“יריד ספרים זה כיף. נכנסים למתחם, רואים את ערימות הספרים בזיל הזול ורוצים לקנות הכל. דון דלילו? שמעתי עליו פעם, לעגלה! תחילה מטיילים לאט ונוגעים בכל ספר, אך מהר מאוד ההתלהבות יורדת, הסבלנות אוזלת ומתחילים להתקדם מהר יותר. כבר לא הופכים ספרים ומדלגים על מדפים שלמים, כשרק מה שבאמת מעניין אותנו לוקחים (סאראמאגו שלא קראתי, לא ניקח?). אך דלילו שלנו שמוסווה תחת ערימת הספרים מצליח לעבור את הסינונים ולהגיע”

“"יש משהו ברוח, היא מפשיטה אותך מהעזות, חודרת לתוכך, מתמידה, גורמת לך להרגיש את הקלישות החבויה בכל מה שמסביבך, בכל החומר המוצק של מאה התעסקויות – השברירות הארעית החשופה מכל." נשמע מבטיח נכון? אז זהו רק ציטוט מקסים, הספר ממש ממש לא! לפעמים כשאני מנסה להסביר למשהו משהו אני לא מבינה איך זה יכול להיות שאני מדברת בעברית רהוטה אך עדיין לא מצליחה להסביר או "לצייר" את המחשבות שלי לאדם שעומד מו”

“"נקודת אומגה" היא נובלה קצרה מאת הסופר האמריקאי הוותיק והמוערך דון דלילו. שם הספר מבשר באופן מטעה שאולי מדובר בספר מתח או ברומן פוליטי אך "נקודת אומגה" חומק מכל הגדרה ולדעתי הוא מהווה מעין ניסוי בספרות. הסופר משחק באופן ההבעה הסיפרותי ולמעשה מוליך שולל את הקורא המצפה למבנה סיפורי מוכר (כזה שכולל התחלה, אמצע וסוף, מכירים?). מבחינה זו, זהו ספר מטעה ואולי אף מאכזב. אך אם מתגברים על הציפייה המוקדמת מת”

“יום כיפור יוצא. האנשים לאט לאט חוזרים מבית הכנסת, אורות נדלקים בבתים והחיים חוזרים להרגלם. מהדורת החדשות נפתחת, ומגיש החדשות- גדעון או דני משהו- פותח בידיעה בנוגע לדאע"ש. שוב פעם הארגון המזוויע הזה, שנראה שלא מפסיק להמאיס את עצמו עלינו. מיליציות פולשות לערים, אנשים נטבחים ונשחטים, נשים נאנסות, ילדים מחונכים למלחמה והכול בכאוס אחד גדול. אבל למערב זה לא מזיז. ברגע שנתפס כתב עיתונאי מערבי (שמה לעזאזל”

“יריד ספרים זה כיף. נכנסים למתחם, רואים את ערימות הספרים בזיל הזול ורוצים לקנות הכל. דון דלילו? שמעתי עליו פעם, לעגלה! תחילה מטיילים לאט ונוגעים בכל ספר, אך מהר מאוד ההתלהבות יורדת, הסבלנות אוזלת ומתחילים להתקדם מהר יותר. כבר לא הופכים ספרים ומדלגים על מדפים שלמים, כשרק מה שבאמת מעניין אותנו לוקחים (סאראמאגו שלא קראתי, לא ניקח?). אך דלילו שלנו שמוסווה תחת ערימת הספרים מצליח לעבור את הסינונים ולהגיע”

“"יש משהו ברוח, היא מפשיטה אותך מהעזות, חודרת לתוכך, מתמידה, גורמת לך להרגיש את הקלישות החבויה בכל מה שמסביבך, בכל החומר המוצק של מאה התעסקויות – השברירות הארעית החשופה מכל." נשמע מבטיח נכון? אז זהו רק ציטוט מקסים, הספר ממש ממש לא! לפעמים כשאני מנסה להסביר למשהו משהו אני לא מבינה איך זה יכול להיות שאני מדברת בעברית רהוטה אך עדיין לא מצליחה להסביר או "לצייר" את המחשבות שלי לאדם שעומד מו”

“"נקודת אומגה" היא נובלה קצרה מאת הסופר האמריקאי הוותיק והמוערך דון דלילו. שם הספר מבשר באופן מטעה שאולי מדובר בספר מתח או ברומן פוליטי אך "נקודת אומגה" חומק מכל הגדרה ולדעתי הוא מהווה מעין ניסוי בספרות. הסופר משחק באופן ההבעה הסיפרותי ולמעשה מוליך שולל את הקורא המצפה למבנה סיפורי מוכר (כזה שכולל התחלה, אמצע וסוף, מכירים?). מבחינה זו, זהו ספר מטעה ואולי אף מאכזב. אך אם מתגברים על הציפייה המוקדמת מת”

“יום כיפור יוצא. האנשים לאט לאט חוזרים מבית הכנסת, אורות נדלקים בבתים והחיים חוזרים להרגלם. מהדורת החדשות נפתחת, ומגיש החדשות- גדעון או דני משהו- פותח בידיעה בנוגע לדאע"ש. שוב פעם הארגון המזוויע הזה, שנראה שלא מפסיק להמאיס את עצמו עלינו. מיליציות פולשות לערים, אנשים נטבחים ונשחטים, נשים נאנסות, ילדים מחונכים למלחמה והכול בכאוס אחד גדול. אבל למערב זה לא מזיז. ברגע שנתפס כתב עיתונאי מערבי (שמה לעזאזל”