ביקורות ספרים על הספר בשבילה גיבורים עפים
|
אני יודעת שאני ממש באיחור וכבר אפילו לא אופנתי, אבל רק עכשיו הגעתי לספר הזה, לכל 670 העמודים שלו, כן, זה ספר ארוך.
זהו סיפורו של אריק שגדל בשיכון פועלים בחיפה, בבניין דירות שכל השכנים מכירים ולכולם יש מה לומר.
זהו סיפורם דל חברי ילדות, בנים, ואחות של אחד מהחבורה, והתבגרותם בצל האירועים שעוברים על מדינת ישראל, ממבצע קראמה, דרך הניצחון של ששת הימים, השבר של מלחמת יום כיפור, גיוסם לקראת לבנון השניה, והתבגרותם עם מוות של חברים ופוסט טראומה שאיכשהו כולנו סוחבים.
הכתיבה של אמיר גוטפורינד מיוחדת, נוגעת, מתנגנת, לפעמים כמעט שירה. ולמרות שגדלתי הרחק מחיפה, במושב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
זה ממש לא ספר בשבילי, חשבתי כשהתחלתי לקרוא אותו. אבל הוא כבש אותי. אני בדרך כלל מנסה לברוח מהיסטוריה ישראלית, אבל גוטפרוינד בנה כל כך יפה את הסיפור האישי לצד הסיפור המדיני. מעבר לעובדה שלמדתי לא מעט במהלך הקריאה, היה בו משהו ישראלי בצורה לא גלותית ולא משעממת.
ספר ארוך, יש לומר. וקראתי אותו מאוד בנחת. אין לו את איכות הקריאה שגורמת לנו לרצות לדעת מה קורה בפרק הבא. ובכל זאת, שווה לקרוא אותו. יש בו כל כך הרבה אהבה. וכן, אני מבין שלדמות של אריק יש צד שובניסטי ודוחה. אבל זו דמות, והיא משלמת מחיר על כך. וזו כתיבה טובה בעיניי אם דמות יכולה להיות גם טובה וגם רעה, ג... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר נפלא של סופר שלדעתי הוא הסופר הישראלי הכי טוב שיש
נהנתי מכול דקה וממליצה בחום על הספר
אוהבת מאןד מאוד את הכתיבה של אמיר גוטפרוינד ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בשבילה גיבורים אחרים. אח! בשנות העשרים לחיי חיפשתי גיבור.
מושפעת משלל סרטים רומנטיים, מדימויי גבריות (אוי) בשקל, שגדלו והתעצמו רבו ונפוצו עם כל בירה ששתיתי בפאבים ירושלמיים בשנות התשעים, אגב לכסון מבטים רבי משמעות אל גברברים ירושלמיים שמסתירים את עצמם מאחורי ענן עשן.
קראתי כל זאת. אבל אחת לכמה זמן חשבתי: רגע? על מה בעצם הספר. מה החוט שקשור הכל יחד? יש כאן נתזי חיים, זיכרונות מפה ומשם ועד להודעה חודשה. פה ושם הוא נוגע. אבל כל כך הרבה דמויות ואירועים. עוד מלחמה, עוד פיגוע, עוד רצח. כדורגל בחיפה. כך כמעט עד לסופו. אז מה בעצם יש כאן?
המספר דומה מפספס כל ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא לא בז׳אנר שלי. קניתי אותו בשבוע הספר הקודם ב-35 שקלים. הסדרה אז רק יצאה וקיבלה שבחים ואף זכתה בקאן. מה יש לי להפסיד? קניתי אותו.
יש לציין שהתחלתי אותו בתקופת מבחנים, ובין לבין קראתי אותו. כמו אוויר לנשימה מהטירוף הזה.
הסיפור מספר על תולדות חייהם של אריק, ציון, גדעון, בני וציון חבורת ילדים משיכון פועלים בחיפה הסיפור נפרש על 28 שנים של מלחמות ישראל, פיגועי הטרור, זכיות באירויזיון, בחירות וכל ההוויה הישראלית ציונית.
אריק מספר את הסיפור מגוף ראשון, בזכותו גיליתי הרבה על ההיסטורייה שלנו. על התרבות שהייתה בשנות ה-70 וה-80.
על פצעי המלחמה של יום הכי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מצאתי בו שום עניין.. עצרתי בעמוד 100 בערך לאחר שהעלילה לא התקדמה לשום מקום. ממש מאכזב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני מניחה שאחד מהספרים האלה כבר מונח אצלכם בארון, או שקראתם אותו בהיסח דעת, בגלל הסידרה ששודרה בערוץ 2 ''בשבילה גיבורים עפים'' אכן סיבה טובה לקריאה, או שאתם אוהבים את אמיר גוטפרינד? ואין סיבה שלא הוא יודע לכתוב.
את אמיר גוטפרינד מצאתי בהיסח דעת בספריה, נזכרתי שרציתי לקרוא בו כבר שנה לקחתי אותו, תיארתי לעצמי שזה מבוסס על הסידרה ואכן חצי מכך הוא הנכון, ההתחלה כלל לא מזכירה את הסדרה, אלא מדברת על קבוצת חברים בחיפה.
הסיפור מגולל את סיפורם של חברים בשכונה בחיפה בשיכון בשנות 50-60 אריק, יורם, בני, גדעון וציון לכל אחד יש סיפור משלו. ואחד הסיפורים הבולטים, וה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, ראיתי שהסופר זכה בפרסים על ספריו הקודמים (שלא קראתי עדיין) ואכן אני חייב להודות שהוא יודע לכתוב, שולט יפה בשפה העברית (מי אני שאשפוט, ואני כמעט דיסלקט). יש לו יכולת להביא דימויים ומשפטים מחוכמים ויפים. כל זה עד שבוחנים את תוכן הספר. לא היה בספר שום פרט מעניין, מרתק או מעורר סקרנות. מתח? לא ממש, למרות שנעשה נסיון נואש לקראת הסוף. היו גם קטעים רבים, מעייפים ומשעממים שהיה ראוי לנפות בחדר העריכה.
למרות זאת, ואולי בגלל שצלחתי את 600+ העמודים, יש משהוא בספר שאני לא מצטער שקראתי. ואני הייתי נער מתבגר בחיפה בשנים בהן מדובר ואני מכיר את המקומות והארועים שמזכרי... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קודם כל, אפתח בתודה לנינט!
הפרומואים של סדרת הטלוויזיה בכיכובה הם שגרמו לי לקרוא את הספר. הכרתי אותו לפני (נתקלתי בו כאן בסימניה), אך מעולם לא חשבתי לקרוא אותו. הסדרה נראתה מותחת ומעניינת ורק לאחר שהתחלתי לקרוא את הספר גיליתי שהיא מבוססת על חלקו האחרון (70 עמ' אחרונים בערך מתוך 667!!) ושבגדול, כל קשר בין הספר לסדרה מקרי בהחלט. אני לא הולך לתת דוגמאות כדי לא להרוס למי שעדיין לא קרא את הספר.
