ביקורת ספרותית על השקט והשאל - כאוס מהלך #2 מאת פטריק נס
ספר מעולה

---

"אתה יודע שקראת ספר טוב כשאתה מעביר את הדף האחרון ומרגיש קצת כאילו איבדת חבר."(פול סוויני)

אתם מכיריפ את ההרגשה הזאת?לקרוא ספר כזה, שאתם באמת מבינים אותו? שאתם לא יכולים להפסיק להפסיק לחשוב עליו? שבכל רגע בחיים אתם רועים משמעויות ממנו מגיעות אליכם? כאילו הספר הוא זה שקורא אתכם, ולא אתם אותו?
לי זה קרא עם הסדרה הזאת
אני חייב להודות, זה לא הגיע מייד.הספר הראשון בסדרה, החור שברעש, הגיע אליי כאחד מ"ספרי אמא" מסוג הספרים האלה שההורים שלך ממליצים עליהם ומגלים כשעמום מוחלט או כבלתי מובנים בעליל. זה מה שחשבתי בהתחלה.
אבל אז הגיע יום אחד שיינו צריכים להגיש עבודה על ספר.ולמרבה ההפתעה, באותו רגע לא היה אחד בהישג יד. החלטתי לקחת את הסיכון שבמוות איטי וכואב משעמום ולנסות את הספר.בתהחלה זה לא היה קל.לא בהכרח קל להתחבר לסגנון הזה. הוא מעיק, וכבד, ומלא באמירות קשות שלא תמיד אתה מבין.
אבל זה קרה.
אני לא יודע איך נוצר החיבור, או מתי, אבל זה פשוט קרה.הבנתי את הסיפור ואת העלילה, העומס שמקודם היה כבד הפך להיות פתאום טבעי, כמו החתיכה האחרונה של הפאזל.
הספר הראשון היה כמו נהר גועש. חזק, מהיר, שוצף.הוא לא עז אותך לרגע, והמשיך להנחית עליך מהלומות, כל אחת שונה מקודמתה.הוא ריסק אותך וקרע אותך לגזרים.אבל זה היה כדי שתאסוף את עצמך, חזק יותר. הספר הראשון היה על ההתבגרות.
"אני חושב שאולי כולם נופלים, אבל אני לא חושב שזה השאל.השאל הוא אם אחר כך קמים"
הספר השני לא ככה. אבל זה מה שיפה. הספרים לא אותו דבר כל אחד שונה ומדהים בדרכו שלו, ואני חייב להודות שבספר השני נס התעלה את עצמו.
הספר השני הוא על שאלה. שאלה אחת ויחידה.למה?
למה אחנו שונאים?למה אנחנו נלחמים? למה אנחנו לא מקבלים את האחר, את השונה?
ועל זה הספר. על העולם הבוגר, המכוער. עולם שבו אין אשליות. בתוך העולם הזה טוד וויולה מנסים לשרוד וגם למצוא את התשובה.
הספר מדבר על אנושיות. על הדרך שבה אתה מגדיר את עצמך. על המחשבה "אני עושה את מה שטוב, שצודק.אני בצד של הטובים." אבל בעצם, מה באמת מבדיל אותנו מהאחרים. האם אנחנו באמת יותר טובים? ואם כן, מה נסכים להקריב למען המטרה שלנו?מה אנחנו מוכנים לעשות? האם נסכים למות למענה?
האם נסכים להרוג?
הספר הזה מדבר על כל זה ועל הרבה יותר. זה ספר מדהים. כתוב בצורה יפהפייה ויוצאת דופן. הוא משאיר לך מקום לחשוב, אבל עדיין משאיר אותך חסר נשימה. הספר הזה נכנס לתוכי ועשה שם בלגן ענקי. אבל כשמסתכלים טוב טוב, אפשר למצוא סדר בבלגן.
עכשיו, הערה קטנה לקוראי האנגלית שבינינו, חפשו את הספר המקורי. אני קראתי אותו במקור באנגלית,ולא יכולתי להניח אותו לרגע.
אני שמח שפגשתי בסדרה הזאת, ומחכה בציפייה ליציאת הספר השני(שגם אותו קראתי באנגלית) כדי שאוכל לכתוב עליו ביקורת.

» ביקורות נוספות של siris
» ביקורות נוספות על השקט והשאל - כאוס מהלך #2