ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 באוקטובר, 2022
ע"י Ranran
ע"י Ranran
ספרות זולא
ביקורת 2 מתוך 2
*הביקורת הזאת נכתבה תחת עיניה הפקוחות של אישתי וההערות בסוגריים נועדו כדי למנוע אי נעימויות...
"איזו שיטה מוזרה, לחלק את האנושות לשני מחנות, את הגברים מצד אחד, ואת הנשים מן הצד האחר; ואחר כך, לאחר שחימשו את שני המחנות זה נגד זה, לאחד אותם ולומר להם: "חיו בשלום!" (מאמי, את זה זולא כתב, לא אני, את יכולה לקרוא בעצמך בעמ' 15).
אני לא יודע כמה המשפט הזה רלוונטי היום בעולם המערבי, אבל הוא בהחלט תקף לחלק גדול מאוכלוסיית העולם, אולי אפילו הרוב. כמו כן, גם לחלק לא קטן מאזרחי ישראל - חרדים ובדואים לדוגמא.
"איך מתחתנים" הוא האח של "איך מתים", כשלא מעטים יגידו שאין הבדל בין שני הדברים (אבל לא אני). ארבעה סיפורים על חתונות בצרפת של המאה ה-19. כל אחת של בני מעמד אחר - מאריסטוקרטים ועד לפשוטי העם. ככל שהמעמד החברתי שונה, הפאר, מספר המוזמים וחשיבותם בחברה, האוכל וטיב התזמורת משתנה גם כן. גם הסיבות, או יותר נכון האינטרסים, משתנים ונעים בין רכוש למעמד (אבל אצלי לא היו כאלה). רק בתחתית ההיררכיה האינטרסים נעלמים וניתן למצוא את הדבר הזה... נו, איך קוראים לזה?? אה, אהבה (שאצלי הלב גדוש בה).
גם ילדים לא ממש נולדים מהחתונות האלה, למעט אצל זוג אחד, אלה שאוהבים. לא יודע כמה זה באמת אפיין את התקופה ההיא, אך ייתכן שזה באמת תחילת הירידה בפיריון באירופה שהובילה אותה להיכן שהיא היום. כך או כך, בסופו של דבר אצל כל הזוגות נוצר איזה סטטוס קוו, שבו היחסים נמשכים. אולי זאת העצה שניתן לקחת גם למאה שלנו (אבל אני לא צריך אותה).
למרות שזו לא יצירת מופת, רואים שזולא קורץ מהחומר של הטובים ביותר. הוא מינימליסט, אך בשל כשרונו יש לו את היכולת לתאר מצבים במשפט אחד, מה שלאחרים דורש הרבה יותר. ההבחנות הדקות שלו והתיאורים הריאליסיטם עושים את הספר לאמין מאוד. אין לי ספק שאקרא עוד מהסופר הזה.
מומלץ. ארבעה כוכבים ממני, אימוג'י צוחק ולב מאישתי. חג שמח לכולם.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
קיבוצניק, תודה על ההמלצה, נשמע מעניין, בהחלט אחפש עוד ספרים שלו.
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
תודה אנקה, חג שמח!
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
תודה אברהם, וכמובן תודה על הטיפ :).
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
תודה yaelhar. הקבלה יפה. אל תגלי לאף אחד, אבל הדירוג הוא ארבעה מינוס.
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
תודה חני. מסכים בקשר ל"שטחים" (במידה והבנתי את כוונתך). גם שזוג מחליט לחיות ביחד, עדיין לכל אחד נשאר הלבד שלו והדברים שהוא אוהב לעשות בלי הבן/בת הזוג. כיבוד של הפרטיות הזאת היא לדעתי אחד המפתחות לזוגיות בריאה. אהבה, גדולה ככל שתהיה, לא מספיקה לזה.
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
תודה מורי ופאלפ על ההסבר.
|
|
|
קיבוצניק
(לפני 3 שנים)
Ranran, ספר נוסף שלו הוא "האדמה" שיצא בהוצאת שטיבל ב-1929 (תרפ"ט). עוסק בחיי הכפר הקשוחים ובמרכזם איכר שעושה את טעות חייו ומחלק את אדמתו לשלושת ילדיו עוד בטרם מותו. האדמה לא מוציאה מכולם את הטוב שבהם דוקא. סיפור נוקב ולא קל.
