ביקורות ספרים על הספר בית קיץ עם בריכה
|
ספרות ביבים במיטבה.
לזכותו של הספר ייאמר שהוא קריא. מאוד. לכך יש לקוך בלי ספק כשרון ניכר. המשכתי לקרוא בו כמו שממשיכים לנשנש חטיף צ'יפס מטוגן – בידיעה שאלה קלוריות ריקות ואולי אפילו זה לא יעשה לנו טוב אחר כך – אבל שולפים עוד אחד ועוד אחד.
אז מה היה לנו עד עמוד 216 מתוך 330?
הגיבור הוא מארק – רופא משפחה שבז למטופליו, לועג בליבו על הגופים שלהם, על הצרכים שלהם ולא מכבד את המקצוע שלו. הוא מגלה קנאה לאשתו המקסימה והיפה. אך גם אותה הוא לא מכבד. הוא בוגד בה מתחת לאפה. הוא נוטה להתפרצויות זעם, בעל אופי נקמני, תחמן. הוא מצליח להסוות את זה תחת מעטה של בורגנות מנומ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני אוהבת את הספרים של הרמן קוך. הוא קצת מזכיר לי את הספרים של מאיה ערד. נראה ששניהם מצד אחד שונאים את הגיבורים הראשיים ומצד שני גורמים לקורא למצוא איזה שביב של הזדהות עם אותה הדמות ששרויה בדרך כלל בדילמה עמוקה.
קראתי את כל ספריו של קוך למעט "אודסה סטאר" וקראתי אותם לחלוטין לא לפי הסדר הכרונולוגי בה הספרים יצאו לאור, אך אני חייבת להגיד שבתחילת הספר התבלבלתי מעט בין ד"ר שלוסר לבין סטנלי פורבס מ"סרט עם סופייה" אולי בגלל ששניהם הולנדים בגיל העמידה, מיזונטרופים, שוביניסטים ונרקיסיסטים הנפוחים בעצמם עד לעין סוף או אולי בגלל החיבה של קוך לשם סטנלי, כי גם ב"... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מארק שהוא רופא משפחה מבלה עם משפחתו כמה ימים באוהל בחצרו של חברו השחקן ראלף מאייר.
בסיפור יש התנהגויות לא ראויות בתחום המיני וגם בגידות.
יוליה, ביתו של מארק נאנסת על ידי אדם שהיא לא רוצה לחשוף את שמו בתואנה שהיא לא זוכרת.
למארק יש מחשבה מיהו ורעיון איך לטפל בכך.
לא אוסיף.קיראו בעצמכם.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרמן קוך, אחח איזה סופר מחונן. איך הוא יודע לגעת במחשבות הכי כמוסות שלנו. להזכיר לנו שכולנו אחד בעצם ולכולנו יש את אותם דחפים בסיסיים, ביולוגיים, חייתיים אפילו. הספר הזה טוב בהרבה מ"ארוחת הערב", לדעתי, ממה שאני זוכרת ממנו בכל אופן. קראתי אותו לפני עשור כמעט. אבל הוא גם מאוד דומה לו. קוך מתאר בצורה מאוד ברורה, חסרת התייפייפות את מה שמבעבע מתחת לפני השטח. מה אסור ומותר בחברה שלנו, המערבית. מה נחשב למוקצה, מה צריך להוקיע ולזרוק מתוך החברה החוצה כשהוא לא מתאים לנו ולא משנה כמה ליברלים ופתוחים אנחנו, כמה אנחנו טוענים שתמיד נקבל את השונה.
כשהתחלתי לקרוא, כבר ע... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרמן קוך יודע לכתוב סיפור. הספר מרתק וסוחף מההתחלה ועד סופו. זה לא מותחן סטנדרטי אלא ספרות איכותית ומתוחכמת.
הדילמות שעומדות בפני גיבור הספר ד"ר מרק שלוסר גורמות לנו להתחבר לסיפור ולמספר כיוון שהוא נוגע בנושאים יום יומיים שאנחנו בעצמנו נאלצים להתמודד איתם. חלק מהמצבים המתוארים זוכים לאהדת הקהל וחלק ממש להסתייגות. הבעיות איתם מתמודד ד"ר שלוסר מובעות בצורה רהוטה ומעניינת המאלצת את הקורא להתערב רגשית ולחשוב - מה הייתי אני עושה במצבו?
