ביקורת ספרותית על לעולם אל תיתן לי ללכת מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ (Ranran)

לעולם אל תיתן לי ללכת - קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ

ביקורת ספרותית על לעולם אל תיתן לי ללכת מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 30 באוגוסט, 2022
ע"י Ranran

אני לא יודע מי כותב את התקצירים לספרים של הוצאת הספריה החדשה אבל אני לא אוהב אותו. יש להם ספרים נהדרים אבל כמה מהם נהרסו לי בגלל האדם המרושע הזה. למרבה המזל, אפילו אני בשלב מסויים למדתי לקח והפסקתי לעיין בהם. אני ממליץ בחום למי שעדיין לא קרא את התקציר מאחור לא לקרוא אותו.
קתי היא סועדת המספרת את סיפור התבגרותה. היא בוגרת הלשם - תחילה לא ברור לקורא מה המקום הזה - מן פנימייה שבה הילדים לא באו לעולם בדרך המקובלת, מבודדים מן העולם החיצון ושומרים על בריאותם יותר מאשר אנשים רגילים. זה מספיק כדי לעורר את הסקרונות מבלי לעשות ספויילר.
הספר סובב סביב שלוש דמויות עיקריות - קתי המספרת בגוף ראשון היא ילדה פסיבית למדי, טומי הוא האאוטסיידר, מין ילד כאפות הסובל מהתקפי זעם, ורות היא השתלטנית. השלושה הם חברים, אך חווים את הלשם בצורה שונה. בזכרונות שקתי מספרת, באינטרקציה בין שלושת הילדים, ביחסיהם עם דמויות אחרות ובחוויותיהם של השלושה שתולים רמזים, כשהתמונה הגדולה מתבהרת לאט לאט - מה הילדים האלו ומה ייעודו של המקום הזה.
עם הזמן ובחפיפה להבנתה של קתי מבין גם הקורא במה מדובר. בכלל, אישיגורו זורק את הקורא לתוך עולם לא מוכר ללא שום מידע מקדים. מושגים כמו "תורם", "גלריה", "משגיח" מובנים לחלק מהדמויות, אך לא לקורא. כמו כן, משפטים סתומים לכאורה שנאמרים ומערערים את תפיסתם של הילדים. בתחילת הספר הכל מסתורי ולא ברור, מין הרגשה כאילו אתם יושבים עם אנשים שמדברים על דברים שאין לכם מושג בהם - הם מדברים, מתווכחים וצוחקים כשאתם מביטים בעיני עגל מבלי להבין כמעט דבר. זה לא אומר שהספר לא מעניין, נהפוכו, אחרי הכל אישיגורו הוא רב-אמן שבסך הכל רוצה שתפעילו קצת את הדמיון. הוא כותב מאוד מדוייק וממש פסקה לפני שזה עלול להתחיל להעיק על הקורא הוא זורק לנו עוד רמז.
הספר כתוב היטב ומאוד קולח. אישיגורו יודע לעורר את סקרנות הקורא ולנדב לו מידע בזמן הנכון. כל אירוע הוא משמעותי וכל משפט בספר הוא חשוב גם אם לוקח זמן עד שמבינים אותו. בסוף הפאזל מושלם, אך הוא די צפוי. למרות שזה לא ספר מתח, אישית ציפיתי לסיום יותר דרמטי, לעיניים פעורות ולסת שמוטה. זה לא קרה...
אני לא חושב שזה ספר על מוסר, מדע או תרומה לחברה. זאת מן הסיבה הפשוטה שאישיגורו לא מתעסק בנושאים האלה בהרחבה. לדעתי המסר הוא די פשוט - למרות שלחיים, לפחות של רובנו, יש תבנית די קבועה אנחנו עדיין חווים אותם בצורה אחרת. המרחב בתוך גורל שהוא "ידוע מראש" הוא עדיין גדול וכולל המון חוויות וניסיון חיים. אישיגורו מציג בכוונה ילדים שכל מהלך חייהם נקבע מראש, אך הם עדיין כל כך שונים ומיוחדים בדרכם.
סה"כ ספר מאוד מיוחד ומומלץ בחום.