גיליתי גם שהסרט "פעם הייתי" מבוסס על הספר (אז הרווחתי גם סרט לראות, מקווה שיהיה דומה יותר לסרט :) )
ועכשיו בלי קשר לסדרה, נהניתי מאוד מהספר! הוא כתוב טוב, לפעמים קצת ארוך וח... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במשך שנים פזלתי לעבר הספר הזה ושקלתי אם לקרוא או לא בגלל חוויה פחות מוצלחת עם ספר אחר של הסופר בשנת 2013. עכשיו אני תוהה אם הייתי נהנית מהספר ההוא אם הייתי קוראת אותו כיום, בקריאה בשלה יותר מזו שהייתה לי לפני חמש שנים כי את הספר "בשבילה גיבורים עפים" מאוד אהבתי ונהנתי מהקריאה בו, על אף שהוא "לוקה" בבעיות דומות לאלה שהפריעו לי כשקראתי את "מזל עורב".
אני שמחה שיצאה סדרה שנכתבה בהשארת הספר (ואחרי צפייה בפרק הראשון בה אין לה באמת קשר לספר חוץ מהאווירה הכללית) כי זה דחף אותי סוף סוף לקחת את הספר לידיים ולקרוא אותו, על כמעט 700 עמודיו. הכתיבה של גוטפרוינד מיוחדת ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כמה שנים טובות ראיתי את הסרט "פעם הייתי" והתאהבתי. בדרך כלל אני משתדלת לקרוא קודם כל את הספר אבל הפעם באמת לא היה לי מושג שיש ספר. כמה מאושרת הייתי עם הגילוי! התחלתי לחפש אותו: אני חיה בחו"ל ותמיד בגיחות שלי לארץ אני עוברת בחנויות ספרים וחוזרת הביתה עם ערימה. במשך תקופה ארוכה- לא משנה לאיזו חנות נכנסתי- הוא היה חסר (אולי בעקבות הסרט? מעולם לא אדע). בבית, בכל פעם בחרתי ספר אחר, הוא לא קרא לי. ועכשיו כשכבר תיכננתי מה אני הולכת לקרוא, והלכתי לחפש את הספר המסויים- נתקלתי ב"בשבילה גיבורים עפים", ויאללה החלטתי סוף סוף לקרוא אותו...
מודה! בהתחלה לא התחברתי. למ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חודש שלם לקח לי לקרוא את הספר הזה. הוא ארוך. הוא חיים.
חודש שלם הייתי אריק והסתובבתי עם יורם ברחובות חיפה והתאהבתי במיכל וחשקתי בתמרה וחייכתי מגדעון ושיחקתי עם בני. התבגרתי והתגייסתי והשתחררתי ועברתי דירות ופתאום מצאתי את עצמי שוכב במיטה וקורא את העמוד האחרון. אחרון מבחינת הספר, אבל אני יכול לכתוב בראש שלי את ההמשך. הרי הייתי איתם בכל הרגעים שלהם, אני אפילו מכיר את חיפה (למרות שהייתי בה רק פעמיים כתחנת מעבר בצבא).
ואולי זה מה שנשאר איתי אחרי שסיימתי לקרוא, לפני כמה שנים. אריק תמיד שם, בין דפי הספר. הוא חי. רק צריך לחזור ולקרוא את המילים שלו מחדש.... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאד נדיר שאני נוטשת ספר במיוחד בשליש הראשון. אבל זה מה שקרה לי בגיבורים עפים.
ראשית המחמאות, הספר כתוב מצוין והארועים ההסטוריים מתוארים בצורה מאד אמיתית. אבל העלילה עייפה אותי.כל הארועים הם חלק מחיי בארץ הזו ואני בקיאה בכל הניואנסים שלהם, לא זאת ועוד אני מאד מתחברת ומזדהה עם הביקורת המוסוות בספר על התנהלות המדינה. הרגשתי בזמן הקריאה כמו מביטה במראה וזה מעייף מאד במיוחד אם נדרש לאורך 600 דף ומעלה.
ספר זה יהיה כספר הסטוריה לדורות הבאים, אמנם לא אוביקטיבי, אבל שום ספר הסטוריה אינו כזה.
לכן ספר חשוב שכתוב מענין ומשקף תקופה למי שלא חווה אותה.
עלילת האה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי שאמיר גוטפרוינד חולה, לבי נכמר, למרות שלא קראתי עד אז אף אחת מיצירותיו. כשהוא הלך לעולמו, הצטערתי על גודל הטרגדיה האישית והמקצועית, של אדם שהשאיר כמה שריטות בעולמנו.
לא קל להתדיין עם סופר ישראלי מת, לא קל להעביר עליו ביקורת, האם המוות מוסיף לו נקודות, או לא, האם הביקורות הן סוג של עיזבון לשאריו, או שמא נועדו אך ורק לקוראיו העתידיים.
כשקראתי את הספר רציתי לשלוח לו מכתב, או מייל או פקס. לתת לו את כל המחמאות המגיעות לכישרונו. אבל אני כבר לא יודעת מה כתובתו העכשווית, אז אסתפק בביקורת.
ואולי יותר טוב ככה, כי גם הטענות הקטנוניות שלי לא יגיעו ליעדן,... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את ספריו של גוטפרוינד שקראתי-"שואה שלנו" ו"אגדת ברונו ואדלה" -קצת פחות אהבתי מבחינת עלילה, אם כי את סגנון הכתיבה שלו אני יותר מאוהב.
"בשבילה גיבורים עפים", מעבר לכותרת של הספר שמאד אהבתי- קראתי תוך מספר ימים. (אל תתנו לעובי של הספר להבהיל אתכם-הקריאה פשוטה ונעימה).
אהבתי את הכתיבה, אהבתי את הדמויות.
ובעיקר את זה שהיו בו חלקים ממש קטנים שהזכירו לי את "משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו שחקוק לי בזיכרון.
ממליץ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עלילותיהן של חמישה חברי ילדות החל ממלחמת יום כיפור ועד רצח רבין.
הספר מתחיל טוב ומשלב בעלילה המון אירועים היסטוריים שקרו במדינה דרך ציר זמן של חמשת החברים.
החלק האחרון היה קצת יותר מדי מוגזם\מומצא לטעמי ופגם בכל מה שנבנה במהלך כל הספר.
אני לא יודע אם זה רק אני אבל מצאתי דימיון רב בין הספר הזה לבין משאלה אחת ימינה של אשכול נבו.
סך הכל ספר לא רע, מקווה ש"שואה שלנו" יהיה יותר טוב.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נכון, ספר ארוך מאוד, בסביבות עמוד 300 רציתי להפסיק כיוון שהתקדמות העלילה היתה מאוד מאוד איטית.
אבל היה שווה להמשיך.
העלילה משולבת עם המאורעות ההסטורים, ספר עדין, מעניין ומלא הומור.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אשת דברים אנוכי הפעם כי לא צלחתי גם את הספר הזה .
הוא כתוב נפלא אין ספק ! יש בו הרבה מומנטים מרגשים -באמת ובתמים! הוא גם מחזיר אותנו בזמן לכל מיני ארועים שנצרבו בדי.אן.איי שלנו והוא מאוד ישראלי ובכל זאת : -
חמשת הגיבורים יורם ו"נתיניו" בני, גדעון,ציון ואריק (המספר) לא הצליחו לגרור אותי איתם מעבר ל-250 עמודים מתוך 666.