הסופר מתאר יפה מה מתחולל בנפשו של ד"ר שלוסר. נפש האדם והתנהגותו הם בלתי צפויים במצבי לחץ לא שיגרתים. כל אחד מאתנו ח... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את ספרו הראשון של קוך ארוחת ערב קראתי בנשימה עצורה. הספר המצוין ההוא טלטל אותי.התחלתי לקרוא את הספר הנוכחי כשכולי ציפייה. והנה לא יכולתי לו. הרגשתי גועל ושאט נפש. חשבתי להניח לו. שאלתי את עצמי למה לי כל זה. אני הרי אמורה להנות מהקריאה. למרות הכל הייתי סקרנית לדעת לאן יוליך אותי הסופר. כמעט וויתרתי . קראתי שוב את כל הביקורות כאן והחלטתי לנסות לצלוח את החלק הראשון. ואז זה קרה. לא הניחתי לו עד העמוד האחרון. לא אחזור על כל שנאמר כאן על ידי קודמי. כולם דברי חכמים. אני נותרתי רק עם השאלה הגדולה: איך הייתי נוהגת במצבים שבהם ילדי מותקפים. מקווה שלעולם לא אעמוד ב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר לוקח אותנו למסע בצדדים האפלים של הנפש, דרך התסכול והתיעוב של חוליי החברה המודרנית. הדיכוטומיה של הדמות הראשית אשר חשופה לכל החוליים אך אינה רוצה לעשות דבר, משקפת מאוד את התפיסה האירופאית. הספרים של קוך מאוד מזכירים את הסרטים של טוד סולונז. מומלץ בחום לבעלי קיבה חזקה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המים בבריכה הזו הם מעופשים, דלוחים ועכורים. בריכה? ביב שופכין דווקא יותר מתאים. ודווקא על רקע רגשות הסלידה שהספר הזה עורר בי, אני חייב לציין שהוא פשוט מצוין, לטעמי.
בספרו הקודם והראשון שלו שקראתי, "ארוחת הערב", קוך הוליך אותי שולל. הוא גרם לי ליפול ברשת קסמיו של הגיבור, לחוש כלפיו אמפתיה והזדהות, ורק לאחר מכן הוא חשף בפניי את קן הצרעות שמתחולל בנבכי נפשו המעוותת.
הפעם לא תצליח להערים עלי, קוך ידידי, חשבתי לעצמי עם תחילת הקריאה. הכנתי את עצמי מבעוד מועד שמאחורי החזות החיצונית המהוגנת של הגיבור ניצבת דמות מעוותת ואלימה במיוחד. אז נכון שקיבלתי דמות מחל... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מארק שלוסר הוא כנראה לא הרופא שהייתם רוצים שיטפל בכם. הוא אמנם רופא טוב בכל הקשור לשימוש בידע הרב שרכש במהלך לימודיו ובניסיונו, אבל בכל שאר ההיבטים אתם לא הייתם רוצים לדעת מה עובר לו בראש. הוא ציני, שמקשיב למטופלים 19 דקות נוספות מעבר לדקה הראשונה שבאמת נחוצה לו, רק כדי שירגישו שיש מישהו שמקשיב להם ובעצם דבריהם לא מעניינים אותו כקליפת השום והוא רק חושב על שמו ההולך ונבנה. הוא מתנשא, שחושב שאנשים הם טיפשים, היסטריים וצמאים באופן מעורר רחמים לתשומת לב. יש לו ראייה קרה ומבוססת על ביולוגיה, ללא רגש. הוא נגעל מכם. אולי השנים כרופא עשו לו את זה ואולי זה היה ח... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באיחור מה קראתי את שני הספרים הראשונים של קוך אחד אחרי השני, וככל הנראה אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכתבו קודמי. רק אומר שהמסקנה המיידית שלי היא שלא הייתי רוצה להיכנס לנבכי נפשו של הרמן קוך, ולא הייתי רוצה להבין מאיפה הוא שואב את הרעיונות המזוויעים שלו ואת האלימות הברוטלית. גם לא הייתי רוצה לדעת על איזו מראה הוא מסתכל ומה בדיוק הוא רואה שם...
אלא שמה לעשות, הכתיבה שלו טובה מאוד, אפילו קצת מהפנטת. הרמן קוך יודע שהמשיכה הבלתי מוסברת של המין האנושי לשמוע מנגינות אפלות של מיזנטרופיה, אגוצנטריות ונקמנות תמיד קיימת, ואת הפרטיטורה הזו יודע מר קוך לכתוב וגם... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספרו (השלישי ?) הרמן קוך כהרגלו מעלה דילמה קשה מחיי המשפחה
התיאורים והתרחשויות המלווים את הספר אופיינים לספריו וגם בספר זה הוא לא פספס אף הזדמנויות להכניס את המילה : איבר, דם, מוגלה ,ישבן וכיו"ב
הספר מתקדם לאט , וכמי שקרה את בספריו הקודמים חיכיתי כבר לאקשן שאחרי 150 עמוד נראה שלא רוצה להגיע...
בקיצור
סבלנות , ספר בעל קצב איטי יותר , אבל זה בסדר כי הוא מתאר חיי משפחה , שבאופיים הם בד"כ שגרתיים .
עד שקורה הנורא מכל
ואז...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יותר מהכל זהו ספר על יצרים. והם חדים, חזקים,מוחשיים,ומאוד מאוד נוכחים בכל פרק ופרק.
