ביקורת ספרותית על בית קיץ עם בריכה מאת הרמן קוך
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 בספטמבר, 2015
ע"י Gidi



בית קיץ עם בריכה מספר את סיפורו של מארק שלוסר, שהוא טיפוס נאלח. מעצבן ונאלח. קשה לי להיזכר בדמות ראשית של ספר מעצבנת יותר ממנו. יש טיפוסים הרבה יותר גרועים ברמה המוסרית - פטריק מ"אמריקן פסיכו", לוק מ"איש הקוביה". אבל אותם דווקא אהבתי. אפשר לומר שגיבורים בעייתיים מוסרית זה די אופנתי אפילו. אבל לא כאן - שלוסר לא מעורר הזדהות בשום צורה. וזה קצת מעצבן, כי אני לא יודע אם הרמן קוך התכוון לכך או לא.
בכל אופן, שלוסר הוא רופא משפחה. מהסוג שלא הייתם רוצים ללכת אליו. נחמד, אוהב לרצות, ושונא את המטופלים שלו. שונא את השומניח שלהם, את היבלות שלהם את הסיפורים הלא מעניינים שלהם.
יש לו גם תיאוריות מרחיקות לכת על האנושות. שוב, לא ברור לי אם אלה אמורות להיות אבחנות חדות, מהסוג של "כולם חושבים אבל אף אחד לא אומר" או עוד אבני בניין לדמותו המעצבנת. דברים כמו: "נשים מבוגרות הם נואשות ומתפשרות על בן הזוג שלהן". "נשים מכוערות צריכות להגיד תודה שמישהו מסתכל עליהן". "אשה שמבקרת את בן הזוג שלה בפומבי היא לא אשה שצריך להתחתן איתה". ועוד כהנה וכהנה, אבחנות זולות שלא היו נכנסות לחכמת הבייגלה. אשתו של מארק מגדילה לעשות ואומרת לו - "אני מתגעגעת לימים בהם ידעת שהמטופלים שלך נחותים ממך".
מפה לשם מארק ואשתו יוצאים לנופש עם חבריהם, כשהמטרה היחידה של הנופש היא איזשהי אישה שמארק רוצה לפתות. די קל לדמיין את המשפחות האירופאיות של מארק ושל חבריו - כולם (כולל הילדים) גבוהים, יפים, בלונדיניים, קרירים, מרירים, גסי רוח ומלאי מחשבות זדוניות. כמו שאנחנו אוהבים לדמיין את האירופאים.
שוב, לא זיהיתי אם כל הנ"ל זה פשוט הסיפור, או ביקורת של הסופר על הניוון האירופאי, או גם וגם. בכל מקרה, לא נהניתי.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
דווקא ספר לא רע. וכן, מי שהולך לרופא עם סיפור ייחודי, הרופא שמע בדיוק כאלה עשרים השבוע.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