ואני שואלת את עצמי האם הרקדן הוא זה שלא יודע לרקוד....? ייתכן !(אולי מפאת גילי אני לא מצליחה לרוץ למרחקים ארוכים...)
וזה מזכיר לי שפעם ניסו ליצור את האישה המושלמת והחליטו לקחת את האברים הכי יפים מכל היפות של פעם. את העיניים של אליזבט טיילור , ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אין מה לומר חוץ מזה שהספר מעולה!!!!
בין הספרים המעולים ביותר שקראתי.
זהו ספר ששזור ברגעים מצחיקים בטירוף ועצובים. הכל קורה בבת אחת ותוך כדי.
אבל מה לעשות זו המציאות הישראלית וזהו בהחלט ספר ישראלי בכל רמ"ח אבריו.
קראתי הרבה ביקורות פה על סופו של הספר, שהוא לא טוב ואפשר היה אולי אחרת. בכל ספר קשה לכתוב סוף, אף פעם זה לא מספיק טוב או ממצה או סוגר. אבל הסוף במקרה הזה, לדעתי, עשה את העבודה ואפילו יותר. שבזמן שהקוראים יודעים מה עומד לקרות, ושזה יהיה הדבר שישנה את ההסטוריה של מדינת ישראל, הגיבורים בספר נוהגים בתמימות. וככה זה כל הספר. ככה זה החיים בישראל.
זה הספ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה משקף את כולנו יחד כמרקם אנושי וחברתי משנות השישים עד היום. הישראליות הזו שנבנתה
בעמל רב שלב אחר שלב מאנשים שונים שהגיעו מכל קצוות הגלוב להקים פה מדינה וההרגשה הזו שיש
להם עול על הכתפים ואחריות גדולה למתרחש כאן יוצרת בעלילה את התבניות שמגדירות אותנו כיום כישראלים.
למען האמת הקריאה העלתה לי חיוך יותר מפעם אחת במשך הקריאה .כאילו אני קוראת לעיתים את סיפור השכונה שלי דאז.
כאחת שהיא דור ראשון כאן בארץ לא ראיתי בגיחוך באמירות ובצחוקים סוג של "ירידה"
על צבעוניות הדמויות אלא ההפך. כי לקחת אנשים מכל קצוות תבל ולעשות מהם עיסה אחת זה לא דבר ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה לקח זמן, אבל לבסוף המאמץ נשא פרי, והצלחתי לסיים את הספר. לא שהיה קל. זה לא העובי שהיווה בעיה. יש ספרים עבים ממנו שסיימתי בנשימה אחת בפחות מיומיים. לא, הבעיה אינה נעוצה באריכות הספר אלא בעלילה. כלומר בהעדרה הכמעט מוחלט. אני יודעת שיש אנשים מאסכולת "העלילה היא לא העיקר". אלא הרגשות, או האווירה, או התיאורים, או האג'נדה שהספר בא לקדם. אנשים אלה נוטים להתכנס בחבורות במגדלי שן ולהעניק פרסים ספרותיים אלה לאלה. אני, אם זה לא היה ברור, לא חושבת ככה. אני קוראת ספר קודם כל בשביל העלילה. סתם דברים שקורים להם בלי קשר ובלי סגירות ובלי תמה עיקרית יש לי גם בחיים, תודה רב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה לא באמת סיפור רגיל, עם עלילה אחת שמניעה את הדמויות המרכזיות ומובילה לקתרזיס מושלם. לא, זה לא סיפור רגיל - מדובר כאן על פיסת חיים: פיסת חיים שגוטפרוינד בוחר לשתף אותנו בה, המסתובבת סביב חיפה וסביב אירועים שונים המתרחשים בתוכה ומסביבה.
ברור לי שיש כאן המון דברים מומצאים ופרי עטו של גוטפרוינד, אבל מהצד השני - קשה להאמין שגוטפרוינד לא שאב פרטים מחייו האישיים.
מכאן מגיעה חוזקתו של הספר - כתיבה ישראלית, עם רגעים משעשעים שנצרת בליבך לאחר קריאתם - רגעים מסיטואציות שקורות רק כאן, בארץ ישראל, ומסיבה זו כל אחד יכול להזדהות איתן. וזה לא רק הסיטואציות - זו גם הש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים מדהים מדהים אין לי איך לתאר אותו חוץ ממדהים ומרתק...
קראתי את הספר בעקבות הסרט פעם ההייתי (סרט מצוין אגב ממליצה בחום!) ספר מדהים ומרתק נסחפתי לתוכו ולא יכולתי להניח אותו מן הידיים לאמיר גוטפרוינד יש כישרון נדיר לפי דעי לתאר באיזשהו קסם מיוחד את הימים הראשונים של המדינה אתה תמימות שאיפיינה את החיים כאן את הטראומות של השואה את החיים בין מזרחים לאשכנזים צברים ועולים חדשים
לאמיר יש את הכישרון וביד קסם הוא מתאר אתה חיים כאן בארץ ישראל קצת אחרי מלחמת ששת הימים ועד רצח רבין ביד אומן הוא מספר את סיפורם של חבורת נערים משיכון פועלים חיפה ואת סיפור... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר נחמד. אבל ארוך מאוד. אם היה קצר בחצי - היה טוב יותר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהטובים שקראתי, ממש מסע בישראליות ולמרות שיש כאלו שסולדים מהסוף, אני דווקא נהנית. שנון, מעניין וזורם... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"התוכנית הכללית היתה למשוך את שנת 1967, שנת הניצחון הגדול, הלאה והלאה, כמה שיותר. למה להחליף כשהכול כל כך נפלא?" (עמוד 93)
האמת, זה ספר לגברים. "בשבילה גיבורים עפים" מאת אמיר גוטפרוינד (הוצאת זמורה ביתן, 2008) הוא ספר נפלא, מצחיק, מבדר, מותח עצוב ובעיקר לא ניתן להנחה מן היד, על החבר'ה, אותו מוסד חמקמק, אמורפי ששייך בבסיסו לגברים, ומתגבש בעיקר בילדות, לעיתים בצבא, והופך ליחידת עילית קטנה ומלוכדת שחלומה ושברה נשארים עמם שנים אחרי. גברים, שנים אחרי, עוד נזכרים בימיהם בתיכון עם החבר'ה, או בערבי צוות עם האנשים ששירתו איתם ב"יחידה" בצבא. במקרה הנידון בחר הסופר בילידי 1... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנאה צרופה בקריאה של העלילה -נשאבים אל הספר והדמויות חיות מתוך דפי הספר - אפשר ממש לדמיין את המבטא, הקולות, הריחות - מזכיר ילדות נשכחת. אך אליה וקוץ בה: הסיום (פעולת החילוץ המטורפת בנוסח A-team שאולי אמור היה להיות הקליימקס של הספר - אך הוא מהווה 5% מאורכו, מהווה אנטיתזה לכל צורתו ואופיו של הספר, אפשר ורצוי היה לסיימו אחרת.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ביושבי לכתוב את הביקורת, אני מפחדת שכל מה שאכתוב - לא יהיה מספיק. קראתי כאן ביקורות אוהדות רבות, ומספר ביקורות קוטלות. אני שייכת לקבוצה הראשונה, ובגדול.