עד כמה רחוק נלך על מנת להגן על עצמנו? על חיי יקירנו?
יש גבול בין המוסרי ללא מוסרי.לא תמיד אנחנו יודעים היכן הוא,ולעיתים אנו עוברים אותו אם בצעד קליל,ואם ברגל גסה,ובצעד מכוון.
הרמן קוך מעלה על הכתב את כל הדברים שכולנו חושבים עליהם,אבל לא מעיזים לבטא בקול רם.
הכתיבה שלו מאוד ברורה , כזו שאתה מבין מיד מה הוא רוצה לומר.
על העלילה בקצרה,ולמה בקצרה? כיוון שהעלילה לא גדולה ונרחבת,זה קודם כל ,הסיפור מתמקד בעיקר בהשלכות.קשה לכתוב על העלילה מבלי לעשות ספויילר. אז ככה:
ד"ר מארק ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בדיוק כמו ב"ארוחת הערב", גם בספר זה הדמות הראשית היא אב עם אופי אלים מבעבע מתחת לפני השטח שיש לו בעיה עם אחד מילדיו, גם כאן אנו עוסקים בביולוגיה, בעיות מוסריות וקונפליקיטים רגשיים ומשפחתיים.
למי שקרא את "ארוחת הערב", אל תתפלאו אם אתם מרגישים כמו דה ז'ה וו אחד ארוך.
שני הספרים יותר מדומים אחד לשני, הם תאומים זהים, יש להם את אותם המוטיבים, דמויות ונושאי העשרה וידע.
מבחינת עלילה הסיפור כאן יותר מעניין מארוחת הערב.
סך הכל הספר הוא טוב וזורם.
אם אודסה סטאר הוא על אותו עיקרון אני כנראה אוותר על הקריאה שלו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בית קיץ עם בריכה מספר את סיפורו של מארק שלוסר, שהוא טיפוס נאלח. מעצבן ונאלח. קשה לי להיזכר בדמות ראשית של ספר מעצבנת יותר ממנו. יש טיפוסים הרבה יותר גרועים ברמה המוסרית - פטריק מ"אמריקן פסיכו", לוק מ"איש הקוביה". אבל אותם דווקא אהבתי. אפשר לומר שגיבורים בעייתיים מוסרית זה די אופנתי אפילו. אבל לא כאן - שלוסר לא מעורר הזדהות בשום צורה. וזה קצת מעצבן, כי אני לא יודע אם הרמן קוך התכוון לכך או לא.
בכל אופן, שלוסר הוא רופא משפחה. מהסוג שלא הייתם רוצים ללכת אליו. נחמד, אוהב לרצות, ושונא את המטופלים שלו. שונא את השומניח שלהם, את היבלות שלהם את הסיפורים הלא מענייני... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר טוב. אני אוהבת את הרמן קוך. אהבתי גם את הספר הקודם השלו ואת זה אולי אני אוהבת אפילו יותר.
פה לטעמי יש יותר עלילה ואפילו מתח.
עדיין ישנה בעיה קטנה עם איזו עלילת משנה שנראה שהסופר שלנו פשוט שכח לסגור אותה וזה קצת הפריע לי כי מדובר בכל זאת במשהו מותח אבל את העלילה הראשית הוא הקפיד לסגור ובסך הכל הספר טוב.
הוא מתאר באופן כנה עד כדי כאב את האמת מאחורי רופא משפחה בהולנד ומנפץ סטיגמות שיש לכולנו בראש על המקצוע הזה.
אני הרגשתי שאני נחשפת למחשבות הכנות ביותר של הרופא,דברים שאפילו קצת לא נעים לדעת וזה המיוחד בכתיבה של הרמן קוך: הוא לא דופק חשבון והאמת שלו ח... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה ביקורות מעניינות נכתבו על הספר הזה. אני בחרתי להתייחס לנושא אחד והוא שאלת התנהגותו ומוסריותו של הרופא שחרתה לי ולא הודגשה מספיק.
אם פוגעים בדבר הקדוש והיקר לך ביותר עלי אדמות, אתה חש בצורך הקדום לפגוע חזרה ללא שום היסוס. היום וטוב שכך, אנו חיים בעידן של חוק ומשפט שלא כמו בעבר הרחוק שם כל אחד נטל לעצמו את החוק לידיים וזו הסיבה שהומצאו חוקים ובית משפט שיחרצו דין על מנת שלא נחייה בתוך כאוס.
