ביקורת ספרותית על איך מתים מאת אמיל זולא
ספר טוב

---

ספרות זולא
ביקורת 1 מתוך 2.
שני ספרונים של אמיל זולא קניתי בזמן שחיכיתי שיגררו לי את האוטו. בכל זאת, צריך להעביר ארבע שעות של המתנה. כמה ימים לפני זה הוא כבר נשמע מקרטע עד שבוקר אחד הוא החליט להתפגר במרכז תל אביב. ממש כאילו יד מכוונת מעורבת בזה, נעצרנו כמה עשרות מטרים מחנות ספרים. טוב, לא יד מכוונת ולא נעליים. אין דבר סביר יותר מחנות ספרים במרחק הליכה במרכז תל אביב. לאחר מאה שנים של בדידות ומנת יתר של פנטזיה, גורלות וצירופי מקרים - סוף סוף הרגליים על הקרקע.
אישית, יש לי חולשה לספרים שהעלילה בהם מתרחשת בטרקלינים לאור עששיות כשבחוץ חנויות של בעלי מלאכה וכרכרות רתומות לסוסים עוברות מרחקים הנמדדים בפרסאות. במיוחד כשזה נכתב באותה התקופה והסופר למעשה מתאר מציאות קיימת.
"איך מתים" הוא סיפורם של חמישה אנשים בני מעמדות שונים בצרפת של המאה ה-19. כל אחד מת בסביבה שונה; אחוזה מפוארת או חדרון שדולף לתוכו גשם, ממזרון נח ועד סמרטוט ממולא בקש, הלווייה מפוארות או ליווי של מספר תושבי הכפר ומידת הפאר של הכנסייה ובית הקברות.
למרות ההבדלים, קיים גם הרבה מן המשותף. ראשית כולם בסוף מתים, ונראה שרק הקרובים ביותר באמת אבלים והשאר מהר מאוד מאבדים עניין ועוברים לשיחות חולין, ההכרח שבהמשך שגרת החיים, החישובים הכלכליים ואירגון הלוויה.
רגע, זה בדיוק סיפור מותו של האוטו שלי וזה כבר צירוף מקרים יותר רציני. אגב, למרבה התדהמה, הגרר הגיע ממש מהר והרס לי את שטף הקריאה.
אמיל זולא זה ריאליזם הארד קור, על גבול הספרות עיון. הוא לא מרבה במילים, מאוד מדויק ומטיח לנו את האמת בפרצוף, שעל אף שהיא מהמאה ה-19 היא עדיין רלוונטית.
בינינו, כולנו היינו פעם בהלוויה של הדוד של החבר או של הסבתא של הידידה. כולנו הרגשנו את הרטט של הפלאפון בכיס (במידה וזכרנו להשתיק אותו) וחיכינו לרגע הנכון לבדוק מי שלח לנו הודעה.
סה"כ ספר טוב מאוד, שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של Ranran
» ביקורות נוספות על איך מתים