חילי טרופר

חילי טרופר

סופר

חילי טרופר הוא איש חינוך ופעיל חברתי שניהל את בית הספר "ברנקו וייס" במשך חמש שנים. במסגרת פעילותו ההתנדבותית היה שותף בהקמה של ארגונים חברתיים אחדים, בהם העמותות "במעגלי צדק" ו"שכן טוב", שעניינן חיזוק השכבות המוחלשות. לאחרונה עושה חילי את צעדיו הראשונים בפוליטיקה.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (38):
קראתי., רוצה לקרא, ספרי עיון, לקריאה, צריך לקרוא, אולי מתישהו, חינוך, Wishlist, על הכוונת, מדעי החברה - חינוך, קיץ תשע"ו, חינוך, למידה, תקשורת, תרבות בלשנות ומילונים למכירה, ספרים שקראתי, ספרים מומלצים שצריך לקרוא יותר מפעם אחת בחיים, ספרים שרוצה לקרוא, רוצה לקרוא- לרוב ספרי היסטוריה, ביוגרפיה, מבוסס על סיפור אמיתי, ספרים אפשריים, חינוך, התעניינתי בעקבות ביקורת, עוד ...
1.
אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין. אדם שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות. אדם שאינו מרפה, גם כאשר האמונה והחלום נקברים תחת אבק השגרה והיום-יום, גם כאשר הזיעה הניגרת ממליחה את העיניים וקשה לראות את הדרך. כמנהל תיכון "ברנקו וייס" ברמלה בחמש השנים האחרונות כתבתי שורה ארוכה של מכתבים למורים. מכתבים ומילים של חינוך, שביקשו לתת עומק לחוויה, אופק לעשייה, משמעות לעבודה. בספר זה, שבו רוכזו עשרות קטעים מתוך המכתבים, מתאספים יחדיו סיפורים, תובנות, מחשבות, רגשות, לבטים, געגועים, עצב, שמחה, כאב ואושר. כל שיש בחינוך. כל שיש בחיים בכלל. על פניו זהו סיפור מקומי של בית ספר אחד קטן ברמלה, אבל במובנים עמוקים יותר יש כאן, כך נדמה לי, סיפור רחב בהרבה של רבים-רבים בחברה הישראלית. נדמה לי שגם מי שאינו עוסק בחינוך ימצא במילים אלה טעם ומשמעות. לשמחתי, ראינו ברכה בעמלנו, ומדי בוקר, אל מול עינינו המשתאות, זכינו לראות את עופות החול ממריאים; מתנערים מעפר ומבקשים לגעת בשמים. היש תמונה יפה מזו בעולמנו? היש עבודה אחרת שמעניקה חוויה אשר מתקרבת לחוויה מכוננת זו? מקום בעולם הוא אוסף ייחודי של מכתבים והגות חינוכית שנכתבו בדם לבו של מנהל בית ספר שביקש, יחד עם צוות מחנכים מסור, ליצור לתלמידיו מקום בעולם ולהוביל אותם למקום טוב עוד יותר, ובאמצעותם את החברה הישראלית כולה. סיפורים אישיים ודילמות חינוכיות, לצד קטעי ספרות העולם ומחשבה יהודית, משרטטים יחדיו תפיסה חינוכית מקורית אשר צמחה מתוך דיאלוג עמוק עם סביבתה, וכל אלה הם שהופכים את הספר הזה למסמך רב-ממדי, מחכים ונוגע. בית הספר התיכון "ברנקו וייס" ברמלה הוא בית ספר ייחודי שמבקש להעניק הזדמנות נוספת לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך האחרות. בית הספר התפרסם בסרטו של בן שָני "תיכון ההזדמנות האחרונה" במסגרת התוכנית "עובדה". ...