גיבורו שלך הספר הזה רופא משפחה במקצועו מחליט לקחת את החוק לידייו ולגרום למותו של מטופל שלו משום שנחשד כמי שפגע בבת שלו. לא אדם מן הישוב אלא רופא שתפקידו להצ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מבפנים כל הגופים האנושיים נשמעים אותו דבר." (עמ' 5)
מבפנים, גם כל הספרים הכתובים נראים אותו דבר: דפים לבנים שצבועים בשורות שחורות של אותיות שמצטרפות למילים שמצטרפות למשפטים שמצטרפים לסיפור. אבל להגדיר את הרמן קוך כמי שהאותיות, המילים והמשפטים שלו מצטרפים לסיפור, זו לשון המעטה שתעשה לו עוול גדול. לטעמי, הרמן קוך הוא שונה. הוא לא רק מספר סיפור, הוא עושה שיקוף, אולטרסאונד, סי.טי ואמ.אר.איי לבפנוכו של הסיפור, של האדם, של הנפש, של החיים. אולי בגלל זה הדמות הראשית שבחר לספרו היא רופא, ד"ר מארק שלוסר.
אולי. אני לא יודעת, אבל זה לא משנה. בשורה התחתונה, הרמן קוך ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ויש גברים שחושבים,רק חושבים שמותר להם הכל. ככה "בשושו" חושבים שהם צריכים לנגוע ביצירה האלוהית
ולסטות לרגע קט מהדרך שבהן דברים נועדו לקרות. לפעמים מותר גם להם להמתין ולדחות סיפוקים ,לספור עד עשר לפני
שעושים מעשה אל חזור.(פשוט כל המקרים לאחרונה הצטברו לרגע למקרה אחד גדול)
הוא רופא משפחה .אבל קודם כל הוא גבר, לאחר מכן הוא בן זוג ,ולאחר מכן הוא אבא לשתי בנות מדהימות בגיל ההתבגרות
שכל אחד שעובר ורואה אותן חושב לעצמו איזה גנים מוצלחים ייצרו ילדות כל כך מושלמות.
הן בוסריות יפיפיות והן נמצאות בשלב שמצד אחד הן ילדות ומצד שני נשים ממש.
ההורמונים בגיל הז... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מודעות עצמית.
דבר נפלא באמת, שקרה לי ביום בהיר אחד ללא הכנות וללא רמזים ממכרי או יקירי.
נערה בת 16 נכנסת להתקלח ולחפוף את הראש, מהמהמת לה את ״בגלל״ של החיפושיות שכבר שבוע לא יוצא לה מהראש, זוכרת שעליה להתכונן להכתבה באנגלית.
יוצאת מהמקלחת תוך עשר דקות, המגבת מלופפת על ראשה והיא ממתינה שהמים יספגו על מנת שתוכל לשחרר את רעמת שיערה השחור ולהתחיל לסרקו.
היא מביטה במראה כהרגלה, מעבירה בתנועות יד מדודות את המברשת מלמעלה למטה
באיטיות, בריכוז כהרגלה.
אך לפתע היא עוצרת. ידה באוויר.
היא מתקרבת למראה ובוחנת את קלסתר פניה, ממצמצת, שכן תמיד היתה כבדת ראיה ומגל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב.. אחרי כל כך הרבה המלצות, בכל זאת לקחתי אותו - ומה הפלא - סיימתי במהירות המקסימלית שלי.
אהבתי אותו מאוד. מאוד מאוד. שילוב מושלם בין ספר מרתק מכל בחינה שהיא בין נושאים ועומק לספר מתח ( שאני לא קוראת, אבל מה לעשות - זאת חווית קריאה מעולה ).
מה מרתיע אותי בעיקר בכתיבת ביקורת זו? כל כך הרבה כבר נאמר על הספר הזה, כל כך הרבה נכתב.. מה כבר יש לחדש? כמו כן היכולת לדבר עליו מוגבלת - כי הסיכוי לספוילר עצום. עכשיו כשסיימתי - אני יודעת שיש, אומנם שהשתדלתי שיהיה כמה שפחות.
ההתחלה מפתיעה - אם אחד מאיתנו צריך איזו דחיפה להפסיק לעשן, או לאכול בריא יותר, או בכלל כל דבר להפ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר קל לקריאה. מעורר סקרנות, יש ציפיה למשהו שאמור לקרות, אך כשהדבר קורה, הוא די ליד או כמעט.
כל הספר ליד, כמעט. כמעט בועט. כמעט מעורר דילמות חברתיות ואנושיות.
הסופר מעביר גם בספר זה בקורת על החברה ההולנדית...יו! איזה כיף לדעת "שלא רק אנו דפוקים!"... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התאכזבתי. כן, נכון שהספר מעלה שוב למודעות תובנות עמוקות בחיים ונושאים נוספים מרתקים כגון יחסים משפחתיים, הורות, מוסר, אתיקה מקצועית ועוד. עולות שאלות בנושאים שונים אשר מעמידות את הקורא במבחן וגורמות לך לחשוב מה אתה היית עושה אילו... (מעניין!)
לי אישית בכלל לא הפריע התיאורים על גוף האדם והפרשותיו. אני דווקא למדתי דבר או שניים על מזון, אורח חיים והשפעתם על הבריאות שלנו.