בתור אחת שנרדמת מיד כשהיא עולה לאוטובוס בדרך לעבודה/לימודים, מזמן ויתרתי על לקחת איתי ספר, ומסתפקת במוסיקה. אבל "בשבילה גיבורים עפים" שבר אצלי מוסכמות. מצאתי את עצמי לוקחת אותו לכל מקום, כולל אירוע אחד שזכור לי במיוחד - לקחתי אותו למסעדה כדי שאוכל לקרא בו בעשר דקות הנסיעה אליה...
ולחשוב שמצאתי אותו בעגלת הפגומים ב"דיונון", ואפילו לא ידעתי אז מי זה אמיר גוטפרוינד. אז מהרגע שקראתי את הספר אני מאוהבת בספר,... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מהספר הזה, מההיסטוריה של העם שלנו דרך עיניים של ילדים שגדלו בשיכון בחיפה . ספגתי אווירה משנים בהן לא הייתי קיימת או קטנה מידי מלזכור וגם קיבלתי זווית ראייה של שנים אותן אני כבר זוכרת. הדמויות אנושיות ואמיתיות והחיים בחיפה של אז .. איזה יופי ! ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
על הספר "בשבילה גבורים עפים" – אמיר גויטפרוינד
מדובר בספר מאכזב . הספר מעניין רק בפרקיו הראשונים והוא מזכיר לי את רעיון השיר של נעמי שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן", שגם הוא מתחיל גבוה עם עלילה מענינת הסוחפת את הקורא שמרגיש כי חלקו הראשון של הספר לוקח אותו בשצף קצף למחוזות ותקופה אחרת בארץ. אך בהמשך הדמויות והעלילה נעשות מלאכותיות ארוכות ובלתי משכנעות (לדוגמא החבר יורם עובר טראומת מלחמה כאשר בסך הכל היה אפסנאי ולא לוחם בשדה הקרב) וכך העלילה מתחילה לרדת במדרגות התוכן, והיא מסתיימת בקול ענות חלושה כאשר "החברים הגיבורים" טסים לחו"ל בשביל לשחרר ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה לדעתי. מכיוון שהתבגרתי פחות יותר באותן שנים כמו גיבורי הספר, הרי שחויתי בעצמי חלק גדול מהארועים עליהם כותב גוטפרוינד ולכן בחלקים גדולים של הספר הרגשתי כמו מסע בזמן לאחור אל שנים אחרות. נהניתי עד עמקי נשמתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מהו ישראלי בעצם? הרבה אנשים ינסו לענות על השאלה הזאת בהמון דרכים ובסופו של דבר יפספסו הרבה בתשובתם מבלי לשים לב לשאלת העבר, ההווה או העתיד.
אמיר גוטפרוינד עונה על השאלה הזאת לא בטוח שבכוונה תחילה בכלל בכך שהוא מגולל סיפור שמושפע באופן כמעט ישיר מחוויות ילדותו עוד כשהמדינה היתה רק מדינה צעירה עד שהפך למבוגר ולישראל הנוכחית . הוא בעצם גודל בחיפה ומספר את סיפורו שלו בד בבד עם סיפורה של המדינה.הוא מספר גם את סיפורם של משפחתו חברי ילדתו שכניו מכריו שחיים זה לצד זה תוך כדי שהמדינה מעצבת אותו ואת חברי ילדותו למה שאנחנו היום - אזרחי מדינת ישראל.
גוטפרוי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך מדרגים ספר משעמם שכתוב טוב, יותר נכון מאד טוב? על הספר הזה אני יכולה לומר הרבה דברים, אבל הנכון מכולם יהיה כ"גודל הציפיות כך גודל האכזבות", לקחתי אותו מהספריה בגלל המלצות של חברים כאן, ציפיתי ליותר, אל תשאלו אותי למה, בסה"כ זהו סיפורם של רבים ממקימי המדינה, יש בזה את כל הפוטנציאל להיות ספר מרתק אבל משהו חסר בו, איזה שהוא מתח מסוים, והסוף? גם ממנו די התאכזבתי, אבל נו שיהיה, עדיין זה ספר שכדאי לקרוא רק אל תפתחו ציפיות.... ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי וקראתי, הקדשתי לו המון זמן, חיכיתי לאיזושהי נקודת שיא מרהיבה ו... התאכזבתי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין לי כ"כ פנאי לביקורת ארוכה - ספר טוב, אינפורמטיבי, צריך לאהוב את הסגנון..
הכתיבה מקסימה, פריסת ההיסטורה דרך סיפורים קטנים מקסימה גם היא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
טוב, זה לא הלך בקלות. בהתחלה לא תחברתי. קודם כל אני לא אוהבת את סיגנון הכתיבה הזה שקופץ קדימה ואחורה כל הזמן. אני אוהבת רומן שמתנהל לפי סדר כרונולוגי, עם התחלה, אמצע וסוף - ולא "סיפורים בסוגריים" והערות על מה עתיד לקרות, לפעמים בעוד שנים רבות.
בכל זאת המשכתי לקרוא (שכן הספר כתוב לעילא) וכשהילדים בגרו והפכו לאנשים - התאהבתי. בשלב זה הספר כבר הפך לחבר טוב ולא רציתי שיגמר. התרגלתי לסגנון הכתיבה ואפילו מצאתי את עצמי נהנית מהשנינות שבו. גם אני, כמו חברתי כאן לפניי, התאהבתי באביו של אריק ברושי - ציוני אמיתי ואיש עבודה ישר דרך - מהסוג שהיה לי פעם כאב הפרטי שלי, וש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמעט נטשתי אותו אך החיבור שלי לחיפה והיסטורית מאורעות המדינה נתנו לי סבלנות להמשיך. סבלנות שהשתלמה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב,קיבל אצלי 5 כוכבים,אבל לא נפלתי ממנו.אני חייבת לציין גם,בתור מי שהדבר משפיע מאוד עם קריאת הספר שלה,שהכריכה מצויינת ומתאימה לסיפור.
ספר על ישראל של פעם ועל איך שהפכה להיות ישראל של היום.
אנשים של פעם שהיו צריכים להסתגל לעולם שאני כבר נולדתי לתוכו-הטכנולוגיה,הקפיטליזם...
אני חייבת לציין שהדמות האהובה עלי בספר היתה הדמות של אביו של הגיבור שתפסה מקום נרחב התחילת הספר ופחות מסופו,מן הסתם,ככל שהגיבור התבגר.
האב הוא ציוני אדוק "שרוף" ותמים כמו שרק ציונים של פעם היו יכולים להיות.אדם טוב שעבד קשה לפרנסתו ונלחם קשה למדינתו ואהב את שתיהן(המשפחה והמדי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התוכנית הכללית," נזכר אריק, המספר, "היתה למשוך את שנת 1967, שנת הניצחון הגדול, הלאה והלאה, כמה שיותר. למה להחליף כשהכול כל כך נפלא?"
