ביקורת ספרותית על השקט והשאל - כאוס מהלך #2 מאת פטריק נס
ספר מעולה

---

העולם שבו מסופר הסיפור הוא עולם שבו שולט כעס והטרור, הכאוס והבלגן, בעולם מבלבל שאי אפשר לדעת בו מי טוב ומי רע, שכל הדמויות עומדות על סף השיגעון. שום דבר לא ברור ואין אף פעם אמת אחת, אבל יש המון שקרים. אתה לא יכול לדעת שום דבר מראש . החיים בו הם חיים של זוועה, של חוסר אונים ושל רעש מוחלט. חיים של שיגעון וחוסר שפיות, חוסר אנושיות מובהקת שלפעמים מתגלה גם כאנושיות בתוך כל הטירוף.

הספר הזה מבולגן והוא מבולבל והוא כמו שם הסדרה כאוס אחד מוחלט. והוא לוחץ אותך, והוא מעיק עליך, והוא משגע אותך, ואתה לא יכול להפסיק לקרוא. ולפעמים הכל עובר מהר מידי, או לאט מידי, אבל זה לא משנה, כי זה מה שזה, זה כאוס, זה בלגן. שום דבר לא אמור להיות, דברים פשוט קורים. זה לא ספר מדע"ב בתבנית הקבועה. הוא שובר את כל המוסכמות ומציב אותנו מול עולם חדש. עולם שאין בו אהבה או רגשות; אין עבר ואין עתיד. כל הדמויות משתגעות לאט לאט. וזה קורה גם לדמויות הראשיות. וזה הופך את הספר לנפלא כל כך. ליצירת מופת של ממש.
הספר רועש ומאשים (יכולתי להרגיש איזושהי השוואה לשואה פה ושם) הוא לא בא לשאול שאלות. הוא גם לא בא לענות עליהן. הוא רק מספר מה שקורה, והוא לא אומר מה טוב ומה רע, בעולם הזה אין שחור ולבן, לכל דמות ולו הקטנה ביותר יש מניע. הספר בנוי בצורה ממש מעוררת הערצה, כי הוא בעצם לא בנוי כלל. הוא רק רעש אחד גדול. והכל כל כך לא ברור ואי אפשר לדעת כלום ואי אפשר לנחש כי בחיים לא תצליחו וגן אם תנסו לא תגלו את האמת האמיתית ונכון שזה נשמע כאילו אני מדברת ממש מהר בלי לנשום?


אני לא יודעת איך נס עשה את זה, אבל הספר הזה טוב פי שמונה מהספר הקודם (שגם היה מושלם). אז מה זה אומר על הספר השלישי??
ואם זה לא ספר טוב, אני לא יודעת מה כן.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על השקט והשאל - כאוס מהלך #2