יחד עם זאת, אפשר לומר שעד עמוד 200 די השתעממתי (למרות שזה היה נחוץ על מנת להבין את הדמויות והדינמיקה, אבל לאור הספויילר על גבי כריכת הספר אפשר היה לעשות את החלק הזה טיפה יותר מעניין או מות... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קוראת תמימה פחות-או-יותר אוחזת בידה את הספר שרכשה זה עתה, ובשלב ראשון מרפרפת בעיניה על הכיתוב שמופיע על הכריכה האחורית. כידוע, הכריכה האחורית היא חלק בלתי נפרד מהספר, היא היא ההכנה לקריאה:"משחק מקדים", יאמרו השובבים בעליצות."מתאבן", יכריזו הפודי'ז בחמדה. "כריכה אחורית לספר כמו הכנה למזגן בדירת ארבעה חדרים וחצי בפריפריה", ייאנח הזוג הצעיר בעיניים חולמניות.
אך אבוי! שוד ושבר! המו"ל לא מסתפק הפעם בתיאור כללי של המתרחש + ערימת סופרלטיבים מופרכת מאת מבחר לא-מקרי של מבקרים, אלא מסגיר לעיניה-הממאנות-להאמין של הקוראת התמימה פחות-או-יותר פרט מהותי וחשוב בעלילה!... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני מספר שבועות אישי היקר נסע לים עם שתי הבנות הקטנות שלנו. אני נשארתי בבית, קצת לנוח. מגיע לי, לא? כשחזר, סיפר לי שהקטנה יותר נעלמה לו 'לכמה דקות'. מה?! זעקתי, איך אתה נותן לדבר כזה לקרות! אסור שזה יקרה. אסור להוריד מהן לרגע את העיניים. נסי את ללכת איתן בלעדיי, נראה אותך, הוא ענה לי. נזכרתי במקרה הזה כשקראתי את הספר הזה. המספר גם הוא אב לשתי בנות, וגם הוא מנסה לשמור עליהן מכל הרעות החולות שם בחוץ..לא אפרט עוד כדי לא להרוס למי שעוד לא קרא (ואני מצטרפת לקריאות שעלו פה בביקורות: מי שלא קרא עדיין, אל לו לקרוא את התקציר בגב הספר).
הספר כתוב נפלא, בשפה פשוטה וישירה. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהייתי בצבא, גיליתי למגינת ליבי שחלום הילדות שלי להיות רופא, כנראה אף פעם לא יתגשם.
אמנם לחצתי, החזקתי, תמכתי חסמתי, בדיוק כפי שהלל החובש הורה לי, אבל בתוך תוכי נגעלתי. נגעלתי מהגוף האנושי, לא מהחלקים שאנו רואים יום יום, החלקים שאנו מלטפים, מנשקים, מפנטזים עליהם, את אלו אני די אוהב. אני מדבר על ה"ביפנוכו" הביפנוכו של הגוף האנושי הוא איך לומר, די מגעיל... ולא פחות מסריח. כשגיליתי שזה מגעיל אותי, וחיברתי את זה למזנטרופיות המולדת שלי, הבנתי שעדיף שלא אהיה רופא, לטובתי ולטובת המטופלים (בתקופה שרק עו"ד או רופא ישמח לבב אימא, זו הייתה החלטה אמיצה). מארק שלוסר, ג... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודע איך לכתוב ביקורת בלי לעשות ספויילר?
הספר מלא תהפוכות , כתוב בצורה יפה.
דר מארק שלוסר הוא רופא של סליברטאים, היא נגעל מהם מלהסתכל עליהם מלגעת בהם, אבל הוא נותן להם מה שהם רוצים.
משהו קרה, העולם שלו התהפך.
הסוף ישאיר אותכם עם הרבה מחשבות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כשהבנות שלנו היו קטנות, נהגנו לקחת אותן לשחק בגן שעשועים. רוב ההורים ישבו להם בנחת על ספסלי העץ, קוראים משהו, מפטפטים זה עם זה או בטלפון, מסתפקים במבטים חטופים בצאצאיהם המתפתלים בלוליינות על מתקני השעשועים. סתלבט. סבבה בבסיס. אשתי ואני, לעומת זאת, באנו לעבוד. תפקדנו כצמד שומרי ראש הצריכים לאבטח אח"מ בסביבה עויינת: מכל מתקן אפשר ליפול, מכל נדנדה אפשר לחטוף מכה, כל שעשוע הוא פוטנציאל לפציעה. בעוד אשתי שימשה כצופה המתריע בשער בקול רם וצלול בפני סכנות קרבות ("לא לטפס לשם, חמודה! תתרחקי, מתוקה, את תקבלי מכה בראש מהנדנדה!"), אני שמרתי על קירבה פיסית, דרוך לקראת ... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טורדני ולא קל לעיכול. קריא מאוד ומעורר לא מעט שאלות מוסריות.קראתי אותו ללא הפסקה כמעט ושמחתי שהוא נגמר - למרות שנהניתי מהאופן בו נכתב הסיפור. קראתי גם את הספר הקודם שלו "ארוחת ערב" - הדומה גם כן בשאלות המוסריות אותו הוא מעלה.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתרבות שלנו יש מקום מכובד לדברים שאסור להגיד. לא אנחנו המצאנו את זה - גם בדורות קודמים היו המון דברים שאסור להגיד, שאסור לחשוב עליהם אפילו. בא מארק שלוסר, הרופא, ואומר רבים מהדברים האלה בגלוי, באופן מפורט, עם דוגמאות ואפילו תמונות. הוא מגלה לנו את התרמיות הקטנות בהן הוא נוקט כדי למלא את הקליניקה שלו בפציינטים ואת חשבון הבנק שלו ביורואים. הוא מגלה לנו גם מה הוא חושב בינו לבינו על הפציינטים שלו, על גופם ועל נשמתם. ומה שהוא אומר אנחנו חושבים שאסור לו לומר לנו כי הוא רופא, וככזה הוא חייב לאהוב את הפציינטים שלו, לחמול עליהם ולרפא אותם. לא?