אחת השורות היפות בספר, שהזכירו לי את הסרט היפה לא פחות "פעם הייתי" הסרט שגרם לי מאד לרצות לקרוא את הספר. קודם כל גילוי נאות, הסרט נוצר בהשראת פרק אחד מהספר ופותח מאד, כך שאין ממש מקום להשוואה בניהם. יחד עם זאת שניהם מקסימים.
הספר פורט בחן רב את סיפורם של חבורת ילדים בשיכון בחיפה. אני בטוחה שמי שגדל באזור זה יהנה מהספר אף יותר ממני, כמו כן הוא מתפרש על שלושה עשורים, ועוקב אחרי אותה חבורה, משהו שלדעתי מאד מיוחד ומאד מוסיף, לראות... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרומן עוקב אחרי קבוצה של נערים בחיפה החל משנות השישים ועד ימינו אנו. התייאשתי מהספר די מהר (באיזור עמוד 400) כי הרגשתי שזה לא מתקדם לשום מקום. הכתיבה מעט טרחנית ולכן החלטתי לוותר על הספר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מהספר מאוד. זהו ספר מאוד ארוך אך ברובו גם מאוד מהנה. ספר מלא הומור - ולטעמי הומור עדין ומצויין ממש. כנראה הספר שהכי נהניתי מההומור שלו. המון סרקזם.
החל מהסיפור על תקשורת הוריו של הגיבור - שארעה רק פעמיים בשנה, בנושא הגשם.
תיאורו של יורם שהיה בא עם פנסים בעין בגלל מכות עם ילדים בשכונה, וכך גם אמא שלו הופיעה לפעמים עם סימני מכות - כנראה כי גם היא הלכה מכות עם האמאות מהשכונה.
תיאורה של הדודה המעצבנת שקיטרה על כל העולם סביבה.
תיאור מאוד רומנטי ונעים של הקשר בין הגיבור לבין מיכל.
הספר הזכיר לי ספרי ילדים שאהבתי לקרוא פעם בילדות בנושא חברות ונאמנות ש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עפתי על הספר ברב הנאה, למרות שהיה עבה מאוד לא התרגשתי, הקריאה גמרה את עצמה לבד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים!
קודם כל היה מהנה לקרוא אותו בגלל העיר עצמה - חיפה. כשאתה מזהה את הואדיות שבהם מטפסים על עצים שבעצמך טיפסת אין מה לעשות האהדה שלך כבר בצד של הגיבור (:
הספר עוסק בקשרים של אנשים, תמיד יש כמה אנשים שאתה דבק בהם למרות החיים הפתלתלים ושתעשה בשבילם הרבה יותר ממה שחשבת אי פעם
אהבתי מאד... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכזבה גדולה.. וסליחה לכל המכורים. באמצע הספר חשבתי לעצמי שבאמת נחמד, ומזכיר כל מיני נשכחות אבל.. מה עוד? התלבטתי קשות אם להמשיך לקרוא, אבל פחדתי שמא אפסיד איזה שהוא דבר עמוק שאחרים ראו וצריך רק קצת סבלנות.. אז המשכתי וכלום לא קרה. הרגשתי שאני קוראת רומן לבני הנעורים, נחמד, משעשע ותו לא. לא חשתי כל הזדהות עם הדמויות לא שמחה לא עצב לא איזו פיסת השראה.. כלום. הסוף היה מופרך לגמרי, סצינה מחסמבה.. ואפילו פחות כי הסיום היה טיפשי, לא אמין והזוי.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת לומר שזה אחד הספרים שהיה לי קשה להתנתק מהם ולעבור לספר הבא אחרי הקריאה בו. הספר מתאר את תולדות המדינה ממלחמת ששת הימים ועד רצח רבין מתוך עיני גיבור הספר,שכמו המדינה גם הוא מתבגר במהלך הספר.
אני אוהבת את הכתיבה של אמיר גוטפרוינד. הוא יודע להעביר את האוירה של חיים בתוך שכונה ,וחיים בצל מלחמות באופן מאוד ראליסטי ומרגש.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת להודות שזה ספר שפשוט לא הצלחתי לסיים.
משהו בדמויות ובקצב של העלילה לא משך אותי מספיק וכל כמה קטעים הרגשתי שאין לי חשק לקרוא והכרחתי את עצמי להמשיך. בעמ' 400 ומשהו כבר ויתרתי...יש לו עלילה נחמדה אבל הוא פשוט ארוך מדיי ויש בו עומס של עלילות קטנות שלא קשורות לסיפור.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה מעולה מעולה !!
אחד הספרים הנפלאים והמרגשים שקראתי בשנים האחרונות.
לא רק שהוא גרם לי היסחף אחרי הדמויות גם ספגתי את ההיסטוריה של המדינה.
תענוג רצוף של קריאה ואכזבה שהספר נגמר.
חברות אמיתי מהי, אהבת ילדות ודרכים בחיים שזורים בריחות ומקומות של ארץ ישראל. ספר שללא ספק מקבל ממני עד כה את מצויין ביותר !! ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל ילידי שנות השישים-ויסלחו לי האחרים שיטענו שגם להם ,הספר הוא האוטוביוגרפיה שלנו.
ספר מ-ע-ו-ל-ה.
נהניתי מכל עמוד והעליתי זכרונות שנדחקו הצידה מכורח אינרצית החיים בשנות ה- 2000 .
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משום מה לקח לי ה-מ-ו-ן זמן לסיים את הספר הזה. לא יודעת למה.
אולי קצת היה קצת קשה לעקוב בהתחלה אחרי כל הדמויות.
ב 50-100 דפים האחרונים פשוט לא יכולתי להניח את הספר.
בהחלט ממליצה עליו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פשוט ספר מקסים. כמו בחיים האמיתיים, לקח לי זמן להתחבר לדמויות ולסיפורים. אבל אחרי זמן קצר נשאבתי לעולם ונהניתי מכל רגע. הרגשתי שאני מכירה אותם כל כך טוב... דקות רבות של עונג. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
667 עמודים יש לספר הזה. מתוכם רק ב-64 האחרונים מתרחשת עלילה אינטנסיבית, קצבית ומותחת. מקריאת הביקורות פה אני מבינה שרבים חושבים שדווקא 64 העמודים האלה קצת מקלקלים את הספר, ואני אומרת שהם אלו שמצילים אותו, או לפחות נותנים סיבה טובה מדוע לא לנטוש אותו מתישהו באמצע.
גילוי נאות: אני לא אהבתי את "שואה שלנו" של גוטפרוינד.
(אפרד כעת לשלום מרבבות הקוראים שנוטשים בהמוניהם את הביקורת הזו ומחפשים לקרוא ביקורת של מישהו שמבין משהו...).