30 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של Ranran
» ביקורות נוספות על לעולם אל תיתן לי ללכת

טוקבקים

+ הוסף תגובה

Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה נצחיה, שמו הועבר לגורמים הרלוונטים.
נצחיה	נצחיה (לפני 3 שנים) צודק לגבי הכריכות של הספריה החדשה והמידע עליהן. אני מאשימה את מנחם פרי.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה טה-דאם!
טה~דאם!	טה~דאם! (לפני 3 שנים) התיאור שלך לספר מזכיר לי את הסדרה Yakusoku no Neverland היפנית. אם כי הסדרה הזו הפתיעה אותי, וכן גרמה להלם אפילו בפרק הראשון. היפנים עושים דברים בצורה שאין לי דרך לתאר. תודה רבה, ביקורת יפה.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה סוריקטה. כנראה שנשאר חלוקים בעניין הזה. אבל כפי שאמרת, זה חלק מהיופי.
סוריקטה	סוריקטה (לפני 3 שנים) אני פשוט חושבת שהמוסר הוא העניין המרכזי בספר. כשזה כתוב טוב לא צריך "להתעסק בזה בהרחבה". כמעט כל השאלות שהוא מעלה הן בעצם שאלות שנוגעות למוסר של החברה המודרנית המערבית ואני חושבת שיש לו עמדה ברורה לגבי כמה היא באמת מוסרית (או עד כמה המוסר שלה הוא יחסי). הוא פשוט מייצר סיטואציה שמציפה ביתר חדות דילמות מוסריות שעם חלקן אנחנו כבר מתמודדים ועם אחרות קרוב לודאי שנצטרך להתמודד בעתיד הלא רחוק.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) ראובן, אתה צודק. כשאני חושב על זה עכשיו, יש הרבה דמיון בין שני הספרים, בניגוד למה שכתבתי מקודם. צריך כישרון כתיבה מיוחד כדי לשמור על עניין בעלילה כמעט סטטית. לדעתי לאישיגורו יש אותו.
ראובן	ראובן (לפני 3 שנים) הסגנון האיטי ומהורהר לא דיבר אלי. צריך לאהוב את הסוגה.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה זאבי.
זאבי קציר	זאבי קציר (לפני 3 שנים) בדיוק מה שראובן...
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה ראובן, נראה לי שאתה מהבודדים שלא התחברו לשארית היום. שני הספרים די שונים אז יש מצב שתאהב את לעולם אל תיתן לי ללכת.
ראובן	ראובן (לפני 3 שנים) סקירה יפה. לא התחברתי ל'שארית היום' וכנראה אוותר על זה.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה מורי, רק אחרי שאתה קוטל אותו אני מרגיש שבאמת סיימתי לקרוא את הספר. :)
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה סוריקטה, מוזמנת לשתף, אשמח לדעת מה התפספס לי.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה חני, מסכים איתך לגמרי, אין כמו להתחיל ספר ללא שום מידע מקדים. בהחלט אקרא עוד ספרים שלו.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה yaelhar, את הסרט לא ראיתי.
Ranran	Ranran (לפני 3 שנים) תודה פאלפ, שארית היום הוא בהחלט יצירת מופת.
מורי	מורי (לפני 3 שנים) ספר גרוע כשאר ספריו. אישיגורו הוא סופר של ספר אחד מופלא בלבד.
סוריקטה	סוריקטה (לפני 3 שנים) גם אני אהבתי מאד את הספר, אם כי אני הבנתי אחרת את מה שאישיגורו ניסה להגיד. וזה חלק מהיופי.
חני	חני (לפני 3 שנים) יפה! משתדלת שלא לקרוא תקצירים לכן לרוב בודקת באתר וגם מסתמכת על סופרים שכבר קראתי או אהבתי מאוד. את אישיגורו קשה לא לאהוב. כבר קראתי כמה נפלאים מספריו.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים) ספר שאהבתי מאד מאד. גם הסרט (שראיתי לפני שקראתי את הספר) מוצלח מאד.
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 3 שנים) סקירה טובה קראתי רק את שארית היום שלו.