הספר עוסק בסוגים ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי נוחות, בחילה, גועל. אלו המילים העדינות ביותר שיכולתי לחשוב עליהן במהלך קריאת הספר הזה. רציתי לשנוא אותו, לומר שהוא גרוע ולהפסיק לקרוא, כאילו שאם אסגור אותו ואחביא במדף הכי גבוה בספרייה שלי הוא יפסיק להתקיים כמו מעולם לא היה. אבל לא יכולתי להפסיק. כאילו מישהו הפנט אותי ונטל ממני את יכולת הבחירה.
מארק שלוסר הוא רופא משפחה הולנדי חד אבחנה ונטול חמלה. הוא מביט בבני האדם ורואה אותם במערומיהם, תרתי משמע. מעולם לא היה הגוף האנושי כל כך דוחה בעליבותו. גם במשפחתו שלו הוא צופה באופן אובייקטיבי לכאורה, עד שהמציאות מכריחה אותו להתערב. התיאורים של קוך מקוממי... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב.
אין ספק שהוא גורם לך להרים גבה, מכיוון שחלק מהדברים הנאמרים קצת קשים לעיכול.
העלילה מעניינת, יש רגעים שאתה קצת מתוח מהעומד להתרחש.
מה שהפריע לי אישית בספר - יש חלקים גדולים מדי (בעיקר בהתחלה) שהם גם קצת מרוחים המתארים את מחשבותיו של הרופא, ומפריעים לשטף הקריאה. היה אפשר לקצץ אותם בחצי, אם לא ביותר, ואז חוויית הספר לא הייתה נפגמת.
מה שכן - בשורה התחתונה - הספר טוב ומומלץ לקריאה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
גועל של ספר, חבל שקראתי..באמת שיכולתי לחיות גם בלי התיאורים הדוחים האלה של גוף האדם. טוב שהוא לא הקדיש פרק שלם רק לחור של התחת.
בא לי לתת לסופר שתי סטירות על הכתיבה הנמרחת ברמה של כיתה ג, לפעמים הרגיש לי כמו שיחה עם איזה אישה רכלנית, חפירות ללא סוף. הייתה בכלל עלילה חוץ ממסיבות, בירות וקללות?? כנראה פיספסתי. ויש מצב שהוא חתיכת מניאק שוביניסט? היה נדמה לי או שהוא רומז שהאונס היה באשמת הילדה?? שילך לעזאזל. אל תקראו!! פח אשפה מודפס על גבי נייר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
בשורה התחתונה - הביולוגיה חזקה מאיתנו. מכולנו. אנחנו יכולים להתנגד, לנסות ולהתעלם, להדחיק, להכחיש, אבל הביולוגיה מגחכת אל מול אפסותנו, מחכה לשעת כושר, ומכה. אנחנו רוצים לשרוד. הגנים שלנו אנוכיים. להמשיך, לשרוד, להשתכפל, להתרבות, להשתפר. אז אנחנו מלבישים את הביולוגיה בכל מיני תחפושות, של מוסר ואתיקה ומשפחתיות וקהילה ומיניות ופסיכולוגיה ואהבה וזיונים וכיף וחופשות בקריביים, אבל מתחת לכל זה אנחנו מתוכנתים עד לאחרון הכרומוזומים בגופנו הביולוגי השורד. הביולוגיה קובעת לנו למי להימשך, וכמה זמן ומדוע. היא קובעת מה נרצה לאכול וממה ניגעל, כמה מאיתנו יהיו ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בסיומו של הספר יש לי תחושה חזקה, וכמה מילים יכולות לבטא אותה: גועל! בחילה! איכס! לא קראתי מימיי טקסט שמראה את המין הגברי בצורה מבחילה כל כך, שאין לי ספק אפילו שהיא לא קרובה למציאות(מקווה בכל אופן!). ספר שהביטויים שמכיל בתוכו, הם כל כך רוויים בשנאת נשים ושובניזם טהור, היה ממש ממש קשה לקרוא. אחד המזעזעים שבהם: "התאמצתי מאוד לרסן את עצמי. את בעצמך אישה, כוס מטומטם!"
