ביקורת ספרותית על השקט והשאל - כאוס מהלך #2 מאת פטריק נס

---

יא חתיכת פטריק נס מזוגזג שכמוך!!!
מה?!?!?!?!
אני... אנ.. אני.. מה?!?!??
הרגת את טוד?!?!?
מה?!?!י
*אה, ספוילר?*
טוב, נס לא באמת הרג את יואיט (עכשיו אני עם רק שמות משפחה-אתם יכולים לקרוא לי המפקד, או להשאר שבת)
אבל הוא כן הרג את.... *תופים תופים- ו-...ספוילר*
דייבי!
תרשו לי להיות פרחה לשניונת-
כאילו, מה? אומייגאד!
הלווו! אל תעשו לי את המבט הזה!
הוא אשכרה הרג את דייויד!
אומייגאד!
סיום הפרחוש
אלה שעוד לא קראו את הספר השני, וזכרו את דייב היקר
כמי שירה בויולה המסכנה (שדרך אגב קיבלה טיפול מצוין)
אבל, לא.
הוא השתנה. במקום הדייבי המזוגזג הזה שלמדנו עליו בספר הראשון,
כאן, הוא היה..... חבר.
כלומר, כן, בהתחלה הוא וטוד די הרביצו אחד לדני הכל שנייה, אבל אז....
הוא החזיר לטוד את היומן!
וכן, אני מתכוונת ליומן של אמא שלו. והוא אפילו התנצל.
קבל את זה עולם הספרות!
הבחור הרע פאקינג התנצל!
ווילף!
מה אפשר לומר על איכר זקן ומכוער שנשוי לאישה משוגעת ואף אחד לא מקשיב לו?
*רגע, זב לא יצא טוב....*
אבל ווילף באמת מדהים!
אני אוהבת את הדיבור החתוך והמהיר שלו, כמו שאני אוהבת את הסתמו של טוד!
ספר פאקינג מעולה, שאתם פחות או יותר תירצחו על ידי מישהי חסרת שם
שלובשת חולצה עם כיתוב ציני אך בכל זאת נכון, שמחזיקה תמיד בהישג יד סכין
מוסווה לעט? (אהמ פרסי ג׳קסון אהמ) אם לא תקראו אץ זה.
*הולכת להקים מחנה ארעי (אהמ ארטמיס פאול תסביך אטלנטיס אהמ) ליד סטימצקי
ומחכה לספר הבא בסדרה שעדיין אין לי מושג איך הוא יראה, ואפילו איך קוראים לו!!*
(סתמו)
נ.ב.
אני:אני אוהבת אותך טוד יואיט!
טוד יואיט: מה? אני בכלל לא קיים!
אני: אז איך אתה מדבר איתי?
טוד יואיט: הלווו! יש לך סכיזופרניה!!
אני; אה נכון....
טוד יואיט: פחח, סכיזופרנים....
ויולה: צודק, נראה לי שלכלבה הזאת שאמרה שהיא אוהבת אותך
יש גם אלצייהאמר.
פרסי ג׳קסון: אלצייהאמר נשמע כמו גרמני מתעטש.
אנבת׳: מוח אצה.
קליירי פרי: הלכתי לצייר משהו... אתה בא ג׳ייס?
ג׳ייס: עזבי, אני הולך להרוג כמה מפלצות. תהני.
קטניס אוורדין: מה אתה ומפלצות שלך, יש לי כמה טציות לחסל.
פיטה מלארק: תיזהרי מותק.
קטניס אוורדין: תפסיק להיות כזה דביק.
קאסיה: הוא לא דביק, הוא רומנטי.
קיי: זה דווקא די דביק קאסיה.
קטניס אוורדין: תודה רבה קיי. אתה מזכיר את גייל...
קאסיה: עוד אחת אומרת שאנחנו העתקה ממשחקי הרעב? פחח
פיטה מלארק: היי, זה לא ככה. זה פשוט... מזכיר.
קטניס אוורדין: תפסיק להלחם בקרבות שלי!
פרסי ג׳קסון: כל דבר בשבילך הוא קרב? את מזכירה לי את קלאריס.
קלאריס: תשתוק אם אתה רוצה את הראש שלך מחובר לצוואר.
טוד יואיט: סתמו! מזוגזגים שכמוכם! הבנו!
ויולה: הוא לא באמת רצה לומר מזוגזגים.
אני: הם יודעים. אפשר לקרוא את זה ברעש שלו.
טוד יואיט: לעזאזל! כולם יכולים לקרוא את הרעש שלי?
כולם: כן.
אני: ברצינות, צאו לי מהראש! כמה חפירות אפשר...

» ביקורות נוספות של Nameless
» ביקורות נוספות על השקט והשאל - כאוס מהלך #2