ביקורת ספרותית על בשבילה גיבורים עפים מאת אמיר גוטפרוינד
ספר מעולה

---

הספר הזה משקף את כולנו יחד כמרקם אנושי וחברתי משנות השישים עד היום. הישראליות הזו שנבנתה
בעמל רב שלב אחר שלב מאנשים שונים שהגיעו מכל קצוות הגלוב להקים פה מדינה וההרגשה הזו שיש
להם עול על הכתפים ואחריות גדולה למתרחש כאן יוצרת בעלילה את התבניות שמגדירות אותנו כיום כישראלים.

למען האמת הקריאה העלתה לי חיוך יותר מפעם אחת במשך הקריאה .כאילו אני קוראת לעיתים את סיפור השכונה שלי דאז.
כאחת שהיא דור ראשון כאן בארץ לא ראיתי בגיחוך באמירות ובצחוקים סוג של "ירידה"
על צבעוניות הדמויות אלא ההפך. כי לקחת אנשים מכל קצוות תבל ולעשות מהם עיסה אחת זה לא דבר של מה בכך.

ודוגמאות מצחיקות או עצובות יש כמעט בכל דף בספר.

נניח פעם אצל דור ההורים בקורות חיים היה כתוב : בית ספר, צבא , ועוד איזה עבודה שלה היית נאמן
במשך כל חייך .היום אין מספיק דף בשביל לכתוב את כל העבודות שעבדת בהן בימי חייך.
הנאמנות הזו למדינה לצבא לעבודה למשפחה הייתה ערך כל כך גבוה שלעיתים אני תוהה כמה שוני יש בין אז להיום.

ואם לילד היתה הצגה או מופע בבית ספר או בחוג ההורה לא היה יכול לוותר על יום עבודה ולקחת יום חופש
כי אחרת לא יהיה כסף בסוף חודש. שוב הנאמנות הזו שמופיעה לאורך כל הספר.

הרס אותי בעלילה הזיכרון המתוק הזה כשפעם ההורים רצו לעשות רושם נניח באסיפת הורים או לקחת את הנער פעם ראשונה באוטובוס ללשכת גיוס הם היו נועלים את הנעליים הטובות שלהם .כלומר היה סוג של כבוד עצמי
כשבאת מול הרשויות או מול גורם סמכות כזה או אחר. ואם הנעליים היו מצוחצחות ונקיות היית יכול לעמוד בגאווה.

כל הספר מתחילתו ועד סופו ארוג בילדות שלנו ובמלחמות שעברנו מראשית המדינה ועד הלום . ולי היה פשוט נעים להיזכר בדרך שעשינו, אורי זוהר וסוגיית החשיש, קזבלן...פארה פוסט והמלאכיות, מייק בריינט שהתאבד וכולם התאבלו מעצב.
כשהמערך נפל ובגין עלה לשלטון..אנטבה ,מנכן 1970. יש בספר המון כדורגל וכדורסל וכמה גאוות מדינה הייתה לנו עם מכבי וממליאן.

ההמצאה הענקית שהייתה אז הטייפריקורדר, והיכולת להקליט תוכנית רדיו הייתה ההמצאה של החיים לילדים. וכפתור בורר התכניות ברדיו שאף פעם לא היה מכוון. והבנות שנותנות או לא נותנות ועד איפה ואיזה קו מותר לגעת. הכל כל כך תמים שזו הייתה חוויה לקרוא על כך.

מלבד העלילה של חמישה נערים שהפכו לגברים בדיוק בזמן שהמדינה הקטנה שלנו החלה לגדול.
המוטיב המרכזי מבחינתי בספר זה השייכות והגאווה להיות יהודי וישראלי כאן בארץ ישראל.

ופה הבנתי שקצת פספסנו לאחרונה את המוטיב החשוב הזה.

הספר לא מותח או מלהיב באופן שאתה לא יכול להתיק את העיניים מהספר. למען האמת הוא די
רדום והיה חסר לי פה נסיקה בעלילה או התרגשות מסוג מסוים שאמורה להתרחש בספר.
אך עדיין זה ספר מעולה וכתוב טוב .

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על בשבילה גיבורים עפים