2.
הדרך בחינוך משולה במידה רבה לצעידהבשביל. חלקו כבר מוטבע בקרקע וחלקו נוצר בטביעות רגלינו. מובן שיש גם דרכים אחרות, הדרך שלנו אינה בהכרח המרכזית, ובוודאי אינההיחידה. היא רק נתיב אחד מני רבים. השביל מתפתל ומחפש ותוהה וטועה ותועה. לפעמים הוא דוהה ונטמע בתוך סביבתו ולפעמים מתבלט ונראה למרחוק. הוא כמו נרקם בשוליה של המציאות, לא כופה את עצמו עליה ומנסה בצניעות למצוא בה את דרכו. יש בו מתיקות וגמישות ומקום לצמחים להתפזר בו, הוא לא חורש באדמה בבוטות, עוד נותרו בו אבנים שלא סוקלו. בעבודתנו החינוכית אנו מבקשים להזמין את התלמידים לעלות על השביל, לסמן ברגליהם את השביל שלהם, להתאמץ כדי למצוא את דרכםשלהם. בחינוך,המאמץ עצמו כמוהוכהבטחה. עצם הנכונות שלנו להתגייס עבור התלמידים, להתמסר אליהם, לחלומותיהם ולשאיפותיהם, לצאת עמם לדרך– כל זאת משמש כהבטחה שיש לה כיסוי. עצם העובדה שאנו פותחים אפשרות, עצם הבחירה להחזיק את התקווה, עצם הדרך הנפקחת לאורך – כל זאת משמש כהבטחה שאפשר להאמין לה. להחזיק בה. גם כאשר השבילים מתארכים, והם כמובן רצופים מהמורות והפתעות ומורדות ועליות ותפניות צפויות יותר או פחות–אנו מבקשים להאמין שאנו בדרך למקום טוב ונכון יותר. ברגעים הקשים יותר אמרתי לתלמידים את שאמרתי לעצמי: תמשיך, אחרי העיקול תיפתח הדרך. שביל בעולם הוא ספרו החדש של חילי טרופר, מחבר רב-המכר מקום בעולם, שהיה לספר החינוך הפופולרי ביותר בישראל בשנים האחרונות. ספר מעורר השראה זה צועד בעקבות קודמו אך נוספים בו רבדים וקומות ומרחבים חדשים ובשלים. שביל בעולם הואספר הכרחי לכל מחנך המבקשלצעוד בשבילי החינוך ולהיות דמות משמעותית עבור תלמידיו. חילי טרופר, לשעבר יועצו המקצועי של שר החינוך ומנהל התיכון "ברנקו וייס" ברמלה, משמש כעת כמנהל החת"ר (חינוך, תרבות, רווחה) בירוחם. כאיש חינוך היה שותף בהקמתם של ארגונים חברתיים שונים, בהם קרן "פסיפס ישראלי" והעמותות "במעגלי צדק" ו"שכן טוב", שעניינן חיזוק השכבות המוחלשות....

3.
מדינת ישראל התברכה בהמוני אזרחים טובים, שמשכימים מדי יום ביומו על מנת לעשות טוב. אנשים שמתעקשים להחזיק ולתחזק את התקווה, ולעשות טוב רק משום שזה הדבר הנכון לעשות. בין אלה יש מי שלא פעם הסביבה נעלה בפניהם דלתות, אנשים שהמציאות ממש חבטה בהם ללא רחם – אך הם התייצבו מולה ומרדו בה. לא במרד מהסוג המקובל עסקינן, בוודאי לא במרד מתוך ייאוש, אלא במרד של תקווה. ספר זה משמיע את קולם של האנשים המיוחדים האלה, אנשים שבחרו לא להתמרמר ולהתאונן אלא לקום ולעשות מעשה. מרד של תקווה מגולל את סיפורם של בני אדם מן היישוב, שנאחזו באופטימיות ובחרו לעשות את הטוב עבור עצמם, עבור סביבתם הקרובה ובמובנים רבים גם עבור החברה הישראלית כולה. מרד של תקווה הוא ספר שכולו התרוממות רוח, אף שלעתים הוא עוסק דווקא באלה שרוחם כמעט חישבה להישבר. הוא מביא סיפורים שיופיים מפציע מבין השורות, יופי שאינו מכסה על פגמים או מטשטש עוולות, יופי של פנים חרושות קמטים. זהו מסמך אנושי וחברתי מן המדרגה הראשונה, המעלה על נס את האחריות והרגישות החברתית, את אהבת האדם ואת העין הטובה, באמצעות אותם אלה שבחייהם, בהחלטותיהם ובמעשיהם הטו את מאזני הצדק החברתי והערבות ההדדית לכף זכות. חילי טרופר הוא איש חינוך וחברה. בעבר ניהל את תיכון "ברנקו וייס" ברמלה, שימש כיועץ שר החינוך וכמנהל אגף החינוך בירוחם. שותף במספר עמותות וארגונים חברתיים וחינוכיים ומחבר רבי-המכר "מקום בעולם" ו"שביל בעולם" בהוצאת "ידיעות ספרים". יהודה שוחט הוא עיתונאי ב"ידיעות אחרונות", כותב ועורך ומחנך....