למי שנשאר, אומר רק שבהשוואה לספר ההוא, אני יכולה להגיד ש"בשבילה גיבורים עפים" טוב יותר. בעיקר בזכות מה שהוא לא: לא טרחני, לא חוזר על... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המבטא את ההוויה הישראלית על כל גווניה. זו האווירה העירונית של שיכון המקבץ בחובו את כל סוגי האנשים המשתייכים לחברה הישראלית היהודית. אשכנזים וספרדים. דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלנים. עשירים ועניים. כולם גרים ומסתופפים בדירות שיכון אי שם בחיפה וחווים את השנים שבין מלחמת ששת הימים לרצח רבין. אריק, הגיבור בספר חווה את המציאות הזו דרך עיניו, אהבותיו, אכזבותיו והצלחותיו. לנגד עיניו אנו חווים שני דורות: דור אחד של אידאלים, של אופוריה ושל זחיחות מהניצחון של מלחמת ששת הימים והדור השני שהוא דור של התפרקות מערכים, אינדבידואליזם וסימני שאלה.
את הדור הראש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיימתי לקרוא. ממליצה באהבה. נהנתי מכל שורה ודף. אוהבת את חיפה מה שהוסיף לתענוג האישי שלי, שהרי שם מתרחש הסיפור.
עברית נהדרת תאורים מקסימים.
תקראו ותהנו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כחיפאי די התלהבתי בתחילת הספר,אך ככל שהתקדמתי גיליתי שמרבית הספר לא ממש מעבירה את חיפה ושכונותיה - הסיפור מתארך מעל ומעבר (מעל ל-600 עמודים ).
גם לחיפאים לא מומלץ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים! פשוט יצירת מופת! בחיים לא קראתי ספר עם כל כך הרבה ניואנסים רגישויות .. פשוט גאונות צרופה!
ספר חובה.. פשוט אין מילים.. רוצו עכשיו לקרוא (הספר הכי טוב שקראתי בחיי)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ממש טוב,
ולא בגלל שהעלילה יפה,
ספר צפוי ולכאורה בנאלי, אבל הוא פשוט מחזיר אותך לתקופה אחרת לזמנים פשוטים יותר,
כשהשיא של היום שלנו היה אסיפת דיירים בכניסה לבניין,
או המצאת סיר הלחץ ..
פשוט כתוב בצורה משעשעת, מאוד יוצר אווירה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, כתוב בשפה קולחת, מעביר את הרגשות והרגישות של הגיבורים, נערי חיפה דאז באופן מושלם. כל תושב חיפה מתחבר מיד, לרחובות, לתאורים, אפילו לריחות... עונג לקורא שלאורך כל דפי הספר בעצם משתתף בסיפור ומשוטט ברחובות, בזכרונות ובין אנשי העיר והארץ שלנו דאז. כמה נכון כתבה אחת הקוראות - הארועים בארץ משאירים חותם על כולנו, חרוט עמוק ובלתי מחיק. היה כיף לקרוא וחבל שמסתיים, זהו באמת ספר שאינך רוצה להגיע לסוף שלו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי כאן לא מזמן ביקורת על הספר 'מלכים ג' (אותו לא קראתי) כהאי לישנא: "כך היה טוב ללמוד תנ"ך, פשוט מעולה!"
על הספר 'בשבילה גיבורים עפים' אני יכולה לאמר: כך היה טוב ללמוד היסטוריה.
הכוונה היא לא לספר באופן ספיציפי אלא לדרך.
כמו בתכנית הטלוויזיה המשובחת, לטעמי, 'הכל אנשים' של מודי בר און, תכנית בה הבלנדר של פולה בן גוריון (בו השתמשה כדי להכין לו איזה תערובת גועלית שאני לא זוכרת את שמה, משהו עם לבן ומיץ פטל) זוכה לכבוד הראוי לצד מגילת העצמאות, גם בספר הזה, את האירועים המכוננים בתולדות המדינה, מלווים 'בלנדרים' אישיים, כולם מתוארים באופן לכאורה אגבי אך בעל אפקט... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת לציין שהיה פער עצום בין התחושות שהיו לי בתחילת הספר לבין התחושות בסופו.
אולי זה בגלל שהספר משתרע על פני כל כך הרבה עמודים שלאחר שעברתי את החצי ציפיתי לעוד משהו אבל זה כל הזמן היה אותו דבר...
אני לא אומרת שזה לא יפה אבל טיפה מוגזם באורך אם כל מה שקורה בספר זה פשוט שהשנים עוברות.
מה שמאוד כייף לקרוא זה על התקופה משנות השישים עד התשעים במדינת ישראל... רק בגלל זה לא יכולתי להפסיק לקרוא וחבל היה שהגיבור הראשי לא התפתח כמו המדינה...
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרגש, מעניין. מתאר תקופה ארוכה, יפה, מלאת תפניות בארץ הקטנה שלנו. כמו התפניות בארץ כך גם תפניות אצל הגיבורים השונים. ספר סוחף ומומלץ מאוד גם להנאה וגם להבנת אורך החיים של תושבי הארץ בתקופה זו =)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמיר גוטפרוינד תעשה לי ילד!!!!!!!!!
במשך שלושה שבועות לא יכולתי להניח את הספר מהידיים אבל גם לא רציתי שהוא יגמר. כל 670 עמודיו מלאי הומור וכתיבה משובחת! ממש חייתי את חיי הגיבורים, הם נכנסו לי לראש וללב. ממש אהבתי אותם , את כולם, כמו שהגיבור בסיפור אוהב אותם על כל חסרונותיהם. וכנראה שכמו שגוטפרוינד אוהב אותם.. כי כתיבה כזו באה רק מאהבה. פרצתי בצחוק מתגלגל תוך שאני ממלמלת לעצמי " זה כל כך עצוב" ולהפך. כל דף רבוי בהומור על עצמנו כולנו והעלילה שזורה בחיי היום יום וארועים היסטורים של התקופה באמינות מדהימה.
אין יותר מומלץ ממנו!... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר המיוחד שקראתי בחודש האחרון, מראות ילדות, ריחות של מי שהיו ילדים כאן בישראל בשנות השבעים מזדהים יותר מהתיאורים של אז..
יותר מנוסטלגיה. כתיבה צרופה המשלבת אלמנטים אוטוביוגרפיים שלו ושל הדור שהינו אז.