כמו כן הספר הוא לא טוב מעוד סיבות:
1. הקונספט שלו דומה מדי לארוחת הערב (ספרו הקודם).
2. בספר הזה הסופר לא משכיל לגרום לקורא להזדהות עם הדמות הראשית לפני שהוא משחית אותה (כמו שהוא עשה בצורה מעולה בספר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין.
מכיוון שקראתי את ארוחת ערב, התפלאתי בשליש הראשון של הספר. הספר קריא ומושך אבל חסר את המתח הפראי של הספר הקודם.
אבל.. באופן פתאומי, תופס תאוצה.
הרמן קוך לא מאכזב. הטוויסטים לקראת הסוף רודפים זה את זה.
הספר כתוב ביד אמן. הרצון להגיע לחקר האמת בוער בעצמות.
כדאי כדאי כדאי.
חזק ומטלטל.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
23:00 אתמול- "יעל, עזבי את הספר, לכי לישון. יש לך מבחן מחר" אומרת האמא הפולניה שבתוכי. רק עוד כמה עמודים. 00:25- way past my bed time. "יעל, את קמה מחר בשש. ארבע שעות אחרי זה את נבחנת . עזבי את הספר, לכי לישון". עכשיו? בשיא המתח?? אין סיכוי. עוד קצת וזהו.
ב-01:20 סיימתי את הספר. ב-01:30 נרדמתי. ב-01:45 הבת שלי העירה אותי. היה לה פיפי....
ב"בית קיץ עם בריכה" יש כ-330 עמודים. את 150 העמודים הראשונים קראתי בארבעה ימים. את 180 הנותרים קראתי בפחות משלוש שעות. מעבר למה שזה אומר על הזמן הפנוי המועט שיש לי, זה משקף מאוד את מה שמתרחש בעלילה. זה לא שהעלילה בחצי הראשון של הספר משעממת, או כתובה לא טוב. ממש... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אל תקראו את הכריכה האחורית. פשוט אל תקראו!!! פה תיתקלו בניגוד אינטרסים מרגיז: להוצאה לאור יש אינטרס למשוך אתכם ולכן הם מספוילרים את הספר בלי בושה, ואילו לכם, קוראים יקרים, יש אינטרס ברור לקרוא את הספר בזרימתו הטבעית, עם הגילויים ההדרגתיים, החשיפה של הרבדים, הרמזים המטעים והמתח שמכרסם בבטן והודף אתכם להציץ בעמודים הבאים, ורק האהבה האמיתית לקריאת ספרי מתח מונעת מכם להקדים את המאוחר.
הרמן קוך הוא סופר מצויין. חד כתער, שנון, חריף. הוא יודע לספר סיפור כהילכתו, סיפור מטלטל, לא שיגרתי, סיפור יוצא דופן בפשטותו הייחודית, סיפור שיורד לפרטי פרטים טריוויאליים ב... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרמן קוך התפרסם בישראל בספרו הקודם ארוחת הערב. הספר ההוא עסק באימה הזוחלת ללב הורי נער העושה מעשה נפשע והאמת מתגלה אט אט. גם הספר שלפנינו עוסק באותה אימה המזדחלת ללב, אבל הפעם המעשה הנפשע הוא חד משמעי ואף הוא נעשה לנערה וצורת ההתמודדות של הוריה ובעיקר אביה. רק שכאן לא ברורה האשמה לדחיפה למעשה הנפשע.
קוך כותב קדחתני, ישיר וללא שומן מיותר. הפעם המספר הוא רופא משפחה, המטפל בין השאר בידועני הולנד, אחד מהם, ראלף מאייר, המופיע בסרטים וסדרות ונחשב ידוען בקנה מידע לאומי ואף בינלאומי. אותו ראלף מאייר הוא רודף שמלות בלתי נלאה, דמות גדולה, פיסית, אדם קולני ומוש... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספרים של קוך צריכים לשאת לוגו של דמות מגרדת בראש עם בועת סימן שאלה מעליה.
בספר הזה, כמו בספרו הקודם "ארוחת הערב", התגרדתי
כמוכת כינים. קוך מעלה סוגיות בתחומי מוסר, קודים
חברתיים, מיניות, אתיקה, טאבו, הורות ובכלל על טיבנו
כבני אדם ועל התנהלותנו במסגרת המשפחה והחברה.
לקוך יש תבנית: סיפור בגוף ראשון ע"י דמות אינטליגנטית, משכילה ולכאורה נאורה, מהוגנת ונורמטיבית.
