ביקורת ספרותית על בשבילה גיבורים עפים מאת אמיר גוטפרוינד
ספר טוב

---

קראתי כאן לא מזמן ביקורת על הספר 'מלכים ג' (אותו לא קראתי) כהאי לישנא: "כך היה טוב ללמוד תנ"ך, פשוט מעולה!"

על הספר 'בשבילה גיבורים עפים' אני יכולה לאמר: כך היה טוב ללמוד היסטוריה.
הכוונה היא לא לספר באופן ספיציפי אלא לדרך.
כמו בתכנית הטלוויזיה המשובחת, לטעמי, 'הכל אנשים' של מודי בר און, תכנית בה הבלנדר של פולה בן גוריון (בו השתמשה כדי להכין לו איזה תערובת גועלית שאני לא זוכרת את שמה, משהו עם לבן ומיץ פטל) זוכה לכבוד הראוי לצד מגילת העצמאות, גם בספר הזה, את האירועים המכוננים בתולדות המדינה, מלווים 'בלנדרים' אישיים, כולם מתוארים באופן לכאורה אגבי אך בעל אפקט מצטבר.

ככל שהמשכתי לקרוא בספר (שהוא, אגב, ארוך, אבל נבלע מהר)
התגברה תחושת המועקה שלי. וזאת לא בגלל הספר עצמו אלא בגלל הסיפור.

ובקצרה, ואני מקווה שלא יחשב לי כספויילר, מה שקורה במדינה משפיע בעקיפין או במישרין על הדמויות באופן שלא מותיר להן הרבה ברירות:
או שאתה הופך להדוניסט חסר תכלית שמבזבז את מתנות הטבע והגורל על כלום או שאתה מגה- קומבינטור או שאתה משתגע או שאתה מת או שאתה מוצא איזה אינסטנט פודינג רוחני להאמין בו.
נשמע לא משהו? נשמע אמיתי מידי לטעמי
.
והדרך להיגאל- להפריד את האישי מהלאומי. ואהבה כמובן.

התחושה שתיארה קודמתי לביקורות- שהשנים פשוט עוברות וכלום לא ממש קורה, גם היא תחושה מוכרת מהחיים.
ואצלנו תמיד אומרים: עדיף ששום דבר לא יקרה..

» ביקורות נוספות של dushka
» ביקורות נוספות על בשבילה גיבורים עפים