מהיום זה כמו תקופת האבן: אסימונים, טלויזיה בשחור לבן, מהדורות חדשות, מה שנותר דומה לצערי- המלחמות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד!! בהתחלה האורך של הספר קצת הפחיד אותי, כי בדרך כלל ספרים ארוכים כאלה לוקחים לי כמה חודשים לקרוא, אבל סיימתי אותו בקצת יותר משבועיים. הוא כתוב טוב ובצורה מעניינית וזה גורם לך לא לרצות לעזוב את הספר. ספר מעולה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו בשאר ספריו של אמיר גוטפרוינד, גם בספר זה שאני מודה שהוא הראשון בסידרת הספרים שלו שאני קורא, ספק אם הוא אוטוביוגרפי או לא. מסופר בו על ילד שגדל בחיפה על רקע מאורעות ההיסטורים של המדינה, בעיקר מלחמותיה ומאבד אט אט מהתמימות שבו. קראתי עד כה שלא מעט קראו את הספר ונהנו ממנו, ואני מאמין שעם הזמן יצטרפו עוד קוראים נלהבים. מאחר וצורת ההבעה שבו מאוד מרתקת ונעימה לקריאה. אמיר מביא בספר זה את סיפור התפקחותה של כל החברה הישראלית. בעיניי יש לספר הזה מקום של כבוד בספרות העברית, בין "אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן ל"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. אחרי שקראתי א... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"הלוואי שהייתי יכול לכתוב ככה" אני חושב לעצמי בכל פעם שאני נפגש עם ספר של מאיר שלו,א.ב יהושע ,עמוס עוז וגם ,כן,גוטפרוינד.ההכרות החלה עם "שואה שלנו" הנהדר ונמשך עם "בשבילה גיבורים עפים".למרות היותו עתיר עמודים,הקריאה קולחת.אין נפילות ,הכל זורם.המספר מתאר את חייו בשכונה כילד עד להיותו איש עם קבוצת חברים שמלווה אותו ואהבה לא ממומשת לאחות הקטנה של החבר הכי טוב שלו.הדמויות מגוונות ממש כמו הדמויות שליוו אותי בשכונת מגורי בנתניה(למרות שהעלילה מתרחשת בקריות בחיפה)ולמען האמת,לכל אורך הקריאה לא עזבה אותי ההרגשה שאמיר מתאר את ילדותי בשכונה-ואני זוכר לו טובה על ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
667 עמודים שנכתבו זורם, מעניין, מצחיק, עצוב, מכעיס ומעורר נוסטלגיות על קבוצת ילדים מחיפה, משפחותיהן הקרובות, השכנים שלהם וחייהם השזורים בקורותיה של מדינת ישראל.
אני מאוד אהבתי והתחברתי לספר הזה, פעמים רבות מצאתי את עצמי צוחקת בקול גדול (בעיקר כשגדעון הוזכר) או מתעצבת עם הדמויות (מנחם, המשפחה של ציון ומאיר הספרן).
לא זכור לי שקראתי ספרים שבהם הסופר נותן טיזרים קטנים לגבי ההמשך, פרטים עמומים שיתבהרו עם הקריאה ושגרמו לי לא להניח את הספר כדי שאצליח להבין מה קרה, איך זה קרה, למה זה קרה?
אני חושבת שהמילה הכי משמעותית בספר היא אהבה. אהבה למשפחה, לחברים ולמדי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר שלא יכולת להניח מידי ,עד שסיימתי לקרוא.
כתוב היטב ,מותח וזורם.
דן על חברות ,משפחה ואווירה בשיכון חיפה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הכי טוב שקראתי השנה ,למרות עוביו (מעל 600 עמודים) ספר סוחף,כתוב בשפה עכשווית.למרות שילדותי ונערותי לא עברו עלי בחיפה .הספר החזיר אותי לתקופה הנ"ל.בקיצור נהניתי מכל רגע .איך אומרים בסלנג "רוצו לקנות". . . ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אומנם הסיפור ארוך אבל הוא באמת מכיל את סיפור המדינה שלנו ב40 השנים האחרונות.אפילו התרגשתי עמוקות מסיפור האהבה.הספר מומלץ בחום, אבל עדיין, אני מרגישה שזה לא זה. כנראה שגוטפרוינד יצר את הספר המבריק ביותר שלו בתחילת דרכו, וספרי ההמשך לא מגיעים לרמתו.
ספר הוא גוטפרוינד קלאסי - חם, מצחיק, נוגע ללב.
אז לקרוא או לא לקרוא? בטח שלקרוא! אבל לא לצפות ל"שואה שלנו", אלא לעוד ספר נחמד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי על הספר ביקורות נוקבות. שהוא פשטני, שהוא מזלזל בקוראיו, שהוא סתם איזו נפיחה של ישראליות שתופסת טרמפ על גלי הנוסטלגיה לתקופות טובות יותר.
חרא על זה.
עוד לא סיימתי. אני בעמוד 576, ואני פשוט לא יכול להתאפק, אני חייב לכתוב. עוד מאה עמודים נשארו לי, אולי יותר, אני לא מעז לבדוק.
מהו המבחן אצלי לספר טוב? כל עמוד שאני קורא, אני מצטער שקראתי אותו, כי זה היה רגע מופלא, והוא עבר, והחוויה של לקרוא אותו לא תקרה שוב, לא בקרוב בכל אופן.
חלק מהעמודים כאן הם בגדר יצירת מופת בעיניי. יש בספר פסקאות שאי אפשר לזקק מהן משהו טוב יותר, נכון יותר, מדוייק יותר. כמו שירה... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב למרות שיש בו חלקים קצת כבדים. בסך הכל הוא לא ממש מתרומם אבל לא צריך, הוא זורם רוב רובו נורא נעים, כיף לקרוא אותו ולהכנס לאוירה. מומלץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אהבתי מאד את שואה שלנו. גדלתי בנווה שאנן בשנות ה60 ולכן הייתי בטוחה שאוהב את הספר.
קניתי אותו בצומת ספרים ולא הצלחתי להתחבר.
למזלי , באמצע הספר הוא הפר לספר אחר (30 דפים) וזו הייתה הזדמנות להחזיר אותו בלי נקיפות מצפון.
זה אחד הספרים הבודדים שלא סיימתי (גם את 100 שנות בדידות). חבל.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אהבתי מאד את הכתיבה של גוטפרוינד, בדומה לספרים האחרים שלו. אבל, לדעתי הספר ארוך מדי, וכל החלק הסופי של "האקשן" מיותר וגורע מיפי העלילה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
העלילה מתמקדמת בחבורה של חמישה חברים בשיכון בשכונת נווה שאנן בחיפה. סיפור התבגרותם, אהבות, לימודים, חיפוש עצמי נמתח בין סוף שנות השישים על רקע אופוריהשלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, דרך ההלם של מלחמת יום כיפור, הטראומה של מלחמת שלום הגליל ועד ליום בו נרצח יצחק רבין.
מאוד אהבתי את הספר, אבל מאוד לא אהבתי את הסוף שלו. עד עמוד 603 הספר היה סוחף, זורם, משעשע לעתים קרובות והחל מעמוד 604 ועד לסוף הספר, במשך 63 עמודים, העלילה הופכת להיות מופרכת, מוזרה ולא ממש מסתדרת.
אני אוהבת לקרוא ספרים על חיפה, עוד יותר על שכונת נווה שאנן (אין הרבה ספרים כאלה), אולי כי גרתי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור ה"שכונה" על רקע מאורעות ההיסטוריה של מדינת ישראל 67-95, אלו אשר פורסמו בעמודים הראשיים ואלו שבעמודים הפנימיים, כאשר סיפור חברי ה"בלוק" שזורים במאורעות אלו.
המספר הינו סוג של אנטי גיבור המשקיף על הכל מהצד ללא כל יכולת קבלת החלטה או דרך באשר להמשך חייו.
כתוב טוב וקולח, הדמויות אמיתיות, מדויקות ומתאימות לכל שיכון במדינת ישראל של שנות ה-70 והשמונים ואולי עד היום.
לא להירתע מהעובי- מומלץ בחום, (אפילו רב).
