"אני זקן אך מלא און". הגיבור מרצד בין אקסטזה לייאוש, אוהב בכל נפשו, אך לבסוף שוכב על רצפת הפונדק ומתבוסס בקיאו. ד״ר אריאל אוקסהורן, ישראל היום שישבת, דצמבר 2009...

2.
סיפורים - איש החול, קדירת הזהב, היועץ קרספל, המיכרת בפאלון, ודון ג'ובאני כולל אחרית-דבר בתרגומה של נילי מירסקי- מהנודעים ביותר של המספר הגרמני הגדול ארנסט תיאודור אמדאוס, שהשפיע רבות על גדולי הפרוזה בעולם אחרין (הוגו, גוגול, דוסטוייבסקי, סטיבנסון ואחרים). זהו עולם יצירה פנטסטי עשיר להפליא, הזוי, סהרורי, מכיל יסודות ראשונים של הרומן הפסיכולוגי והסוריאליזם בספרות ובאמנות. א.ת.א הופמן הוא שמו הספרותי של ארנסט תיאודור אמדאוס (במקור:וילהלם) הופמן, 24 בינואר 1776, קניגסברג - 25 ביוני 1822, ברלין), סופר גרמני מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוזיקה, צייר וקריקטוריסט. הופמן נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחת משפטנים. כשהיה בן שנתיים נפרדו הוריו, והוא נשאר עם אימו, והתחנך על ידה ועל ידי אחיה ואחותה. רוחה של תקופת "הסער והפרץ" הגוועת הותירה על הופמן הצעיר רשמים ברורים. בין השפעות התקופה ניתן למנות את היווצרותה של חיבה מוחשית לספרות בגרמניה. יצירות רבות של המאה ה-18, כמו למשל "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהן וולפגנג פון גתה ו"הוידויים" של ז'אן-ז'אק רוסו התוו את הדרך: מעתה זכו להערכה גם ספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד. הרומן הבידורי זכה להכשר חברתי. ה"חוויה" באמצעות הספרות קידמה את הדמיון: לחובבי הקריאה הצטרפו חובבי הכתיבה. כל מי שקסמה לו הכתיבה ומצא מוציא לאור, פרסם את יצירתו. עיבודים לכתביו את סיפורו הידוע ביותר, מפצח האגוזים ומלך העכברים, כתב ב-1816, ועליו ביסס צ'ייקובסקי את הסוויטה לבלט "מפצח האגוזים". "סיפורי הופמן" הופמן הוא גיבורה של האופרה סיפורי הופמן שחיבר ז'ק אופנבך ב-1881, וכתב גם את העלילה. עלילת האופרה מתבססת על ספריו: איש החול (1816), חבר המועצה קרספל (1818) והמראה האבודה (1814) ( מתוך "הרפתקאות ליל סילבסטר")....

3.
4.
שניים מסיפוריו הנודעים ביותר של המספר הגרמני הגדול 1776-1822 שהשפיע השפעה רבה על גדולי הפרוזה בעולם אחרין (הוגו, גוגול, דוסטוייבסקי, סטיבנסון ואחרים)....

5.
ארנסט תיאודור אמאדיאוס הופמן, יליד קניגסברג, היה סופר, משורר, רשם – קריקטוריסט ומוסיקאי (מלחין, מבקר, מורה ומנצח) אך ברוב 46 שנותיו (1822-1776) עבור עליו בלי שכשרונותיו האמנותיים המגוונים באו לכלל ביטוי. כפקיד-משפטן עבר בכמה מחוזות של האדמיניסטרציה הפרוסית, כארש נותר ללא תפקיד הצליח הופמן למצוא משרה של מנהל מוסיקלי בתיאטרון בבמברג – וגם זאת לתקופה קצרה. ב-14 שנותיו האחרונות, מ-1809 ועד מותו, חיבר הופמן מוסיקה ויצירתו הבולטת ביותר היא האופרה "אונדינה", כתב את 50 סיפוריו הנודעים – שעל פיהם חיבר אופנבך את יצירתו "סיפורי הופמן" – וכן רומן (שלא נגמר) ואת "מפצח האגוזים". עולם היצירה שלו היה פנטסטי ועשיר להפליא וסיפוריו נבעו מדימיון פורה ושילבו בתוכם מבט כמו ילדותי ביחד עם תחכום רב. הוא הירבה להשתמש באלמנטים של המתמיה, המוזר והגרוטסקי והיה מן הראשונים להשתמש ביסודות של הרומן הפסיכולוגי ושל הסוריאליזם – כל אלה הם שהיקנו לו את מקומו הנכבד בספרות הגרמנית. שני סיפורים שבכרך זה הם מן היותר מושלמים ביצירתו ומגלים את כוחו הנאראטיבי של הופמן במיטבו א.ת.א הופמן מת ב- 1822 בברלין....