משכך, היא רהוטה ומעניינת, יודעת להעלות דעות ולדון
ברעיונות, למתוח ביקורת חברתית ופוליטית בד בבד עם יכולת
לתת שלל הצדקות מפוארות למחשבות ולהתנהגויות החולניות שלה.
הדמות הזאת היא שנונה ומק... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה !!!!!
הרמן קוך עושה מה שרבים אחרים נכשלים בו בספר השני שלו שמפורסם בישראל (אחרי- ארוחת ערב), הוא שב ומתעלה על עצמו.
כמו בפעם הקודמת הרמן קוך מעלה דילמות קשות של אתיקה רפואית, מיניות, צביעות, סטייה ומה לא.
מארק שלוסר רופא משפחה הוא המספר, הוא מכניס אותנו לעולם הרפואה ללא צביעות ומספר על הסלבריטאים (אמנים,קומיקאים ושחקנים), המופיעים במרפאה אותה הוא מנהל. על הסבלנות שבה הוא מקבל אותם, למרות יכולתו לאבחן את מחלתם בדקה הוא מקדיש להם20 דקות.
אותם אמנים גם מזמינים אותו להצגות ולסרטים ואת זה הוא שונא.
התפנית קוראת שראלף מאייר שחקן תיאטרון הולנדי יד... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק , רב תפניות, מותח ובעל משמעויות רבות.
רופא משפחה יוצא לחופשה עם אישתו ושתי בנותיו , הם מתארחים אצל שחקן , רודף שמלות", חסר עכבות גיל.
ביתו בת השלוש עשרה, נמצאת מותקפת על החוף.
עד כאן מסגרת הספר.
עיקרו הוא מסכת היחסים, רגשות ופעולות בין הנפשות הפועלות.
הספר גם מעלה שאלות מוסר חריפות, כמו מהו גבול הפיתוי? מהיא האמת המוסרית של רופא? שחקן תיאטרון? במאי? בנות בגיל ההתבגרות?ועוד ועוד.
מהי אמת עובדתית לכל אחת מהדמויות?
ולבסוף הספר כתוב נפלא. שטף עלילה מרהיב.
פשוט לקרוא אותו.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- קריא. לא משאיר משקע: שוכחים כעבור חודש. (אפרת ש.)
- מאוד התלהבתי(תרצה ד.)
- המיזנטרופ שוב כתב ספר מרושע [וקריא] (אלדה ע.)
- לא התלהבתי (ריטה כ.)
- ספר טוב. גיבור גועלי. (אלן א.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
הסופר הרמן קוך בעל קישרון נדיר בכתיבת ספרים.
בסגנון המיוחד שלו יודע להוביל את הקורא לעלילה של הספר.
מארק רופא משפחה יוצא לחופשה הוא ומשפחתו,ואז באמצע החופשה
קורא משהוא נורא לבתו יוליה,מארק כאבא אובד עצות לא יודע במי להתחיל לחשוד קודם!!!!!!
מארק חושד בראלף מאייר שחקן מפורסם,שהיה איתם בחופשה.
ואז כאבא שרוצה לנקום את נקמתו,מגיע אליו ראלף כפציינט שייש לו גידול,ומכאן מארק מפסיק להיות רופא,ומתחיל להתנהג כאבא
פגוע שרואה את הכול דרך עיני בתו העצובות ואין בהן שמחת חיים .
ספר עם המן חומר למחשב,ומומלץ מאוד.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין. הוא מאפשר לך להביט על הדברים שכביכול ברורים, מנקודת מבט אחרת, שונה בתחלית ממה שאנו מכירים. הספר הזה, הוא אומנם לא מתח, אבל הוא השאיר אותי במתח לאורך כל הספר. הוא מתאר את מקצוע הרפואה בעיני מזוית אחרת, שונה ממה שרובינו מכירים. נהיניתי מאוד מהספר כמו גם מהספר הראשון של הסופר "ארוחת ערב".... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
להרמן קוך יש סטייה ספרותית אחת בולטת: הוא אוהב לגרום לקורא שלו להתפתל בכיסאו (או מיטתו).
הוא שם ללעג את ההזדהות עם הגיבור שלו שעמלת עליה במשך כמאה עמודים, ופשוט הופך אותה על פיה בעמוד המאה ואחד.
כמו ב"ארוחת הערב" (הנפלא), וכמו באינספור סיפורים קלאסיים אחרים, השאלה המרכזית היא "מי המפלצת כאן?".
מארק שלוסר הוא רופא משפחה כמו כל רופא משפחה אחר: מטרתו למנוע מאנשים לפנות למומחים ולבתי חולים והוא לא מתבייש בכך. וגם לא בסלידתו מגופים אנושיים, מאירועים חברתיים שהוא מוזמן אליהם, ומן הבוהמה שאליה משתייכים רוב מטופליו.
אך כשהשחקן המפורסם ראלף מאייר הופך במקרה ל... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
