ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 באוקטובר, 2009
ע"י orit
ע"י orit
667 עמודים שנכתבו זורם, מעניין, מצחיק, עצוב, מכעיס ומעורר נוסטלגיות על קבוצת ילדים מחיפה, משפחותיהן הקרובות, השכנים שלהם וחייהם השזורים בקורותיה של מדינת ישראל.
אני מאוד אהבתי והתחברתי לספר הזה, פעמים רבות מצאתי את עצמי צוחקת בקול גדול (בעיקר כשגדעון הוזכר) או מתעצבת עם הדמויות (מנחם, המשפחה של ציון ומאיר הספרן).
לא זכור לי שקראתי ספרים שבהם הסופר נותן טיזרים קטנים לגבי ההמשך, פרטים עמומים שיתבהרו עם הקריאה ושגרמו לי לא להניח את הספר כדי שאצליח להבין מה קרה, איך זה קרה, למה זה קרה?
אני חושבת שהמילה הכי משמעותית בספר היא אהבה. אהבה למשפחה, לחברים ולמדינה- בדור שבו הקרבה ונתינה היו ערכים שחונכנו איתם. בדור שבו היית עושה הכל עבור היקרים לך, גם אם זה לקפוץ על רימון או לטוס לארה"ב לחלץ מישהי שאתה אוהב למרות הסכנה שבמעשה זה.
הרגשתי ניחוח של ישראל הישנה והטובה הרבה לפני שהתחלנו לאבד את הדבר הזה שמייחד אותנו משאר האומות: אהבת ישראל.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