6.
אדם צעיר מתענה בפחד מפני כימאי מסתורי ונרדף על ידי פנטזיית ילדותו, הסטודנט אנסלמוס מפלס דרכו הפתלתלה אל אטלאנטיס ארץ השירה, העלמה הנאווה אנטוניה כלואה בביתו של היועץ קרספל הלהוט אחר כינורות נדירים – אלו הן רק כמה מן הדמויות הצבעוניות ורבות המימדים אשר מתחבטות ומתלבטות בין עמודי הספר בסיפורים המופלאים שלפניכם/ן. באוסף זה מקובצים חמישה מסיפוריו הנודעים ביותר של את"א הופמן, גדול סופרי הרומנטיקה הגרמנית, שהשפיע השפעה עצומה על הספרות האירופאית כולה מרוסיה במזרח ועד צרפת במערב. הופמן מעביר את הקורא במהירות מהקרקע הבטוחה של המציאות אל עולם מסתורי, סהרורי, ועם זאת מפוכח להפליא. מציאות ואגדה, קסם וזוועה, שפיות וטירוף משמשים בו בערבוביה מוזרה, רווית הומור ואירוניה. סיפוריו של הופמן מובאים כאן בתרגומה המופתי של נילי מירסקי, שהוסיפה גם אחרית דבר פרי עטה. ספר זה ראה אור בעברית לראשונה בספרי סימן קריאה בשנת 1983, לאחר מכן בנוסח מתוקן ומורחב בשנת 1990, וזוכה כעת למהדורה מחודשת לאחר שנערך מחדש בידי המתרגמת. את"א הופמן (1822-1776) את"א הופמן הוא שם העט של הסופר הגרמני אֶרנסט תֵאוֹדוֹר וילהֶלם הוֹפמַן. הוא נולד בפרוסיה המזרחית למשפחה של משפטנים. כשהיה פעוט נפרדו הוריו והוא גדל והתחנך עם אמו ודודיו. במקצועו היה הופמן משפטן, אך עסק בהלחנה, בציור, היה מבקר מוזיקה ואף עבד כמנהל מוזיקלי בתיאטרון. ספרו הראשון, "האביר גלוק" (1809), מתאר את קורותיו של איש הפוגש – או חושב שהוא פוגש – את המלחין כּריסטוֹף ויליבַּלד גלוּק עשרים שנים אחרי מותו. כך פתח הופמן את הקריירה הספרותית שלו וגם החל להשתמש בשם העט שבו מייצגת האל"ף את "אמדאוּס" כמחווה למלחין הנערץ עליו, וולפגנג אמדאוס מוצרט. הופמן ידוע בסגנון כתיבתו המערבב בין מציאות לדמיון, ולעתים הוא מוזר וגרוטסקי, אפל ומקברי, דמוי אגדה. עם סיפוריו נמנים "איש החול", "הנסיכה בראמבילה", וכן ספרו המפורסם ביותר, "מפצח האגוזים ומלך העכברים", שעליו ביסס צ'ייקובסקי את המוזיקה לבלט "מפצח האגוזים". הופמן נחשב לאחד הסופרים הבולטים בזרם הרומנטי, שבא כתגובת נגד לרציונליזם של עידן הנאורות והמהפכה התעשייתית, וכן כחלוץ הספרות הפנטסטית. הוא הושפע במיוחד מהתנועה הספרותית-אמנותית "הסער והפרץ" שקמה בגרמניה ונתנה ביטוי חופשי לתחושות ולרגשות עזים. הופמן הלך לעולמו בשנת 1822 בברלין, ממחלת העגבת, בן 46 במותו. בשנת 1881 חיבר המלחין ז'ק אופנבך אופרה שהתבססה על סיפוריו והוא גיבורה, שנקראת "סיפורי הופמן". "אני נוטל רשות לעצמי, קורא נלבב, לפקפק בכך שנמצאת סגור אי־פעם בצנצנת זכוכית — אלא אם כן תעתע בך ביום מן הימים איזה חלום ביעותים שלכד אותך במין סיוט מכושף שכזה. " את"א הופמן...

7.

# כשהייתי כבת 14 ראיתי לראשונה אופרה: זה היה "סיפורי הופמן" של אופנבאך. באותו גיל לא יכולתי להתפעל במיוחד מהאופרה, למרות שהיא נחשבת קלילה: ה... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
יד אומן נדירה, כישרון ספרותי גדול וכושר דימיון פנטסטי ובלתי רגיל באים לידי ביטוי בספר זה, המאגד בתוכו את מיטב סיפוריו של הסופר הגרמני, את"א... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
קרה לכם פעם, אולי בילדות, שאמא, ידיד, או דוד אהוב לקח אתכם על הברכיים וסיפר לכם מעשייה נפלאה - והרושם שהיא הותירה בכם נשאר לזמן רב? ובכן, כך ק... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
המאה ה-19, תקופה של שגשוג ספרותי, נראה שכמעט בכל מקום. לאנגלים היה את צ'ארלס דיקנס ואת לואיס קרול, לצרפתים את ויקטור הוגו וז'ול ורן, לאמריקאים... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
מאד נהנתי מהלקט הזה. הופמן ידע איך לספר סיפור. שניים מששת הסיפורים חלשים יותר (היועץ קרספל ודון ג'ובאני), האחרים נהדרים, גם אם לא לגמרי מובנ... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