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נכתב בפרטי פרטים שזה פשוט מגוחך!! עם כל הרצון הטוב של הסופר לשתף אותנו בחוויות מילדותו! העלילה בתחלילת הספר לא זורמת, יותר מדיי דמויות ואינפורמציה מיותרת לדעתי! בהחלט ספר מאכזב למרות כל הביקורות החיוביות שהוא קיבל.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשבילה גיבורים עפים...לכשקוראת אני מחייכת לרגעים,וגם מרצינה,צוחקת בקולי קולות כי ההומור הסרקסטי והמתחכם עושה לי את זה ..לרגעים, גם כואבת לרגעים וגם מרפה מהכאב לרגעים...
דרך כל גווני הרגש מעביר אותי הספר הזה,ובעיקר מחבר אותי לאן שאני אוהבת לחזור אליו..וזה הבייתה.לביית של פעם שתמיד תמיד הכי נעים לחזור אליו.כמו נעל ביית ישנה שלא רוצים להשליך...כי שם נוח.כי שם ביית.
תודה לאמיר גוטפרוניד שהזכיר לי איפה נמצא הביית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
בהחלט לא מדהים, ואפילו די מאכזב.
כתוב בצורה די רדודה, אמנם מתוארים הרבה ארועים שעצבו את דמותינו אך הגיבורים של הספר די מתנכרים אליהם והם עוברים לידם,לא ברור הקשר. הדמויות עצמן די שטחיות, לא מובאות דילמות אנושיות שאפשר להתחבר אליהן חות מזה שהגיבור מחפש כל הזמן להשכיב בנות.
60 עמודים אחרונים לא קשורים, הספר הופך מרומן לסיפור מתח קיקיוני. מאבד את כל ההקשר שניסה לבנות( וגם לא בצורה הכי מוצלחת) ב600 עמודים קודם.
נחמד לקרוא, לא יותר מזה. אל תשימו אותו בראש הבאים לקריאה שלכם. לא מצדיק 660 עמ'. היה יכול להיות הרבה יותר משמעותי ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
גם החיים הפשוטים יכולים להיות רומן, ודרמה וסיפור מתח. פשטות, זהו סוד הקסם של הסיפור הזה. מאוד ממליץ.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
"...לא שהיה לו סיכוי. תמרה הייתה רחם נע ונד, צייד. רחם חסר רחמים מצויד בניבים. גברים טעו, הביטו בניבים, קראו להם שדיים או עיניים או פלחי ישבן או מותניים. תמרה תוכננה בקפידה ביולוגית למטרה היחידה בחיים, הביולוגיה גירשה מעליה כל בזבוז משאבים: לא עניין את תמרה שום דבר בעולם, לא אידאל פוליטי, לא קידמה מדעית, לא תיקון חברתי, התנדבות, סיוע, כלום. בראו אותה כדי להביא לעולם ילדים, ואת זאת עמדה לעשות."
נו, מה אפשר לומר על קטעים כאלה, המהווים "דוגמית" והמייצגים את סגנון הכתיבה של המחבר?
הסיפור המשתרע על תקופה שבין השנים 1967 (מלחמת ששת הימים) לשנת 1995 (רצח יצחק רבין) עוס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר היה מקבל ציון מעולה לולא הסיום שמוריד ממנו נקודות רבות. הספר כתוב מרתק. כתיבה רהוטה, מדוייקת וצבעונית ביותר. תאורים נפלאים שגורמים לקורא, לי, להרגיש כאילו אני חיה עם הדמויות שבספר, השילוב בין הבדיה והדוקומנטרי - יפיפה. כתיבה רגישה וייחודית מזכיר לי במידה מסוימת את הסופרים הדרום-אמריקאים.
אבל, ממש יש לי רצון לדבר עם הסופר ולשאול אותו למה ב-20 עמודים האחרונים הוא מקלקל, פתאום הוא יגאל מוסינזון וכותב 'חסמב"ה' ממש גלישה לתחתיות. כמה חבל. בכל זאת זה לא קלקל לי את חוית הספר.
גם בספרים האחרים שלך, אותה בעיה. קראתי את כולם.
למה נתתם את הכותרת - בזבוז של זמן. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יאו איך שהלכתי לחנות ספרים הייתי בהלם!! הספר הזה כל כך עבה!! בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה ... יאו בא לי לקרוא את זהההההההההההההההההה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אומנם אני רק בתחילת הספר ב-100 העמודים הראשונים שלו אבל אני מאוד רוצה לקרוא עוד ועוד, הספר מאוד מעניין ומתאר את החיים בחיפה בשנים של מלחמת ששת הימים . מאוד מסקרן כל החיים בין כל העדות השונות עירקים, רומנים פולנים וכל האחווה שהייתה אז לא כמו היום שכל אחד נשאר בגטו העדתי שלו ולא מחפש אנשים אחרים אלא ביניהם מה שנקרא . אני לא יכולה לבקר את הספר שכן עוד לא סיימתי לקרוא אותו אבל לבינתיים עד לאן שהגעתי אני יכולה להגיד שהספר טוב. לא חשבתי שהוא יהיה כזה מעניין ומסקרן.ולפיכך אני ממליצה עליו למרות שאיני יודעת מה יהא בסופו.בשעה טובה ומוצלחת לאחר כ-650 דפים, סיימתי לק... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני חושבת שזה אחד הספרים הטובים שקראתי אי פעם.
בתור בת 17 שלא חוותה את כל המאורעות ההיסטוריות במדינה, זה היה נורא מעניין לקרוא על איך היה המצב במדינה במלחמת ששת הימים או ביום הכיפור. והמצב במדינה אני מתכוונת מבחינת רגשות של אנשים, איך זה השפיע.
וכמובן שלא כל הספר הוא רק הסטוריה, אלא גם סיפור אהבה מדהים שכתוב בצורה שנונה ומעניינת. הרבה פעמים מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם כאילו שאני חלק מהדמויות.
בקיצור, ספר מדהים! למדתי המון על המדינה שלי, שזה מאוד חשוב, וגם נהנתי מאוד מאוד מאוד.
וכמובן בכיתי בסוף הספר איזה חמש דקות.
ולא כי היה סוף עצוב מידי או שמח מידי, ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בעל תיאורים רבים על ארץ ישראל הישנה והטובה מכל צדדיה מעיני נער מתבגר, קצת היה לי קשה שאין בספר ממש עלילה מתפתחת אבל ספר נחמד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד. ספר אוירה המתאר את הישראליות על כל גווניה, יופיה וכיעורה, תמימותה והסתאבותה. נכון שאורכו של הספר מרתיע מעט, אבל כאן בניכר (קליפורניה) קריאת ספר שלא מתפוגג תוך יום יומיים ומלווה אותך בחיים שונים בתכלית מהמתואר בספר, מאפשרת התענגות נוסטלגית במובן חיובי. חווית הקריאה החזירה אותי לימי ילדותי דרך הארועים ההסטורים המתוארים, אבל בעיקר דרך הדמויות הסטריאוטיפיות של ניצול השואה השדכן יענקלה ברייד, אבא ברושי, אביו של המספר, מאיר הספרן. ממליצה בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|