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים)
ביקורת מרעננת שכיף לקרוא אותה.
חג הכי שמח :)
|
|
|
אברהם
(לפני 3 שנים)
סקירה יפה מרעננת.
את הסקירות המועטות שלי אני כותב תחת עיניה העצומות של רעייתי. אבל כמה נחמד ונאה מצידכם שיתוף הפעולה. והיה אם יום אחד מישהו "יתלונן" על טיב הסקירה, תמיד תוכל להשתמש בפסוק הידוע: "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" חג שמח לך ולמשפחתך.. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
ביקורת חמודה.
שמחתי לראות דירוג מציאותי של הספרון, שלמרות שנכתב במאה ה-19, ובדרך כלל חיבורים מהתקופה ההיא או קדומות ממנה, מקבלים לרוב 5 כוכבים... כמו ריהוט "עתיק": מכוער, לא שימושי, לא נוח (אם מותר לשבת עליו) אבל "עתיק", כלומר שווה. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים)
תגיד ללב הענק שלה והלב הגדוש שלך שנחמד לקרוא
סקירה בשותפות כזו. אהבתי את המשפט של זולא וגם מבינה אותו. במשך הזמן כל אחד מבני הזוג מנכס לו שטחים משלו וקנאי להם. מחכה לי "גן עדן לאישה" ונראה לי שהוא יהיה דובדבן. תודה על הסקירה היפה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים)
מרוגון מקאר תורגם לדעתי הכל. הספר "החורבן" , האחרון
שמתאר את נפילתה של האימפריה השנייה בעקבות מלחמת פרוסיה - צרפת תורגם אף הוא, אך הבעיה שהתרגום הכי "עדכני" הוא מתחילת המאה ה-20 וקשה להשיגו.
זולא הוא מיוחד במינו. אגב "גן עדן לאשה" בינוני פלוס ומזכיר רומן למשרתות. "היצירה" טוב מאוד... |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים)
מורי, אם ננה היא הבת של ז'רבאז, האם לא הגיוני לקרוא קודם את ז'רבאז?...
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים)
דווקא נדמה שפעם עניתי, אבל תמיד שווה לחזור: זולא כתב סדרה על צרפת בשם רוגון-מאקאר
ולא כולם תורגמו. קרא, ולא לפי סדר את ז'ארבז, ננה (הבת של ז'ארבז), המשיסה, היצירה וגן עדן לאישה. גם עדן לאישה עוסק בתופעת הקניונים של היום והתחקיר נעשה בלה בון מרשה, הכלבו הוותיק בפריז, לשם הלכתי במיוחד לראות הכצעקתה. פסטה ברילה הכי זולה שם...
היצירה עוסק בצייר פול סזאן, חברו של זולא. בעקבות הספר עבר ביניהם חתול שחור למרות שהשם המפורש לא הוזכר. בסדרה שציינתי עשרים ספרים ורק עוד אחד נדיר השגתי: ז'רמינל. |
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
פרפר, אני אוהב ללכת על בטוח :)
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
תודה רבה אברש. גם אני עד לפני שבוע לא קראתי את זולא. אני מאוד אוהב את הסגנון הזה, ממליץ לך בחום.
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
מורי, שאלתי אותך בביקורת הקודמת מה הכי טוב שלו ולא ענית לי.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים)
נראה שלקחת עורך דין צמוד בסקירה הזאת. לא השארת נקודה אחת לא מכוסה :-)
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים)
סקירה ממש חמודה.
כמה אדיב מצד אשתך להשגיח שמא תיפול בה איזו טעות. ׁ(:
עוד לא קראתי דבר משלו, אבל הסקירות האחרונות שלך בהחלט עושות חשק ובמיוחד הדברים שכתבת על המועט המחזיק את המרובה. חג שמח וגמר חתימה טובה! |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים)
דווקא הספר הזה חלש. נראה מה תגיד כשתגיע לתותחים האמתיים.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
