הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 בפברואר, 2016
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
לא אשת דברים אנוכי הפעם כי לא צלחתי גם את הספר הזה .
הוא כתוב נפלא אין ספק ! יש בו הרבה מומנטים מרגשים -באמת ובתמים! הוא גם מחזיר אותנו בזמן לכל מיני ארועים שנצרבו בדי.אן.איי שלנו והוא מאוד ישראלי ובכל זאת : -
חמשת הגיבורים יורם ו"נתיניו" בני, גדעון,ציון ואריק (המספר) לא הצליחו לגרור אותי איתם מעבר ל-250 עמודים מתוך 666.
ואני שואלת את עצמי האם הרקדן הוא זה שלא יודע לרקוד....? ייתכן !(אולי מפאת גילי אני לא מצליחה לרוץ למרחקים ארוכים...)
וזה מזכיר לי שפעם ניסו ליצור את האישה המושלמת והחליטו לקחת את האברים הכי יפים מכל היפות של פעם. את העיניים של אליזבט טיילור , את השדיים של מרלין מונרו , את השפתיים של סופייה לורן ,את עצמות הלחיים של זאזא גבור , ואת הרגליים של מרלן דיטריך וכן הלאה וכן הלאה -ייתכן ואינני מדייקת אבל לא זו הפואנטה בקיצור- הדמות שיצאה לא הצדיקה את כל החד גדייא הזה שעשו ,וכך אני למעשה אם לא הבנתם עד עכשיו מנסה כנראה להצדיק את החוויה שלי עם גוטפרוינד.למרות שיש בכתיבה שלו גם מזה וגם מזה לעילא ולעילא , בכל זאת הוא לא מצליח לסקרן אותי ואני מוצאת את עצמי עוצרת את העגלה באמצע.
וזו הסיבה שאני לא אדרג אותו .
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לא הייתי אומר שאמיר גוטפרוינד הוא סופר של ספר אחד
אבל עם זאת מבחינתי זה ה-ספר שלו. אחרי מותו ניסיתי להתחבר אל שאר הספרים שכתב אבל לא ממש צלחתי את הקריאה בהם.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
בעייני זהו ספר נפלא.
למרות עוביו, הוא נקרא אצלי מהר מאוד.
|
|
|
סנופקין
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
הכותרת מאוד משכה אותי ולדעתי לא הצדיקה את העלילה, אבל אין מצב שאני מפסיק באמצע וסיימתי אותו, ולמען האמת הוא התפתח בצורה מעניינת וכיפית לקריאה
|
|
|
אירית פריד
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות -
מישהו פעם כתב על כוחה של ספרות : בדברה על שמחה הקורא רוקד,בדברה על עצב הקורא בוכה,בדברה על אהבה הקורא מתעדן,בדברה על זעם הקורא זועם,ולא כך הרגשתי איתו...
קטונתי.... |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שוב מתחזקת התחושה שהוא סופר של ספר אחד.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