4.
תקווה היתה יסוד עמוק בבית שבו גדלתי, ואני מתעקש מאז לבחור תמיד בתקווה על פני ייאוש. גם בשדות הקטל ומול עיי החורבות של 7 באוקטובר, גם בבתי משפחות אבלות, בבתי משפחות של חטופים, בבתי חולים עם פצועים ובמפגשים עם מי שנעקרו מבתיהם, גם כשהסדקים בחברה שלנו מתרחבים והגשרים מתמעטים – לא אבדה תקוותנו. לא בטוח שנצליח להכריע כל בצורת או כל שיטפון של רוע, אבל תמיד ניאבק. אנחנו עם שתמיד קם. "טיפה בים אין לה ערך רב, אבל טיפה במדבר היא אוצר", אמר לי הסופר ארי דה לוקה. ישראלים רבים, ובתוכם אני, מתעקשים לטפטף את הטיפה שלהם, שלנו. טיפה של מתינות וחיבורים. טיפה של תקווה. טיפות במדבר – תקווה בארץ פצועה מבקש לשלב באמצעות סיפורים ורעיונות בין השורשים האישיים והאידיאולוגיים של המחבר לעשייה בשדה הציבורי. החל בבית שבו גדל, השירות הצבאי והעשייה החינוכית, דרך מפגשים עם דמויות ייחודיות, נוכחות בצמתים דרמטיים ובחדרי קבלת ההחלטות, ועד מסע של כאב ותקווה בימי מלחמה. יש בספר גם ניסיון לנסח את מאפייני התפיסה של המרכז הישראלי והצעה להתמודדות עם הקרעים והמחלוקות. ויותר מכול יש בספר הזה אהבה גדולה לבית הישראלי. חילי טרופר הוא חבר כנסת, לשעבר שר התרבות והספורט וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. בעבר ניהל בית ספר ואגף חינוך, וכן מספר עמותות חברתיות. מחברם של רבי-המכר "מקום בעולם", "שביל בעולם" ו"מרד של תקווה"....


את ישימון מדבר המציאות שלנו וצימאונו, את פצעי ארצנו האהובה - כולנו מכירים. האם יש מי שמחזיק בכמוסת התקווה ויוכל לחבוש את הפציעה המדממת הזו?... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מאוד מרגש ובאופן מפתיע גם מלא הומור. כל הסיכויים היו נגדם! חילי טרופר קיבל הצעה לנהל בית ספר של "עבריינים" ברמלה. בגיל צעיר מדי, גיל שב... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
אני לא מתיימר להיות איש חינוך. כשאני חושב על מקצוע שאעסוק בו בתור תחום עיסוק עתידי, איש חינוך לא עולה בין האפשרויות המוצעות, אף על פי שהעיס... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
בכל פעם שאני קורא משפט שמפעים את רוחי, אני עוצר את הקריאה ומעתיק אותו למחברת המיועדת לכך. בימים שהחיים נראים אפרורים כאדמה צחיחה, אני שב למ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
חינוך. הטיל הפסיכולוג, איפה זה פוגש אותך? בעבר הווה ועתיד, עניתי. היחס כלפי בעבר מהורים, מורים מחנכים ומפקדים. היחס כלפי וממני כרגע כלפי או... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
במהלך הקורס, ולמרות שעבר כבר קצת יותר משישה חודשים, יש משפט אחד שנצרב ועדיין צרוב לי עמוק בתודעה. אני לא זוכרת בדיוק את ההקשר, אבל כן את המי... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